איש התנשמות: קובי מירום מקדיש את חייו לעוף הדורס

נשלח 19 בינו׳ 2011, 20:58 על ידי Sustainability Org

קובי מירום מקיבוץ ניר דוד עוקב כבר שנים אחרי חייהן של התנשמות, המסייעות לאדם במאבקו נגד מכרסמים. בתור משוגע לדבר, הוא מקווה יום אחד לכתוב ספר על הנשמות שמאחורי התנשמות

עלי קדם | 19/1/2011 14:42
תגיות: תנשמת,קובי מירום

למכרסמים יש תדמית לא חביבה במקומותינו, והמאבק בהם, וברעה שהם מביאים על השדות ועל השורשים בגינותינו, הוא אחד מהמאפיינים של החברה האנושית ומהמיתוסים הכלליים שלה עוד מהזמנים שהם היו נושאי המחלות והמגיפות בזימיהם, עד שלעתים המאבק הזה מצא ביטוי גם בספרות, באמנות ובחלומות שלנו.
 
קובי מירום וידידות
קובי מירום וידידות צילום: דוד עינב

אך המאבק במכרסמים איננו נחלת האנושות בלבד. מסתבר שיש לנו קולגה למאבק: התנשמת. את העוף הזה, כשותף למאבק ההדברה, גילו כבר לפני כ-30 שנה. זה לא חדש. אנשי שדה אליהו, החלוצים של ההדברה הביולוגית, משתמשים בהן זה שנים.

לא מדובר בהשמדה מוחלטת, אבל בהתחשב בכך שמעל ל-90 אחוז ממזונה של התנשמת הוא מכרסמים, ושזוג תנשמות יכול לצוד בשנה עד 3,000 מכרסמים – נברנים, עכברי בית וכדומה - התנשמת היא באמת החבר הכי טוב שלנו בעניין הזה.

קובי מירום (61) מקיבוץ ניר דוד, הוא משוגע לדבר, אחד האחראים לאיסוף הדגימות למחקר ולמעקב אחר התיבות, במסגרת מחקר ארצי, בניהול ובמחקר של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, ובשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה ועם משרד החקלאות.  מירום אחראי גם על קשר עם אנשי השטח. הוא מכנה את תפקידו בקיבוץ כ"נהג מרוצים", ומיד מתנדב לפרש: "אני נהג של אנשים מרוצים".

בעבר היה רכז נוי, ועבד גם מספר שנים בחברה להגנת הטבע. את עיסוקו במעקב אחר התנשמות הוא מגדיר כיזמות פרטית, הכוללת גם עדכון של קובץ הנתונים הארצי, המאוחסן – בין היתר – במחשבו האישי. מעורבותו בנושא החלה כבר ב-1982, ומאז הוא מעיד על עצמו – "אני כל הזמן לומד ומתמקצע".

אז אכן, השימוש בתנשמות כדי להיפטר ממזיקים מעולם המכרסמים אינו חדש, אבל לאחרונה, בעיקר בשלוש השנים האחרונות, הוא תופס תאוצה.   

לצורך המחקר, חולקה ישראל למספר אזורי ניטור, מהצפון בעמק החולה ועד הדרום בנגב המערבי. תיבות הקינון לתנשמות הוצבו בשיתוף פעולה עם חקלאים ב עשרות קיבוצים, וכן עם חקלאים פרטיים ואחרים.

ההדברה של בעלי חיים ומזיקים הופכת עם השנים להתערבות מרתקת במעגל החיים ובתוככי הקיום בטבע. הדבר נכון לגבי התנשמות, המסייעות לנו בהדברת מכרסמים. כדי ללמוד איך לעבוד איתן מתקיים עתה מיזם רחב היקף, שבמהלכו לומדים את סודות הקיום של ציפורי הלילה הללו.
משוגע לדבר

במהלך הניטור הכלל ארצי השנה, מסביר מירום, טובעו (מלשון טבעת) למעלה מ-2,000 גוזלים ומעל 300 בוגרים. חלק גדול מהבוגרים היה כבר מוטבע בטבעת קודמת, אשר סיפרה לנו באמצעות המספר את ההיסטוריה של אותו הפרט. הוותיק מפרטים אלה הגיע לכ-10 שנים.
 

מכרסם
מכרסם SXC

"במיזם מעורבים אנשים רבים", אומר מירום, "ואזכיר שניים: ד''ר יוסי לשם, חוקר ציפורים מאוניברסיטת תל אביב, נווט המיזם, ולצדו עובד ד"ר מוטי צ'רטר, שעשה את עבודת הדוקטורט שלו על הנושא".

