מסע אל ארץ הגז

פורסם: 4 באוג׳ 2010, 0:41 על ידי: Sustainability Org

נובל אנרג'י שוקלת בחיוב להקים את המתקן לקליטת הגז מקידוח "תמר" בים. לקראת ההכרעה במועצה הארצית לתכנון, שלחנו את שחר פלד לסיור בחופים זהובים ובנקודות הנוף האחרונות. אלמלא זעקת התושבים כנראה שמזמן לא היה ניתן למצוא את השטחים הירוקים

שחר פלד | 1/8/2010 13:27
ישראל מעולם לא הייתה יפה יותר. חום יולי הכבד אמנם הכביד, אך לא גרע מהנוף הארצישראלי שנשקף בתצפיות השונות בדרך ממרכז הארץ אל הכרמל. שדות ים, חוף דור, זכרון יעקב, חוף הכרמל – מרחבים פתוחים של דיונות, שטחים חקלאיים וחולות צהובים לאורך הים. חוות הגז, שהתכניות להקימה על שטח של 60 דונם ולכלול בה מיכלים בגודל של פי גלילות, בלב הנוף המרכזי-צפוני של המדינה, היא לא דבר שהעומד בעמדת התצפית יכול להכיל או לעכל.
מעבר לאופק. מתקן גז?
מעבר לאופק. מתקן גז? צילום: שחר פלד


עצירה ראשונה (בסיור של הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת) בסככה מוצלת בחוף הזהב של קיבוץ שדות ים. קבלת הפנים של המקומיים כללה פירות ומשקאות לצד תצלומי אוויר ענקיים של "פתרונות קיסריה וחדרה" לחוות הגז, שציירו את תמונת המצב העגומה. במסגרת מאבקם עלו התושבים ונציגי העירייה, מזיעים אך נחושים, והציגו שוב ושוב את מחאתם הגורפת לפתרון היבשתי.

"התכנון של היזם הוא פשוט להקים מתקן להפחתת הלחץ, בלחצים מטורפים של 400 בר, על חוף פתוח לציבור שמארח קרוב לרבע מיליון איש בתקופת הקיץ", אמר מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה.  "האזור מוגדר כפתחה אקולוגית המחברת את קו הדיונות הצפוני ומכילה אתר עתיקות מוכר המיועד להפוך לאתר מורשת עולמית", הוא הוסיף. ערן, תושב האזור, ציין את הסכנה הבטיחותית לפיה "כל תקלה תאייד את האזור לזכרון יעקב. כאזרחים משלמי מיסים הבאנו חוות דעת נוספת של מומחים בארצות הברית, במימון מכיסנו, ולהערכתם יש להגדיר אזור בטיחות של שני קילומטרים, לעומת 382 המטרים שהגדיר היזם".

מהנדס העיר חדרה, אבישי קימלדורף, הסביר מצידו את התנגדות אנשי חדרה והתריע על הקרבה המסוכנת של מתקן הזיקוק לאזורי המגורים בצפון חדרה, על חשבון פארק אזורי שתוכנן בדיוק באותו מתחם. "זוהי מכת מוות לעיר", אמר.

מאוחדים בפתרון הימי

מרשימה במיוחד הייתה החומה האנושית שיצרו תושבי ומנהיגי היישובים השונים המשתרעים על רצועת החוף הדרומית לחיפה, ובעיקר שיתוף הפעולה שהציגו בדבריהם לאחדות דעים בדבר הפתרון הימי. "לא בחדרה, לא בקיסריה ולא בזכרון", אמר אלי אבוטבול, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, שתחת אחריותו אזור דור צפון ועין איילה, מועמדים מובילים לאכלס את מפעל הגז. "אסור שהחלופה הימית לא תתקבל, כי אז כל אחד יגיד 'רק לא אצלי' ותיווצר פה מלחמת אחים בין הרשויות".

ח"כ דב חנין הביע תמיכה בדבריו של אבוטבול: "הבעיה לא תיפתר כל עוד לא מתקבלת חלופת האסדה הימית. לא יעזור לגלגל את הקמת המתקנים מריכוז אוכלוסיה

אחד לאחר - מקיסריה, לחוף דור, לחדרה או לעכו. החלופה הימית היא אכן יותר יקרה, אך כשזה נוגע לבריאות, לחיים ולסביבה, יש לשלם את העלויות".

במעמד התצפית בגבעת עדן שבמושבת זכרון יעקב, גם לח"כ רחל אדטו היה קשה לעכל את גודל הנזק הטמון בהקמת אתר בגודל פי גלילות בלב הטבע המשקיף לים. "במקצועי עבדתי 30 שנה כרופאה, ומאבקים מן הסוג הזה הם בעיני כשליחות בגינה יש הצדקה למה להיות בכנסת. לא יתכן שפי גלילות יהיה תקוע באמצע זכרון", אמרה. ואכן, מראה העיניים לא יכול להטעות – מדובר בכרטיס הביקור של המושבה ושל האזור כולו, ופתח לפגיעה אנושה בתיירות ובמורשת במקרה של הקמת מפעל באזור.

