שדות ים: האם המאבק נגד הבנייה בחוף הגיע לסופו?

נשלח 28 בפבר׳ 2011, 0:47 על ידי Sustainability Org

בתום מאבק משפטי ממושך ומורכב סביב הרחבת הבתים על קו החוף בקיבוץ שדות ים, הורה בשבוע שעבר בית המשפט העליון להחזיר את הדיון בתוכנית הבנייה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בארגונים הירוקים מרוצים: בית המשפט הקפיד פעם נוספת לא לאשר תוכניות הרסניות לסביבה. הקיבוץ: אנחנו מאוד מקווים שהירוקים יירדו מהעץ

כתבת זמן חדרה | 28/2/2011 6:26
תגיות: שדות ים, בנייה,

האם המאבק נגד הבנייה בחוף קיבוץ שדות ים הגיע לסופו? בית המשפט העליון הורה השבוע למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לדון מחדש בתוכניות הפיתוח של הקיבוץ, הכוללות הרחבה של כמה עשרות יחידות דיור על קו החוף.
חוף שדות ים
חוף שדות ים צילום ארכיון


בכך, עושה רושם, נחתם אחד המאבקים המשפטים המורכבים והממושכים שהתנהלו בכמה ערכאות משפטיות והעסיק לא מעט עורכי דין ואנשי מקצוע בתחום התכנון. מי ניצח במאבק? תלוי את מי שואלים.

בארגונים הירוקים, שהגישו את ההתנגדויות לתוכנית, טוענים כי הם ניצחו. ואילו בקיבוץ שדות ים, שקידמו אותה, טוענים כי ידם הייתה על העליונה.

עתירה אחרי עתירה

תחילתו של המאבק לפני חמש שנים. קיבוץ שדות ים, השוכן צפונית לחדרה, ביקש לקדם תוכנית בניין עיר חדשה ליישוב הכוללת הרחבה של 48 יחידות דיור שנבנו סמוך לחוף הים. בעת בניית הבתים, לפני כמה עשרות שנים, לא הייתה מגבלה חוקית על בנייה לאורך החוף, אך עם הזמן נחקקו חוקים שהסדירו את הבנייה סמוך לים מכיוון שמדובר בשטח נדיר מבחינת איכות הסביבה. כיום החוק אוסר לבנות במרחק של פחות מ-300 מטר מהחוף.

מסיבה זו, התוכנית הובאה לוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) במשרד הפנים. במאי 2007 אישרה הוועדה את התוכנית, אך המליצה כי הרחבת הבתים לא תהיה לכיוון הים. החלטה זו אושרה בוועדה נוספת בשם "הוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים" (ולנת"ע).

פעילי הסביבה פאר ויסנר ודרור עזרא ממפלגת הירוקים פנו לוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (מוסד חצי שיפוטי שאליו מופנים ערעורים על תוכנית בנייה שונות) נגד החלטת הוולחו"ף.

לטענתם, הרחבת הבתים תפגע בהנאת הציבור ומעבר לכך אינה עומדת בתנאי תוכנית המתאר הארצית לחופי הים (תמ"א 13) האוסרת להקים מבנים במרחק של 100 מטר מחוף הים. באוגוסט 2007 קיבלה הוועדה את העתירה וביטלה את תוכניות ההרחבה של הבתים לאורך חוף הים. עם זאת, יתר מרכיבי התוכנית אושרו.

כאן העניינים החלו להסתבך. בשנת 2008 פנה הקיבוץ בשנית למועצה הארצית לתכנון ולבנייה (המוסד העליון בתחום התכנון והבנייה), שחזרה ואישרה את התוכנית.

ויסנר ועזרא לא המתינו יותר מדי, ועתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נגד המועצה הארצית. השניים ביקשו לבטל את החלטתה לאשר את התוכנית. ב-30 באפריל 2009 קיבל השופט אלכס הקיסרי את עתירתם. בהחלטתו קבע כי המועצה הארצית לא נימקה את החלטתה לבטל את הסייג שהעלתה ועדת הערר נגד הבנייה לאורך החוף.

דרור עזרא
דרור עזרא צילום: יהונתן שאול

מבולבלים? חכו, זה עוד לא הסוף. הקיבוץ, מצדו, הגיש עתירה מקבילה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נגד ועדת הערר, וביקש בעתירתו לבטל את החלטתה שלא לאשר את הבנייה לאורך החוף. בעתירה זו דנה השופטת יעל וילנר, שהחליטה לקבל את העתירה והורתה למועצה הארצית לשוב ולדון בתוכנית.

בהחלטתה קבעה השופטת וילנר כי הליכי אישור התוכנית נקלעו לסיטואציה נדירה וחריגה: שתי ועדות תכנוניות (ולחו"ף וועדת הערר) בעלות מעמד היררכי זהה מגיעות להחלטות סותרות. כמו כן, וילנר ציינה כי ועדת המשנה עצמה ביקשה לבטל את החלטתה שלה. "הדרך הנכונה והראויה העומדת לפנינו היא שהמועצה הארצית תשוב ותדון מחדש בסוגיה", כתבה השופטת, והוסיפה משפט שהכשיר את הבנייה לאורך החוף: "המועצה רשאית כמובן לאשרר את החלטתה הקודמת".