אז מי בעצם משתף איתכם פעולה?
"ישנם עשרות רבות של חקלאים ששותפים למיזם. מדובר בתהליך לא כל כך פשוט. אחד הכללים החשובים להצטרפות להצבת תיבות הוא לדעת היכן להציב, ואיזו מחויבות יש לבעל הדבר.

"זה לא דבר אוטומטי שמוצבת תיבה והופ - באה תנשמת. ישנם גורמים רבים שלא יאפשרו זאת, ועל מנת לדעת להתמודד עם השאלות ניתן להתייעץ עם אנשי צוות המיזם, שמרוכז במשרדו של ד''ר לשם באוניברסיטת תל אביב.

"אנו מכנסים את האנשים מדי שנה למפגשים של ימי עיון, שבהם נשמעות סקירות על המתרחש בתחום מפי אנשי המיזם, ונערך סיור לאתר טבע סמוך. כל זאת לשם הגדלת השיתוף עם אותם בעלי השטחים שבהם מוצבות תיבות".

לדברי מירום, השנה שהסתיימה לאחרונה הייתה שנת פיצוץ, וגרמה לאנשי התנשמות הרבה אקשן. מבחינתם, העונה החלה מוקדם; כבר בתחילת חודש מרס, מוקדם מהרגיל, נצפו קינונים בשלבים מתקדמים, ועקב כך זוגות רבים החלו לקיים מחזור קינון שני, דבר המצביע על שפע של פרנסה, כלומר היצע מזון גדול.

"מצאנו מעל 60 זוגות שקיימו קינון שני, לכל זוג כזה תשעה-עשרה גוזלים", הוא מסביר. "התנשמות הגיבו לריבוי המכרסמים בשתי דרכים - האחת תפוסה באחוז ניכר של התיבות הקיימות, והשנייה, כאמור, קיום מחזורי דגירה נוספים, מספר הגוזלים שבקעו והצלחת גידולם עד עזיבתם לעצמאות כלכלית. כפי שפורסם בתקשורת, בטירת צבי נצפה אפילו מחזור קינון שלישי – תופעה נדירה מאוד. הזוג הזה עבר לדיאטה של יונים – אין לנו סיפור מתועד כזה עד היום".
קינון שני ושלישי

הצד השני של תופעת השפע בא לידי ביטוי בשטח בתגובות החקלאים. אלה שהיו להם תיבות נהנו מטיפול מעולה במכרסמים. במקומות שאין עושים שימוש בתיבות לתנשמות יוזמים כבר לשנים הבאות הצבה או תוספת תיבות, כדי להקטין נזק אפשרי בעתיד.

במקביל לניטור בעונת הקינון, נערך מחקר שמרכז מוטי צ'רטר מאוניברסיטת תל אביב, ובין השאר, נלקח מידע על כל פרט וקינון ואף על הרכב המזון שמועדף על אותו זוג באותה תיבה. המטרה היא להבין טוב יותר את הרכב המזון של התנשמת. לפי הצניפה – החומר שהעופות פולטים – ניתן לקבוע את הרכב המזון, כשנהוג לבדוק 30 צניפות מכל תיבה.

מירום: "בנוסף למחקר בארץ, קיבלנו הנחיות – שאלות – מפרופסור נודע בשווייץ, אילו נתונים לאסוף, למשל: דגימות דם, משקל הפרט, אורך כנף ועוד. 'איכות' התנשמת מתבטאת במראה החיצוני. למשל, לנקבה יש 'ספוטים' על החזה. ככל שהנקבה יותר איכותית, מספר הספוטים גדול יותר וכל אחד מהם בקוטר גדול יותר".

איך התנשמות יודעות היכן לקנן?
"מקום טוב מזמין קינונים, והעופות שומרים לו אמונים לאורך זמן. הם כבר מכירים את המקומות וחוזרים אליהם. מגדל המים בטירת צבי מוכר כבר 40 שנה. לפעמים נדרשות שלוש שנים עד שזוג מוצא תיבה שהצבנו ומחליט לקנן בה.

"השנה 60 אחוז מהתיבות בעמק בית שאן היו תפוסות – "אחוז פנטסטי", מתלהב מירום, "בכל הארץ בקעו 2,017 גוזלים, 40 אחוז מהם בעמק בית שאן.

"בעקבות השנה הזו ביקשו הרבה קיבוצים נוספים להשתלב במיזם, והוספנו מעל ל-200 תיבות חדשות, ולאו דווקא בשדות או בשטחים חקלאיים. יש משקים, למשל בית השיטה, שמעדיפים להילחם במכרסמים שבשטח 'המחנה' בדרך יותר אקולוגית. בעין הנציב, במטע התמרים, הייתה בעיה של חולדות, שנפתרה עם הצבתן של 25 תיבות, חלק נאכלו וחלק כנראה חשו מאוימות וברחו".