מורידים את הלחץ

משלחת הוועדה כללה ליווי מכובד של נציגי העיריות והמועצות האזוריות, משרדי הממשלה השונים, ביניהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התשתיות, משרד הפנים ומשרד הביטחון. הקבוצה הגדולה שכללה את מטה המאבק של התושבים ופעילי ארגונים סביבתיים, פילסה את דרכה בחום ובלחות הכבדים בעקביות בין כל אתרי הסיור, והביעה את מחאתה המנומסת אך האינטנסיבית לאורך כל הדרך.

נציגי המדינה האזינו והגיבו, אך ברובם ככולם חזרה וניכרה הדילמה בין הקמת חוות הגז על חשבון תושבי האזור הנבחר, לבין העיכוב הממושך שייווצר בהעברת הגז מהים – בעוד דלקים מזהמים בהם נעשה שימוש עד כה ימשיכו להזין את המפעלים.

אין ספק כי גילוי הגז מבורך פה אחד, אך זירוז התהליכים לגבי השימוש בו עלול לגרום נזק לבריאות, לטבע ולחיי אדם. למשק הישראלי יש אינטרס ברור לקבל גז בפרק זמן סביר, אבל מנגד אין בנמצא כיום נתונים על המרחק הנכון בין האוכלוסייה למפעל, חסר מידע על טווחי זמן ועלויות בחלופה הימית ונתונים נוספים לגבי מרחקים ופליטות בחלופות היבשתיות.

"מול היזמים מתנהל דיאלוג אינטנסיבי עם לא מעט מחלוקות", ציין חבר הכנסת חנין. נציגי היזמים הוזמנו לסיור אך בחרו שלא להגיע. מצד שני, הם כנראה שמעו מרחוק את זעקת התושבים, לאור ההחלטה שהתקבלה בסוף השבוע בחברת נובל אנרג'י לטפל בקידוחים על גבי האסדה הימית. זאת, לאחר החלטת המועצה הארצית לתכנון להתחייב לבחון את האפשרות להקים את המתקן בים.

האופציה הימית בכל זאת?

נובל אנרג'י, הגדולה שבין השותפות בקידוח הגז "תמר", שוקלת בחיוב את הזרמת הגז דרך אסדת הקידוח של ים תטיס, הממוקמת מול חופי אשקלון. שם יקבל הגז טיפול ראשוני ויועבר למתקן הקליטה שבאשדוד. פתרון זה יאפשר לשותפות תמר להתחיל להפיק את הגז מהקידוח בסוף 2012, בהתאם ללוח הזמנים המקורי. על הפתרון דיווח ביום שישי מנכ"ל החברה צ'אק דיווידסון בשיחת ועידה עם אנליסטים בארצות הברית. דיווידסון יגיע השבוע לישראל כדי לדון בישימות הלוגיסטית של פתרון זה.

ההחלטה באה בהמשך להחלטת המועצה הארצית לדחות את התוכנית להקים מפעל לטיפול בגז בתחנה יבשתית במועצה האזורית חוף הכרמל - בשל התנגדות ציבורית חריפה. הקמת המפעל בים הוא פתרון שנדון כבר מספר שבועות בין השותפות בקידוח תמר, והוא הפתרון הקל ביותר מבחינתן: כיוון שהמתקן נמצא מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, הוא לא מצריך אישור במועצת התכנון והבנייה. בנוסף, מדובר בפתרון הזול והמהיר יותר.

עם זאת, בשותפות תמר חוששים כי פתרון זה יגביל את השימוש בגז אצל חברת החשמל. גורמים בחברת החשמל אמרו בעבר כי הפתרון הזה כולל תלות גדולה מאוד בצינור ארוך אחד ובמתקן קבלה אחד, ולכן חברת החשמל לא תוכל להסתמך על יותר מ-50% של גז טבעי - דבר שייצור צורך להקים תחנה פחמית נוספת (D באשקלון ).

במטה המאבק חוף הכרמל מרוצים ומציינים כי ההחלטה להקמת המפעל בים עושה צדק רב עם האינטרס הלאומי של ישראל בהיבטי הסביבה. משותפות תמר נמסר: "חלופת ים תטיס כמתקן קבלה לגז טבעי הינה אחת החלופות שנבחנות במטרה להבטיח גז טבעי למשק הישראלי ב-2012. טרם התקבלה החלטה סופית בעניין". מנובל נמסר כי החברה "תעשה ככל יכולתה כדי שהגז מתמר יגיע כמה שיותר מוקדם למשק החשמל הישראלי. עם זאת, נבחנות גם חלופות אחרות".

לכתבה באתר nrg

Comments