כשהגיעו נציגי ארגונים סביבתיים לפני כמה שבועות לסיור ראשון במתחם תעש ברמת השרון, הם התקשו להסתיר את התפעלותם. בלב גוש דן הצפוף, הם פסעו במרחבים של שטחים פתוחים שכמותם כבר לא ניתן לראות באזור. הסיור שערכו חיזק את נחישותם לשנות את תוכנית המתאר לפיתוח השטח, הנמצאת כיום לקראת שלבי אישור סופיים.
בימים אלה נמצא בעיצומו הליך בדיקת ההתנגדויות שהגיש הציבור לתוכנית המתאר מש 1. זו התוכנית שמקדם מינהל מקרקעי ישראל, בשיתוף משרד האוצר והוועדה לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב, במתחם מפעלי תעש הסמוך לרמת השרון. זהו שטח של 7,600 דונם שבו אמורים לקום יותר מ–20 אלף יחידות דיור ומערכת חדשה של כבישים וקווי רכבת. זהו גם שטח שבו קיים זיהום נרחב של קרקע ומי תהום, שנגרם בעבר על ידי מפעלי התעשייה הצבאית.
הדמיה של תוכנית הבנייה במתחם תעש
צילום: מנהל מקרקעי ישראל
על הליך בדיקת ההתנגדויות מטעם משרד הפנים אחראי האדריכל זאב עמית. בשבועות האחרונים הופיעו בפניו מספר רב של נציגי ארגונים חברתיים וסביבתיים, וכן תושבים מהערים הסמוכות, והציגו את הנימוקים להתנגדותם לתוכנית. נציגי הארגונים הסביבתיים גם ערכו כאמור, בתיאום עם התעשייה הצבאית, ביקור ראשון במתחם שהיה סגור עד היום לביקורים מסוג זה.
סוגיית זיהום הקרקע ודרך הטיפול בה עדיין תופסת מקום מרכזי בדיון על עתיד מתחם תעש. ואולם במהלך שמיעת ההתנגדויות, התברר שהן עוסקות בהיבט חשוב נוסף - שימור ערכי הטבע והנוף במתחם. באזור תעש יש אמנם מוקד זיהום גדול בגלל שפכים שדלפו לקרקע ולמים, אבל הוא גם אחד האזורים היחידים שבהם נשמר נוף פתוח בהיקף משמעותי בשולי גוש דן, בגלל נוכחות התעשייה הצבאית שמנעה בנייה בשטח.
חשיבות השטח מבחינה נופית ושימור ערכי טבע זכתה להכרה כבר במהלך סקר שנערך במקום לפני חמש שנים, על פי הזמנת הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב. הסקר נערך על ידי האקולוג ד"ר רון פרומקין, שבדק את הרכב הצומח במתחם הנרחב.
פרומקין מצא במתחם תעש 82 מינים של צמחי חולות, חמרה וכורכר, המאפיינים את נופי השרון ההיסטוריים, ומדובר בריכוז רב חשיבות של נוף שנעלם והולך בישראל. נמצאו 15 מינים נדירים, ובהם כאלה שכמעט לא קיימים יותר בישראל. "זה שטח שמהווה אי של טבע שמור יחסית בלב שטחים פגועים", כתב פרומקין. "חשיבותו הבוטנית הגבוהה באה לידי ביטוי לא רק ברמה המקומית־אזורית - אלא הארצית". הוא המליץ, בין השאר, להקצות שטח לפארק טבע עירוני בצמוד לשטחים הבנויים, ולזרוע בו מינים נדירים שייאספו משאר השטחים.
מגישי ההתנגדויות לתוכנית אימצו שתי גישות ביחד לשימור הטבע והנוף במתחם תעש. אחת מהן, שאותה מייצגת קבוצת פעילי סביבה וחוקרי טבע, טוענת שמדובר בהזדמנות חד פעמית לשמר ריאה ירוקה משמעותית עבור תושבי האזור, ולכן יש לבטל כליל את תוכנית הבנייה. "מספר התושבים בערים מסביב יגדל באופן משמעותי ויהיה צורך לתת להם איכות חיים מתאימה", אומר ישראל כספי, ממובילי ההתארגנות. "אם בודקים את סך כל עתודות הבנייה באזור המרכז, אנחנו סבורים שניתן לתת מענה לצורכי הדיור ולשמר את עתודת השטח הזו".
גישה אחרת היא זו של החברה להגנת הטבע, שטוענת בהתנגדות שהגישה שיש לבצע שינויים בתוכנית, וליצור בין השאר פארק טבעי בהיקף של 1,500 דונם, ואזור חיץ פתוח בין השטחים השמורים והבנויים. לטענת הארגון, תוכנית המתאר הנוכחית מתעלמת מסקר ערכי הטבע שנערך במקום, ומייעדת לבנייה שטחים רבים שבהם נמצאו מיני צומח נדירים. תכנון הפארקים בתוכנית לוקה בפיזור רב ובקיטוע, הנגרם על ידי כבישים בממדים שונים, והדבר מטיל ספק ביכולת של הפארקים האלה לתפקד בצורה מתאימה.
בפני חוקר ההתנגדויות הופיע גם פרופ' יורם יום טוב, מומחה לשמירת טבע ותושב רמת השרון. הוא הציע להפוך שטחים נרחבים במתחם תעש לשמורת טבע, שבה ישוקם יער אלוני התבור שבעבר היה קיים באזור. "היער הזה הוא חלק מהמורשת של ישראל", הסביר יום טוב. "אתם רוצים שאנשים יחיו כמו בסינגפור, או אתם רוצים שאנשים יחיו כמו במולדת, כמו במקום שהם אוהבים אותו? אני חושב שמוכרחים לתת לאנשים טבע, ואנשים רוצים את זה - ולכן הם יוצאים באלפיהם לטיולים בסופי שבוע".
במינהל מציינים כי כדי לשמור בצורה המירבית על ערכי הטבע והנוף, הוחלט על הכנת הסקר שאותו ביצע ד"ר פרומקין. "המטרה העיקרית של התוכנית היא להביא לפינוי מפעלי התעשייה הצבאית וניקוי השטח, אבל יש בתוכנית התייחסות לשימור הנוף, והיא קובעת שלפחות 40% מהשטחים בתוכנית יהיו ירוקים", אומרת גילי טסלר, מתכננת מחוז תל אביב במנהל מקרקעי ישראל.
לדבריה, "כשיוכנו התוכניות המפורטות של השטח נוכל לדייק יותר ולתכנן את השטח, כך שיהיה שימור נכון גם של ערכי טבע נדירים שנמצאו במהלך הכנת התוכנית. התוכניות האלה יאפשרו גם לתכנן נכון יותר את ניצול הקרקע. בהחלט ייתכן שבנייה לגובה בחלק מהשטחים תאפשר להרחיב את היקף השטחים הפתוחים".