מכונת ציד

מירום אחראי על בקרת תיבות הקינון בשטח נרחב למדי – מיבנאל שבצפון ועד קיבוץ אייל ליד כפר סבא – ומדובר בכ-960 תיבות מתוך כ-2,000 בכל הארץ. לדבריו, מרבית המקומות נבדקו. את התיבות שקרובות אליו – כ-300 - הוא בודק לפחות שלוש פעמים בעונה, מסמן את הגוזלים ובודק שהם שרדו. הנתונים מכל הארץ זורמים אל ד"ר צ'רטר, שעורך סיכומים ומעדכן במשוב חוזר את האזורים השונים.
 

תנשמות
תנשמות צילום: דוד עינב

מה ידוע על גידול הדור הצעיר?
"מאוד מעניין. בטבע קיים איזון ביולוגי. אם התנשמות מרגישות שיש להן פחות מזון – הן יגדלו פחות גוזלים. למדנו שהאם מטילה ביצה כל יומיים, כלומר, יש הפרש די גדול בין הגוזל הראשון, הבוגר, לבין אחיו הצעיר ביותר. אם חסר אוכל, עלול להיות קניבליזם – הגדול אוכל את הקטן.

"בשנה שעברה קרה שמצאנו גוזל שנזרק מהקן, לא ברור מי אחראי לכך. על פי הטיבוע למדנו, שכשגוזלים הצעירים מגיעים לבגרות, ההורים דוחקים אותם מהטריטוריה שלהם. השנה קיבלנו מידע על תנשמת שטובעה בכפר רופין, ונתפסה בסוריה, על ידי ילד שעסק בציד יונים.

"פרט נוסף באותו מקום בסוריה נמצא מת, והתברר שטובע כגוזל במושב רם-און. מידע כזה אנו מקבלים לא באופן ישיר, אלא דרך גורם שלישי. יש שיתוף פעולה עם הירדנים, מולם עובד ד''ר לשם. בדרך כלל, הבוגרים חוזרים לקנן באותה תיבה, אבל השנה קרו שני מקרים שפרט בוגר שינה טריטוריה – ציפור שטובעה בשער הגולן נמצאה מקננת באגמון החולה, מרחק של 55 קילומטר; השנייה טובעה כנקבה בגבע וקיננה השנה בגזית, מרחק של כ-11 קילומטר.

"התנשמת היא 'מכונת ציד'. "היא פועלת בלילה, ויוצאת ליותר משימות בעונת הגידול של הדור הצעיר, הדורש את מזונו. יש לה שמיעה חזקה מאוד. בעלטה מוחלטת היא מסוגלת לחוש ברשרוש עדין שגורם המכרסם בתנועתו. ראייתה חדה. כמו לכל דורסי הלילה יש לה נוצה קיצונית משוננת, מה שמסייע לתעופה שקטה, וכך היא יכולה להפתיע את הקורבן, כשלתפיסתו היא מסתייעת בטפרים חדים וחזקים".

מסתבר שהשימוש בתנשמות להשמדת חרקים אינו בלעדי לישראל. באנגליה הציבו אלפי תיבות לקינון של עופות אלה, זאת לאחר שאסמים רבים נהרסו ולא נשארו להם מקומות קינון. במלזיה משתמשים במין גדול יותר מהתנשמת הישראלית, והצליחו להפחית במידה משמעותית נזקים למטעי קוקוס. עם זאת, לדברי מירום, ישראל מובילה במספר התיבות ליחידת שטח ובעומק ורצינות המחקר.

כל חקלאי השותף למיזם מקבל מהצוות סיכום על מה שקורה אצלו בשטח. מירום: "אולי אכתוב פעם ספר על הנשמות שמאחורי התנשמות. למשל, יש לנו בחור בשם אמיר עזר, שהתחיל להציב תיבות בגובה של 15 מטר על אקליפטוסים. הבחור עוסק בסנפלינג".

האם לתנשמת יש אויבים טבעיים?
"האדם הוא האויב הראשון. כל שנה אנו מוצאים עשרות עופות שנדרסו. חלק מהמוסלמים מייחסים לה תכונות שליליות, ואנו מוצאים מדי פעם תופעות של ונדליזם נגד התיבות. בטבע, דווקא יש דברים שמשלימים, למשל: לתיבות שהצבנו מגיעים לעתים בזים לצורך קינון. הבז הוא צייד יום, וכך הוא מגיע למזיקים שהתנשמת לא תופסת".

ניתן לעקוב אחרי הקינון של התנשמות בטירת צבי באתר מצלמת האינטרנט ב- www.birds.org.il .

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
מצלמות אונליין תנשמות
Comments