בעצם, מתאר המונח את מכלול היצורים בטבע ואת תועלתם לאדם. לכל יצור חי, החל מחיידקים ווירוסים, יש תפקיד וחלק במארג החיים, שהאדם הוא חלק ממנו. הטבע מספק לאדם שירותים חיוניים לקיומו - איכות אוויר, איכות מים, אספקת מזון, האבקה של גידולים חקלאיים, פוריות של הקרקע, תרופות שמקורן מהטבע - ולכל אחד מאלה השפעה ישירה ועקיפה על הקיום שלנו. מכאן ברור שכל פגיעה במגוון הביולוגי היא, בסופו של דבר, פגיעה גם באדם".

» בכמה מינים של יצורים חיים מדובר?
המדע מכיר כיום כמיליון וחצי מינים שונים של יצורים חיים, אולם ההערכה היא כי מינים רבים טרם זוהו וכי בפועל קיימים בין 100-7 מיליון מינים.

» למה כל זה צריך לעניין אותנו בכלל?
המגוון הביולוגי מקיים מגוון רחב של תהליכים אקולוגיים החיוניים לקיומו של האדם, ביניהם מקור לאספקת מזון ותרופות, בקרה על התפרצות מזיקים, טיהור של האוויר ושל המים. הפרת האיזון של אותם תהליכים טבעיים מסכנת את עצם קיומנו.

» איך אנחנו משפיעים על המגוון הביולוגי?
קצב גידול האוכלוסייה במאה האחרונה, יחד עם העלייה החדה בשיעור הצריכה, גורמים למשבר עולמי חסר תקדים. המגוון הביולוגי הולך ונעלם. הגורם העיקרי לכך הוא הרס ואובדן של בתי גידול בעקבות עבודות פיתוח ובניה בלתי מבוקרות, שימוש מוגבר בדשנים ובחומרי הדברה בחקלאות, ופלישה של מינים לבתי גידול.

» הכחדות הן חלק בלתי נפרד מהתהליך האבולוציוני, אז למה זו אשמתנו? 
נכון, אבל הקצב בו הולכים ונכחדים מינים של יצורים חיים עומד מאז החלה התקופה המודרנית על פי 1000 מקצב ההכחדה הטבעי. השפעתנו על עולם הטבע דומה בעוצמתה להשפעתו של אותו מטאוריט ענק שהביא לקץ עידן הדינוזאורים.

» ומה המצב בישראל?
בישראל הבעיה העולמית מתבטאת בשיא חריפותה. בהיותה נקודת חיבור בין שלוש יבשות מהווה ישראל דוגמא מיוחדת למגוון ביולוגי גבוה ועושר בתי גידול על פני שטח קטן יחסית. עם זאת, הגידול החד שחל באוכלוסייתה של ישראל מאיים על ייחודיות זו יותר מאי פעם. בישראל נמצאים כיום בסכנת הכחדה כ-142 מיני חולייתנים (יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים ודגים). במאה העשרים לבדה, נכחדו מישראל 9 מיני יונקים, 15 מיני עופות, 3 מיני זוחלים, מין אחד של דו-חיים, וכ-75 מיני צמחים.

» ומה ההבדל בין זה ובין שמירת טבע?
המושג "שמירת טבע" העמיד את האדם והפיתוח הסביבתי בצד אחד של המתרס, בעוד הטבע הועמד בצידו השני. המושג "מגוון ביולוגי" בא להראות כי האדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע, וכי קיומו של האדם ורווחתו תלויים בקיומן של המערכות האקולוגיות ובתפקודן התקין.

» אפשר לעזור במשהו?
צריך לשנות את אופן החשיבה שלנו. התרבות המערבית מעודדת צריכה והכלכלה הקפיטליסטית מעודדת "צמיחה". אבל אלו צריכים להיעשות באופן מושכל, שיאפשר גם לדורות הבאים אחרינו ליהנות מאותם משאבים שהטבע מעמיד לרשותנו. ניתן לעשות זאת על ידי פיתוח הסביבה מבלי לפגוע בה, הפחתת הצריכה של מוצרים מיותרים, חיסכון במים ובאנרגיה, שימוש חוזר ומיחזור, ומעבר לטכנולוגיות מתחדשות להפקת אנרגיה. אלו עקרונות המפתח של "פיתוח בר-קיימא".

» מהיכן צץ כל הנושא של "פיתוח בר-קיימא"?
מסתבר שכבר במדרש התלבטו חכמינו בעניין זה, אם כי המושג עצמו הוטבע רק בעשורים האחרונים. במדרש רבא לקהלת (פרשה ז, א [י"ג]), אומרים חז"ל: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

* כתב: ד"ר אמיר פרלברג, אקולוג החברה להגנת הטבע I פורסם לראשונה בחוברת 'ירוק' מאי-יוני 2010

לכתבה באתר החברה להגנת הטבע

· קראו עוד על המגוון הביולוגי