נורווגיה תעביר למדינה את הסכום בהסכם ראשון מסוגו; יותר מ-30 מדינות התחייבו להפסיק לכרות יערות עד 2030 בוועידת האקלים בניו יורק

ליבריה תהיה המדינה הראשונה באפריקה שתפסיק את כריתת היערות בשטחה בתמורה לסיוע בפיתוח. נורווגיה תשלם למדינה הענייה שבמערב אפריקה 150 מיליון דולר כדי שתפסיק עד 2020 את בירוא היערות בשטחה, כך דווח בבי־בי־סי. בכירים נורווגים אישרו את פרטי ההסכם בפסגת האקלים של האו"ם שנערכה אתמול (שלישי) בניו יורק, במהלכה חתמו מנהיגי עשרות מדינות על יוזמה להפסקת בירוא היערות עד 2030.

היערות בליבריה אינם מכסים שטח גדול כמו בכמה מדינות אחרות, ובכל זאת בשטחה נמצא חלק משמעותי של יערות הגשם הנותרים במערב אפריקה - 43% מהיער הגינאי העליון, המשתרע על פני כמה מדינות באזור. כמו כן, בליבריה שוכנות אוכלוסיות של כמה מיני בעלי חיים חשובים, כמו השיפנזה המצויה, פילי יערות ונמרים.

אולם מאז תום מלחמת האזרחים ב-2003 גבר קצב הכריתה הלא חוקית של עצים במדינה. ב-2012 נמתחה ביקורת על נשיאת ליבריה אלן סירליף־ג'ונסון לאחר שנתנה לחברות רישיונות לכרות 58% מכלל שטחי יער הגשם שנותר במדינה. בעקבות הביקורת בוטלו רבים מרישיונות אלה.

לאחרונה הביעו פעילי איכות סביבה חשש כי משבר האבולה בליבריה יגרום להגברת כריתת היערות, משום שהמדינה זקוקה נואשות לכסף מזומן. במקביל, ישנם חוקרים המקשרים בין התפרצות האבולה הנוכחית להרס הנרחב של יערות באזור, שגורם לטענתם להגדלת המגע בין בני אדם לריכוזים של הנגיף הנמצאים בטבע.

הממשלות בליבריה ונורווגיה סבורות כי ההסכם יגן על היערות בעתיד. "אנו מקווים שליבריה תוכל להביא בו-זמנית לצמצום פליטות גזי החממה ולצמצום העוני", אמר ינס פרוליך הולטה, יועץ של ממשלת נורווגיה, שדיבר עם כתב הבי־בי־סי בשולי ועידת האקלים. "סיפקנו מימון לפעילות בתחום באינדונזיה ובברזיל, אבל אני חושב שזו הפעם הראשונה שבה חתמנו על הסכם ברמה של מדינה", הוסיף.

לפי תנאי ההסכם נורווגיה תסייע לליבריה לבסס תחילה יכולת לפקח על היערות ולאכוף בהם את מדיניותה. במקביל ליבריה תימנע מהענקת רישיונות חדשים כלשהם לכריתת עצים עד לבדיקת כל העצים בידי גוף עצמאי. המדינה הסכימה להעניק ל-30% או יותר מכל היערות שבחזקתה מעמד של אזור מוגן עד 2020, והיא גם תעביר תשלומים ישירות לקהילות תמורת הגנה על היער. בסופו של דבר נורווגיה תשלם עבור התוצאות שיושגו, בכפוף לאישור בלתי תלוי לכך שהעצים לא נכרתו.

ארגוני סביבה בליבריה בירכו על ההסכם. "השותפות הזו נושאת בחובה הבטחה לא רק ליער ולאקלים, אלא גם לקהילות החיות ביערות, שנדחקו הצדה במשך דורות", אמר סילאס סיאקור, פעיל סביבה מליבריה, וחתן פרס גולדמן להגנה על הסביבה. "המחויבות של השותפות הזו לכיבוד ולהגנה על זכויות של קהילות בהקשר של היערות היא ראויה לשבח", הוסיף.

מומחים סבורים כי ליבריה פנתה לכריתת יערות כדרך להשיג כסף מזומן בעת מצוקה, ולכן גבר החשש לפגיעה ביערות בעקבות התפרצות האבולה. "אנו מקווים שהמצב שם ייבלם וייפתר", אמר הולטה בהתייחס למגפה. "אבל אנחנו גם צריכים להעניק לליבריה תקווה לפיתוח ארוך טווח וזה מה שיעניק לה הכסף הזה - חזון ארוך טווח, שכולל את צמצום העוני וצמצום בירוא היערות".

לנוכח השחיתות הרווחת בליבריה וקשיי הממשלה באכיפת סמכותה, פעילים מודים כי לא יהיה קל להפסיק את כריתת העצים לגמרי. "יש סכנה שדברים ישתבשו, גם נורווגיה וגם ליבריה יצטרכו להבטיח שההסכם הזה לא ייפגע משחיתות, אבל אני יכול להביע ביטחון זהיר שכך אמנם יהיה", אמר פטריק אלי, מנהל ארגון Global Witness, שעוסק בקשר שבין ניצול משאבי טבע, הפרות זכויות אדם ושחיתות. "אלה הן באמת בשורות טובות, זה עשוי לחולל שינוי בתקופה שבה כל החדשות המגיעות מליבריה הן חדשות רעות - אני חושב שזה יעניק לליבריה חיזוק ממשי".

בוועידת האו"ם הושקה יוזמה עולמית נגד בירוא יערות, במסגרתה הסכימו יותר מ-30 על תאריך יעד ראשון מסוגו להפסקת כריתת היערות. ארה"ב, קנדה וכל מדינות האיחוד האירופי, חתמו על הצהרה שקובעת כי קצב בירוא היערות יופחת בחצי עד 2020, ויופסק לחלוטין עד 2030.

עוד לפני חשיפת ההסכם הודיעה ברזיל, הממלאת תפקיד מרכזי בשמירה על יער הגשם של האמזונס, כי לא תצטרף ליוזמה בנימוק שלא שותפה בתהליך ההתייעצויות. "למרבה הצער לא התייעצו אתנו. אני חושבת שאי אפשר להעלות על הדעת יוזמה עולמית בתחום היערות שברזיל לא תהיה שותפה לה", אמרה אתמול השרה לענייני הסביבה בברזיל, איזבלה טישיירה. לדברי טישיירה, ממשלתה חוששת שנוסח ההצהרה עלול לעמוד בסתירה לחוקי ברזיל, המתירים בירוא מבוקר של יערות באזור האמזונס ובאזורים אחרים.

האו"ם אומר כי אם מטרות ההסכם יושגו, הדבר יהיה שווה ערך להורדת כל מכונית בעולם מהכביש. המדינות גם התחייבו להשיב יותר ממיליון מיילים רבועים של יערות ברחבי העולם עד 2030. עשרות תאגידים, ארגוני סביבה וקבוצות ילידים חתמו גם הם על ההסכם, אך מומחים אומרים שללא צירוף ברזיל, יהיה בלתי אפשרי לעצור לחלוטין את כריתת העצים.

צ'רלס מקניל, יועץ בכיר של תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), אמר כי "נעשו מאמצים לפנות לשרים בממשלת ברזיל" אולם לא היתה כל תגובה. "לא היה כל רצון להרחיק את ברזיל", אמר מקניל, "היא המדינה החשובה באזור הזה. מאמץ שייעשה בשיתוף ברזיל יהיה חזק ויעיל הרבה יותר".