אמנת רמסר לשטחי ביצות - לפני 40 שנה

נשלח 5 בפבר׳ 2011, 23:19 על ידי Sustainability Org

שטחי ביצות כבר אינם מילה נרדפת למפגע שיש לבער אותו, לפני 40 שנה נחתם בעיר רמסר שבאירן הסכם לשימור שטחי ביצות ובתי גידול לחים שאדם נבון מכנה אותם "הכליות של העולם"

03/02/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

רמסר
יום אמנת רמסר מתחבר לשנת היערות עליה הכריז האו"ם השנה - צילום: באדיבות UNEP
אמנה לשימור שטחים לחים שנחתמה ברמסר, אירן בפברואר 1971 וכיום מכירים בה 162 מדינות הביאה לשינוי בתפישה של שטחים אלו שחלקם העיקרי כונו עד אז ביצות.

במשך תקופה ארוכה ראו בעולם וגם בארץ בביצות האלה מפגע ובזבוז של שטחים אותם ניתן לנצל לאחר ייבוש לרווחת האדם. מדענים היום מעריכים ששטחי הביצות הם בתי הגידול חיוניים ורובצת עליהם סכנה יותר מאשר על כל בתי הגידול האחרים.

מאז שנת 1997 ממשלות, סוכנויות וארגונים של החברה האזרחים (לא ממשלתיים) מארגנים פעילויות כדי לעורר את מודעות הציבור לחשיבות של שטחים לחים.

כיום ברור שלשטחים אלה ערך רב ושהביצה היא בית גידול שיש לטפח אותו. כמומחה לביצות, לי ויליאמס מאוסטרליה אומר שהביצות הן "הכליות של העולם": "אם נפגע בביצות בצורה בלתי הפיכה הן לא יוכלו יותר למלא את תפקיד הניקיון שהטבע יעד להן" אומר ויליאמס. הוא מסביר שהביצות מספקות מערכת של שירותי ניקיון אקולוגי לכל הרעלים וחומרים המזיקים המגיעים לאזור מההרים ומאזורים עירוניים. כל הרעלים נספגים על ידי הצמחים בביצות, "זה כדי שאנחנו נשאר בריאים" הוא מצהיר.

תרומת השטחים הלחים לסביבה

כיום ישנם בעולם מעל ל-1900 אתרים של שטחים לחים וביצות שהפכו לשמורות טבע ויחד בכל העולם הם מהווים יותר מ-1.86 מיליארד דונם. השנה הכריז האו"ם על שנת 2011 כשנת היערות וחשוב לציין את הקשר בין שימור היערות לשימור השטחים הלחים. ליערות השפעה מכרעת על זרימה של מים בנהרות ובשימור של השטחים הלחים שעל גדותיהם. היערות מכסים כיום 31 אחוז משטח כדור הארץ אך הן מאכלסות 80 אחוז מהמינים השונים של בעלי חיים וצמחים.

הביצות מסננות את הזיהום המגיע עם הסחף משטחים חקלאיים מעובדים, ומונעות הגעת חומרים מזהמים כגון קוטלי מזיקים וקוטלי עשבים למימי הנהרות והאגמים. לאחר שחלק גדול מהביצות נעלם מחופי נהרות גילו כי הן היוו מחסום בפני הצפת היישובים השוכנים לגדות הנהר.

ישראל ואמנת רמסר

עין אפק
שמורת עין אפק בצפון, מה שניצר מהביצות - צילום: MathKnight
ישראל חתמה על האמנה בשנת 1993 והיא מיושמת ארץ בכוח החוק להגנת חיית הבר וחוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע. גם חוק המים, בעיקר התיקון לחוק המציין את זכות הטבע למים שומר על שלמות שמורות הביצות בישראל.

בישראל שני בתי גידול לחים בצפון שנשמרים על פי אמנת רמסר, מה שנשאר מאגם החולה אחרי ייבושו שהפך לשמורת החולה ושמורת עין אפק בעמק זבולון בקרבת הישוב קריית ביאליק במפרץ חיפה. סיפורו של אגם החולה ידוע אך פחות יודעים על שטחי הביצות בעין אפק שהיא כיום שמורת טבע. הביצות בשמורה הן השריד לשטח של כ-20,000 דונם באגן הניקוז של נחל הנעמן. בתקופה שבה ייבוש ביצה נחשב למעשה חלוצי שגם מסייע להדביר את יתושי האנופלס נושאי המלריה, בין השנים 1939-1937 לאחר העלייה לקרקע של הקיבוצים עין המפרץ, כפר מסריק ואפק בסמוך לביצות, מרבית הביצות יובשו ולא ברור מדוע מיעוטן עדיין קיים.

תרומה למגוון הביולוגי

הביצות הן חשובות ביותר דווקא בישראל בה חונים מדי שנה בעונת הנדידה כחצי מיליארד ציפורים נודדות שחלק מהן מתרכזות בבתי גידול לחים. בנוסף הביצות מספקות מים ותנאים טובים לקיומם של מיני צמחים ובעלי חיים רבים כמו יונקים, זוחלים, דו-חיים, דגים וחסרי-חוליות. הביצות השוכנות לחוף נהרות ואגמים בהיותן בתי גידול עשירים בצמחים ובבעלי חיים הם חיוניים לרבייה של דגים מסוימים.

והנה סיפורו של נהר הדנובה שהיה פעם כחול. לפני עשור נהר הדנובה היה מזוהם בצורה שסכנה את החיים בו, ואז חתמו על "הצהרת הפרוזדור הירוק לדנובה הדרומית" בין היתר בולגריה, רומניה, מולדובה ואוקראינה. ההצהרה הבטיחה את הפיכת 1,600 קמ"ר של השטח מסביב הנהר לשמורת טבע שבקרבתה חיים 29 מיליון התושבים בכל ארבע המדינות. כיום לאחר הפיכת השטחים לשמורה טבע השתקמו חיי הבר והצמחייה על גדות הנהר, חל שיפור במשק המים של המדינות והופחתה סכנת השיטפונות. השמורה גם מספקת לאוכלוסייה אזורי נופש מן היפים באירופה.

לכתבה באפוק טיימס


Comments