עמוק באדמה: העצים הכי ותיקים בישראל

פורסם: 19 ביוני 2012, 3:51 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 19 ביוני 2012, 3:51 ]

על אחד מסופר כי רוח קדושה שוכנת בין ענפיו, על האחר אומרים כי סיפק לישו מסתור. בישראל נטועים עצים רבים בני מאות שנים ויותר, שמשמשים עדות להתרחשויות לאורך ההיסטוריה. זה סיפורם

מאת דליה מזורי, 19/6/2012
 
תגיות: עצים
בעוד שתוחלת החיים הממוצעת של אדם היא 80 שנה, בישראל ישנם עצים שעברו כבר מזמן את יום הולדתם ה-1,000. יש האומרים אפילו 2,000. אותם עצים קשישים טומנים בחובם סיפורים מרתקים ואגדות מהעבר הרחוק של האזור כולו, על אלפי שנות קיומו.

העצים הם עדות חיה לעבר, ומחזיקים ביכולת מיוחדת להעניק לסביבה חמצן לנשימה. הם קולטים פחמן דו-חמצני, סופחים את הפיח ואת זיהום האוויר, משפרים את המגוון הביולוגי ומביאים את הטבע לעיר. פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות, ישראל גלון, מסביר כי בארץ ישנם עצים בני מאות שנים.

ניתן לחלק את העצים בארץ ובעולם לעצי קיימא ולעצי חלוץ קצרי חיים. האחרונים הם כאלה הגדלים בקצב מהיר, אך לא מאריכים חיים - כ-30 עד 50 שנה בממוצע. עצי קיימא, לעומת זאת, צומחים לאט, והם בעלי מבנה שלד חסון. עצים אלה חיים 100 שנה ויותר. עצי קיימא כוללים את אלון התבור, אלון מצוי, אלה אטלנטית, מיש דרומי, פיקוס השדרות, אורן הצנובר (אורן הסלע או הגלעין) ועוד. עצי חלוץ הם: רובניה בת השיטה, מיני שיטה, פלפלון בכות, ערבה בכותית (ערבת בבל), אזדרכת מצויה.

ישנם סוגים רבים שנמצאים באמצע המדרג וטיפול נאות עשוי להאריך את חייהם ליותר מ-100 שנה, ובהם סיגלון חד-עלים, חרוב מצוי, מכנף נאה, סיסם הודי, וושינגטוניה חוטית, מיני תמר ועוד.
לדברי גלון, השפעת האדם קריטית לעתידו של העץ, וממדי בית הגידול ובור הנטיעה שלו חשובים להתבססותו. חשובים גם העיצוב והגיזום שלו בשנותיו הראשונות, כדי שיוכל לבנות שלד חזק. גיזום והסרת ענפי שלד עבים בבגרותו עלולים לקצר את חייו.

בעקבות עצים נוספים:

הארזים מבית הסוכנות
עין גדי מציג: העץ של הנסיך הקטן
האקליפטוס של הברון: העץ הלבן מאור עקיבא
 
עץ השיזף - עין חצבה

העץ שממוקם בחלקו הדרומי של כביש הערבי הוא בן 2,000 שנה , ונחשב לעתיק בישראל. זהו אחד העצים המרתקים בנוף הישראלי, והוא צבר כמה סיפורי אגדות מסתוריים. אחד מהם מתייחס לרוח קדושה השוכנת בין ענפיו, ולכן אסור להתקרב אליו. השמועה פשטה בעיקר בקרב שבטים בדואים באזור שפחדו לגעת בו.

הוא מרשים ביופיו ומתנשא לגובה של 15 מטרים. עין אל חוסוב (המעיין השופע) הוא שסייע לו לצמוח לאורך השנים לממדים המרשימים שלו היום. לאורך השנים הוא זכה לכינוי "העץ", מפני שלא היה אחר בסביבה. לאורך ההיסטוריה הוא הוזכר במקורות רבים בספרות. לורנס איש ערב כתב: "התקדמנו מערבה עד שהופיע באופק העץ הגבוה והענף של חוסוב. שמענו את שקשוק המים מהמעיין הגדול הזורם משורשיו".

מצפון לו ניתן להבחין בשוקת בטון, שלתוכה נבעו מי המעיין. בשנת 1962 מתיישבי הערבה שאבו את מי התהום הסמוכים, ובעקבות הקידוח המעיין התייבש והעץ נפגע. מאז מספקת לו החברה להגנת הטבע מים והוא ממשיך להתקיים.

צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
עץ השיזף, עין חצבה. העתיק בישראל צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
 
עצי הזית - כנסיית גת שמנים בירושלים

העצים שבחצר הם בני 500, 800 ו-1,000 שנה . הם מעצי הזית המפורסמים בעולם, ובעלי גזעים ציוריים עתיקים. ישנם המאמינים כי מתחת לאחד מהם ישב ישו בלילה האחרון בחייו, לפני שנצלב.

על פי המסורת, ישו הגיע למקום בתום הסעודה האחרונה הידועה. הוא יצא עם תלמידיו לגת שמנים, שבגדות נחל קדרון, ובשעה שתלמידיו נמו, פנה לעץ ושפך את אשר לבו באוזני האל. למחרת הוסגר לרומאים. למרות גילם הרב, הם הוכיחו את עוצמתם והניבו זיתים מדי שנה. הם מופיעים באיורים של וילסון וברטלט מהמחצית הראשונה של המאה ה-19, והפכו לסמל של כנסיית גת שמנים. ייתכן גם שבזכותה נשמרו.

פיקוס השקמה - אום ח'אלד בנתניה

מהעצים העתיקים בישראל. יש המעריכים את גילו ב-1,200 שנה. הממעיטים אומרים כי הוא בן 600, אולי 700 שנה. הוא ממוקם ברחוב מינץ בנתניה (מול בית מספר 8). גובהו עשרה מטרים והיקף הגזע עשרה מטרים.

אין בנמצא מקורות תיעודיים רבים שניתן לייחס לעץ. מספרים שצבאו של נפוליאון חנה בקרבתו במסעותיו לעכו בשנת 1799. נוסף על כך, ישנו סיפור שעוסק בנדבן משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, שישבו לנוח בצל השקמה הסמוכה לכפר אום ח'אלד במהלך סיורם באזור בשנת 1839. ישנו בנמצא גם איור משנת 1882 ולצדו הכיתוב "שרידי הח' אן בכפר אום ח' אלד הערבי ועץ השקמה עתיק היומין".

פיקוס השקמה הוא אחד העצים הבולטים בשפלת החוף של הארץ. הוא ירוק עד, גדול ממדים ובעל שורשים אגרסיביים. בתקופת המשנה והתלמוד היו באזורנו עצי שקמה רבים, שאותם גידלו בעיקר להפקת קורות עץ. הוא לא מצמיח זרעים, וריבויו נעשה באמצעות ייחורי ענף. בקיץ הוא מניב פירות עסיסיים ואכילים הנקראים ג'ומיז. צמרתו של הפיקוס גדולה, גזעו מפותל ומרשים. עברו מעיד עליו כי הוא העץ הראשון שממנו התחילה למעשה "התנחלות נתניה". מצבו טוב, בלי ריקבון פעיל בגזע, וצורתו הכללית תקינה.

צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
פיקוס השקמה, נתניה. ירוק עד צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
 
אלון התבור - צומת חלפתא

ממדיו המרשימים מעידים על גילו של העץ הממוקם בגליל התחתון: 500 עד 600 שנה. גובהו 18 מטרים, קוטר הנוף 40 מטרים. כדי להקיף את גזעו נדרשים שלושה אנשים.

העץ נמצא בסמוך לקברם של התנא רבי אבא חלפתא ובנו. רבי חלפתא, או "אבא חלפתא", היה תנא מהדור השלישי שחי בציפורי במאות הראשונה והשנייה לספירה. אין ספק שהעץ שרד בזכות קרבתו לקברים הקדושים, אך השנים נתנו בו את אותותיהן. פצעי הגיזום הגדולים שנגרמו לו במהלך טיפולים שעבר גרמו לחדירת פטריות וחרקים המקצרים את חייו.

העץ מתואר לראשונה במסעותיו של רבי משה באסולה בארץ בשנת 1523. עזריה אלון כתב עליו: "העץ מרשים, מהווה נקודת ציון בנוף ומומלץ לביקור. אפשר לשבת בספסלים שמתחתיו, ליהנות מצלו המרהיב, לנוח ולאכול, ובאותה הזדמנות גם לשאת תפילה". אלון התבור הוא עץ בר נשיר וגדול. צמרתו מעוגלת, הוא חסכן במים, גדל בקצב בינוני ופריחתו באביב.

ניתן לזהות חורשים טבעיים של אלון התבור באזור קריית טבעון, ברמת מנשה, בגליל המזרחי ובאזור השרון. לאחרונה עבר העץ שיקום על ידי יערני קק"ל.  צומת חלפתא נמצא על כביש 85 עמיעד-פרוד, במפגשו עם כביש 806. בצד דרום-מערב של הצומת ניתן לראות מרחוק את העץ.

צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
עץ אלון מצוי. מהמפורסמים בישראל צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
 
האלון הבודד - גוש עציון

ממוקם בסמוך לאלון שבות, גילו כ-500 עד 700 שנה. גובהו עשרה מטרים, היקף הגזע 3.5 מטרים. האלון המצוי הוא מהמפורסמים בישראל. הוא קשור למלחמת השחרור ומסמל יותר מכל את הגעגועים לגוש עציון מאז נפילתו בידי הלגיונרים הירדנים בשנת 1948. לאחר נפילת הגוש, כשתושביו נאלצו לנטוש את בתיהם, נשאר האלון הגאה נטוע עמוק באדמה ואפשר היה להבחין בו בתצפיות מאזור ירושלים. בקרבת העץ סלעים שעליהם סיפור הגוש והנצחות היישובים. על עץ זה נכתבו סיפורים ושירים רבים. סמל המועצה האזורית גוש עציון מורכב מציור של העץ. היישוב אלון שבות נקרא על שמו.

עץ הזית - בית ג'מאל

גילו של העץ הממוקם בסמוך למנזר בית ג'מאל הוא 400 שנה. גובהו תשעה מטרים. קוטר הנוף שמונה מטרים. היקף הגזע 9.3 מטרים. מדובר בעץ ירוק עד, עם גזע מחורץ ומרשים.

סיפורו של העץ אינו ידוע, אך ייתכן שקרבתו למנזר ולמערת הקבורה שבסמוך היא שסייעה בשימורו. מערת הקבורה במקום משויכת לרבן גמליאל הזקן ולקדוש הנוצרי סטפנוס. איך מגיעים? עוברים את בית שמש, ולאחר כק"מ פונים מזרחה בדרך אספלט עד למנזר.

כ-300 מטרים מהכניסה פונים דרומה לכיוון החורש שמאחור. העץ נמצא כ-200 מטרים מערבית למנזר, מוסתר על ידי ברושים גדולים.

צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
עץ הזית, בית ג'מאל. בן 400 שנה צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
 
עץ המיש - זכרון יעקב

גילו של העץ הנדיר כ-200 שנה, גובהו 18 מטרים. קוטר הנוף 12 מטרים. היקף הגזע 2.2 מטרים. העץ גדל במערה קרסטית מפולשת באורך 40 מטרים. מופע צמרתו העולה מתוך המערה מרשים וירוק. גם מופע השלכת בחורף ושלד ענפי העץ מרשימים. אגדה מזרחית מספרת שהעץ צמח ממקל השוט של הסולטן הטורקי אבו חליף, שנקבר במערה כשהתמוטטה.

את האתר מתחזקים ילדי בית הספר בסביבה, שהקימו ליד המערה פינת ישיבה לזכרה של תושבת המקום. ישיבה תחת צמרתו של העץ מאפשרת תצפית מדהימה לנוף העמק ולכביש יקנעם-פרדיס. המיש הוא עץ בר גדול ונשיר בעל גזע קישוטי אפור עם כתמים לבנים. הוא חסכן במים וגדל בקצב אטי. ההגעה אליו היא דרך שכונת עדן בצפון זכרון יעקב ובית ספר החורש. בצד מזרח, מחוץ לבית הספר, דרך עפר משולטת לכיוון העץ.

צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
עץ המיש, זכרון יעקב. בעל גזע קישוטי אפור עם כתמים לבנים צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
 
הפיקוס הבנגלי - מקווה ישראל

העץ הגדול והמרשים ביותר בארץ. גילו 120 שנה, והוא הראשון מסוגו בישראל שממנו נלקחו ייחורים רבים והופצו על ידי תלמידי המקווה. הפיקוס נשתל במקור על ידי קרל נטר, מייסד מקווה ישראל.

צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר
הפיקוס הבנגלי, מקווה ישראל. המרשים ביותר בארץ צילום: ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר

קוטר צמרתו מעל 30 מטרים. הפיקוס הוא סוג מסוים ממשפחת התותיים הצומח בישראל כעץ נוי ירוק עד. פיקוס בנגלי צומח בר בהודו ובאזורים הטרופיים של אפריקה. גובהו עשוי להגיע ל-20 מטרים.

כאשר העץ גדל באזור לח הוא מצמיח שורשי אוויר ואלה מתעבים לגזעים עגולים המשתרשים בקרקע ותומכים בהתפשטות העץ על פני שטח רחב. מתאים לגנים ציבוריים גדולים ולא כעץ שדרה. עמיד בתנאי מזג אוויר קיצוניים. יותר מ-100 שנים גדלו תלמידי מקווה ישראל בצל הפיקוס הבנגלי, וסביבו נרקמו סיפורי אהבה רבים.

לכתבה באתר nrg


כתבות קשורות:

איך מצילים עץ?

 
 
Comments