אין נימוקים להחלטה

בקיבוץ מיהרו לשלוף את בקבוקי השמפניה, אך החגיגה הייתה מוקדמת מדי. לתמונה נכנסה כעת העמותה הסביבתית, אדם טבע ודין, שמיהרה להגיש ערעור לבית המשפט העליון - הערכאה הרביעית שעוסקת בתוכנית אחרי ועדת הערר והוולחו"ף, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובית המשפט לעניינים מנהליים.

"הערעור מביא לפתחו של בית המשפט הנכבד פרשה בלתי שגרתית, אולי אפילו חסרת תקדים", נכתב בעתירת העמותה נגד החלטת השופטת וילנר. "מדובר במקרה שבו שופטת בית משפט מחוזי ישבה, הלכה למעשה, כמעין ערכאת ערעור על פסק דין שנתן שופט מחוזי אחר, וזאת בה בעת שהליכי ערעור נגד פסק דינו של האחרון עודם תלויים ועומדים בפני בית המשפט העליון... הסתירה בין פסקי הדין מובהקת ועמוקה, לא רק במישור התוצאה, אלא אף ביחס להכרעה המנוגדת שהתקבלה בשאלות המשפטיות המרכזיות והזהות ושהובילו כל אחד מהשופטים לתוצאה השיפוטית אליה הגיע".

מעבר להתייחסות לסתירה בין שני פסקי הדין, עורכי הדין אסף רוזנבלום ואלי בן ארי, החתומים על הערעור, מעלים גם הצדקה סביבתית לדחיית התוכנית:

"השטחים הפתוחים, החופים והיערות נמצאים תמיד בשטח, בלתי מופרים, כאילו תלויים על בלימה, והמכשול היחיד העומד בפני פיתוחם הוא תוכניות המתאר השונות על מגבלות הבנייה והוראות השימור הכלולות בהן. לאינטרס השימור אין קול משל עצמו, אף על פי שמדובר באינטרס ציבורי חשוב ביותר, גם בהווה וגם לטובת הדורות הבאים".

הפרקליטות, נציגת גופי התכנון שאישרו את התוכנית, ביקשה מבית המשפט לדחות את הערעור של עמותת אדם טבע ודין. "עמדת המדינה היא שיש לאפשר את הרחבת הבינוי הקיים בתחום 100 מטר מחוף הים, הכול בהתאם להחלטת מליאת המועצה הארצית. לא נפל כל פגם בכך".

פטיש בית משפט
פטיש בית משפט sxc

בדיון שנערך בסוף השבוע שעבר ביקרה השופטת אסתר חיות את החלטת המועצה הארצית וציינה כי החלטתה לאשר מחדש את התוכנית נעשתה ללא נימוק: "כאשר יש החלטה מנומקת, צריך להתמודד איתה. הנמקה זו (הכוונה להנמקה בדיוני המועצה הארצית) חסרה בהחלטה שעליה התנהל ההליך אצל השופט קיסרי... דעתנו לא נוחה מההחלטה כפי שהיא, כי היה צורך לנמקה".

נוסף על כך, השופטת חיות התייחסה לטענות שהעלו הארגונים הירוקים ולפיהן הבתים שביקשו אישורי הרחבה נבנו ללא היתר, והציעה כי הנושא יוחזר למועצה הארצית שתקיים דיון חדש בתוכנית, תוך התחשבות בכל עמדות הצדדים. בתום הדיון החליטו שופטי בית המשפט העליון, חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, להחזיר את הדיון למועצה הארצית לתכנון ולבנייה כדי שזו תקיים דיון מחודש בתוכנית ותיתן דעתה לטענה כי מבנים אחדים נבנו ללא היתר.

בתגובה להחלטה אומר גיל אמיר, רכז פיתוח ויזמות בקיבוץ שדות ים: "אין לנו כל בעיה שהמועצה הארצית תחזור לדון בנושא מכיוון שכל הבתים נבנו בהיתר. המועצה הארצית כבר הכריעה בעבר לטובתנו ותעשה זאת שוב. הרחבת הבתים היא לא על חשבון המדינה ולא על חשבון אף אחד, פרט לחשבון השטח הציבורי של הקיבוץ. אנחנו לא נוגעים ולו בסנטימטר אחד ששייך לציבור. עם ישראל נהנה מרצועת החוף לאורך שדות ים שמטופלת על ידי קיבוץ שדות ים, ולא על ידי הירוקים. אנחנו מאוד מקווים שהירוקים יירדו מהעץ שעליו הם טיפסו".

עו"ד אלי בן-ארי, היועץ המשפטי של עמותת אדם טבע ודין, אמר כי על פי החלטת בית המשפט, על מוסדות התכנון לנמק את החלטותיהם, בעיקר כשמדובר בסטייה מהוראות מחייבות כמו האיסור לבנות בתחום 100 מטר מקו המים. "מדובר בחוליה בשרשרת פסיקות של בית המשפט העליון מהזמן האחרון, שמקפידות לא לאשר תוכניות הרסניות לסביבה תוך התעלמות משלטון החוק".

לכתבה באתר nrg
Comments