רוצים להיות הורים טובים? צאו לטבע

נשלח 6 באוק׳ 2009, 3:40 על ידי Sustainability Org
מועד פרסום: 2/10/2009
עדי וולפסון
 
הם ממחזרים, מקפידים לחסוך במים ולא ללכלך, אבל גם אם בבית הספר קוראים לזה "חינוך סביבתי", עדיין חסר שם משהו. כי את השמש השוקעת או הריח באוויר אחרי הגשם אף מחשב או DVD לא יוכלו להחליף. רוצים לתת לילדים חינוך סביבתי אמיתי? צאו מהבית.

ההורים מביניכם ידעו בוודאי על מה אני מדבר: המודעות הגוברת לשמירת הסביבה ניכרת היטב בתוכנית הלימודים של בתי הספר. הילדים מתנסים במיחזור (ואתם נתקעים עם קישוטים מעיסת נייר ופקקים), הם לומדים על חיסכון במים ועל שמירת הניקיון. הם גם חוזרים הביתה עם שלל תובנות חדשות, מקפידים על קלה כחמורה, עוקבים אחר כל פיסת נייר מיותרת ומשגיחים על כל ברז סורר. הכל לטובה, אך עדיין נדמה שמשהו חסר. השנים פתחו פער גדול בין האדם לטבע, שאף ציור עם עלי שלכת מודבקים לא ימלא.
 
החינוך הסביבתי היה מרכיב מרכזי במערכת החינוך שנים רבות לפני שקראו לו כך. שיעורי הטבע והחקלאות התקיימו פה עוד משחר התנועה הציונית. אך כשהחלה ההתכנסות של האוכלוסיה אל הערים, והתגברו התיעוש והמיחשוב שהובילו לאין ספור גירויים בתוך הבית, התרחקה הסביבה מאיתנו ואנחנו ממנה.
 
הרי היום, בלחיצת כפתור, אנחנו יכולים לסייר בעולם, להיפגש עם חברים ברשת, לשחק בכל משחק שנחפוץ ובעצם לקיים חיים מלאים מבלי לזוז מהכיסא ומבלי להתמודד עם הסביבה - עם השמש או הקור, הגשם בחורף או הלחות בקיץ. הטכנולוגיה, שמתפתחת בצעדי ענק ובזק, הפכה כבר מזמן מכלי ליעד, ומשכה אחריה גם את החינוך הפורמלי והבלתי פורמאלי הרחק מהסביבה הטבעית.
 
להתרחקות הזו יש מחיר לא קטן. היא לא כרוכה רק בפגיעה באיכות הסביבה, אלא גם באיכות החיים של כולנו. תופעות בריאותיות כמו השמנת-יתר ולקויות ראייה, ותופעות חברתיות של אלימות, ונדליזם וחוסר סובלנות הן רק חלק קטן מאיבוד הכישורים הטבעיים שלנו. כהורים, אנו רואים את עצמנו מחוייבים לשמירה על חייהם של הילדים שלנו ולחינוכם. יש לנו עוד תחום אחריות חשוב: להחזיר לילדים שלנו את איכות החיים, ובשביל זה לא חייבים את בית הספר. אפשר להתחיל בבית.
 
תנו להם להתלכלך
איפה מתחילים? בדוגמה אישית: ילדים לרוב מחקים את המבוגרים, ולכן כשאתם מקפידים לא לזרוק זבל ברשות הרבים, לכבות את החשמל ביציאה מהחדר או לסגור את ברז המים בזמן צחצוח השיניים, סביר להניח שגם ילדיכם יקפידו ויהפכו זאת להרגל. אך תפקידנו כמחנכים אינו רק בשרטוט הגבולות ובקביעה מה לעשות או לא לעשות, אלא גם בפתיחת האפשרויות בפני הילדים.
 
אז רגע לפני שהם יוצאים לשבוע של חופשה, קבלו המלצה: הכירו לילדיכם את הסביבה הטבעית שלהם. התחילו בחצר או ברחובות השכונה. אם תרצו - צאו לפארקים או לשטחים הפתוחים הגובלים בפאתי העיר. אחר כך הרחיקו לכת לטבע הפתוח. קחו את הילדים לטייל ברגל. זה יכול להתחיל בבוקר, בדרך לבית הספר, או אחר הצהריים, בשבתות ובחגים. הרשו להם להתאהב בטבע, להתלכלך ולהתנסות בכל החושים. הראו להם מה יפה וטוב, ומה לא.
 
ועוד המלצה אחת. היו נכונים ללמוד בעצמכם. הילדים אולי קטנים, ולא תמיד יודעים הכל, אבל אסור לנו לזלזל בסקרנות שלהם ובנכונות שלהם לעשות שינויים. תנו לילדים ללמד אתכם, הקדישו זמן להקשיב לסיפורים שלהם על איכות הסביבה ועל הטבע, והצטרפו למטלות עמם הגיעו מבית הספר.
 
צאו לטבע. הפכו גם את הסביבה לחלק מהחוויה המשפחתית שלכם, כדי שלא רק הילדים שלכם אלא גם הנכדים והנינים יוכלו להכיר את הטבע ולהוריש אותו לדורות הבאים. זו הזדמנות מצוינת לתת לילדים שלכם הרגשה של עצמאות, שותפות ויכולת להוביל שינוי. לא מן הנמנע שתגלו שגם אתם יכולים ללמוד משהו חדש ולהשתנות.
 
Comments