צריך פיתרון למפוני עזה, אך לא על חשבון הסביבה

נשלח 16 באוג׳ 2009, 7:29 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 18 באוג׳ 2009, 9:25 ]
מועד פרסום: מאי 2009 (עם עדכון ל-2/7/2009)
 
ממשלת ישראל חטאה שלוש פעמים: בפעם הראשונה היא יישבה אזרחים בגוש קטיף - מקום ללא תוחלת; בפעם השנייה היא פינתה את המתיישבים ללא פתרונות נאותים; כעת, על מנת לפתור את הבעיה הזו, היא חוטאת שוב - הפעם לשטחים הפתוחים והנדירים עליהם היא רוצה להקים עבורם יישוב.
 

בשבוע הבא ידון בית המשפט העליון בעתירת החברה להגנת הטבע נגד ההחלטה להקים עבור מפוני גוש קטיף את היישוב מרשם בחבל לכיש. למעשה, הדיון יסוב סביב סוגיה עקרונית: האם להעדיף אינטרסים חברתיים מידיים על פני אינטרסים סביבתיים לדורות? 

מצד אחד מדובר בבעיה חברתית בוערת. ישנם כ-40 משפחות שפונו מגוש קטיף שממתינות להגיע אל המנוחה והנחלה ביישוב חקלאי-קהילתי, שיאפשר חזרה לאורח החיים אליו התרגלו במשך שנים, ויעניק להם יכולת לפרנסה בכבוד.  

מנגד, היישוב המיועד עבורם מתוכנן לקום בחבל לכיש, שהוגדר על ידי מומחים "אחד מהאזורים הערכיים והחשובים ביותר במערך השטחים הפתוחים בארץ". חבל לכיש שמר עד כה על מאפיינים של "ארץ בראשית" עם רצף שטחים פתוחים נרחבים שקשה למצוא כמותם מצפון לנגב. האזור מכיל שפע ערכי טבע, נוף ומורשת אדם, ובאזור זה קיים המגוון הביולוגי הגדול ביותר בארץ. 

הקמת "מרשם" תפגע בשטחים הפתוחים, בערכי הטבע החשובים והנדירים ולנזק נופי ואקולוגי חמור למרחב מזרח לכיש. הקמת הישוב ותשתיות הכבישים, החשמל המים והביוב תזיק לשטחים שהם בעלי רגישות סביבתית גבוהה. תהיה זו גם פגיעה חמורה במגוון הביולוגי העשיר של האזור, ובתפקודו כמסדרון אקולוגי לשטחים מצפון ומדרום לו. עמדה זו מתבססת, בין השאר, גם על חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.  

ממשלת ישראל חטאה לציבור בישראל שלוש פעמים. בפעם הראשונה היא יישבה אזרחים במקום ללא תוחלת, תוך כדי פגיעה חברתית וסביבתית. בפעם השנייה היא פינתה מתיישבים מגוש קטיף ללא פתרונות נאותים ויצרה בעיה חברתית חריפה. על מנת לפתור את הבעיה הזו, היא חוטאת שוב, בפעם השלישית, בחטא סביבתי חמור - בתכנון של ישוב באזור שאין לפגוע בו מבחינה סביבתית.

 
עדכון ליום 2/7/2009:  הכתומים ניצחו את הירוקים: אושרה הקמת היישוב מרשם.
בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) את ערעור החברה להגנת הטבע בנושא הקמת היישוב מרשם בחבל לכיש ונתנו אור ירוק להקמת היישוב. עם זאת, הביעה השופטת עדנה ארבל בפסק הדין דאגה לעתידם של השטחים הפתוחים בישראל, וכתבה בין היתר כי "שטחי הנוף הפתוח הינם משאב הולך ונעלם", אולם הוסיפה וכתבה כי "עם זאת, האינטרס בהגנה על הסביבה אינו עומד בדרך כלל לבדו, והוא נדרש לאיזון אל מול שיקולים אחרים הנוגעים לעניין". עוד ציינה ארבל שבית המשפט העליון לא צריך להתערב בהחלטות של המוסדות התכנוניים.

בסיום פסק הדין כתבה השופטת כי למרות הפגיעה הסביבתית בהקמת מרשם, השיקול לעזור למפוני גוש קטיף חשוב יותר: "אין תמימות דעים באשר לעוצמת הפגיעה בסביבה ובערכי הטבע הצפויה בעקבות הקמת היישוב החדש, אם כי אין חולק בדבר קיומה של פגיעה. מנגד, כתמיכה בהקמת היישוב, עומדים שיקולי כבדי משקל אף הם. מציאת פתרון התיישבותי למפוני גוש קטיף, אשר אין חולק כי החברה חבה להם ולשיקומם, הוא שיקול חשוב אשר אין מקום לזלזל בו". עוד התייחס פסק הדין לשיקולים הבטחוניים: "קיים השיקול האסטרטגי והביטחוני שקיבל הכרה על ידי הממשלה, לעיבוי ההתיישבות באזור מרחב לכיש, וזאת לאור דלילות ההתיישבות באזור ולאור הסתננויות רבות של מפגעים באותו אזור".
 
מהחברה להגנת הטבע, שהתנגדה להקמת היישוב בטוענה כי הקמתו תביא לפגיעה בשטחים פתוחים ובערכי טבע חשובים אמרו בתגובה להחלטה כי: "לצערנו, בית המשפט העדיף את טובתם של מעטים כל כך, כמה עשרות משפחות בסך הכל, שניתן בהחלט למצוא להן חלופות ראויות באותו המרחב, ללא הצורך לאשר הקמת יישוב חדש בשטחים כה ערכיים ורגישים מבחינה סביבתית ונופית. במידה וגישה זו תימשך, ולכל קבוצה של עשרים משפחות יוקם יישוב חדש, נמצא את עצמנו מהר מאוד מוקפים בבטון, בלי שטחים פתוחים וללא מקום לטייל, לנפוש וליהנות מהטבע".
 
המאבק נגד הקמת היישוב מרשם החל בשנה שעברה, עת נודע לפעילים סביבתיים על הכוונה להקים יישוב בחבל לכיש, שיאוכלס על ידי 24 משפחות שפונו מגוש קטיף. ארגוני הסביבה מחו על ההחלטה, ולעצומה נגד הקמת הישוב הצטרפו למעלה מ – 12 אלף איש, בהם חברי הכנסת דב חנין ויוחנן פלסנר, וכל 12 הזוכים באות מפעל חיים להגנה על הסביבה מטעם המשרד להגנת הסביבה.

הארגונים טענו כי הקמת יישובים חדשים נוגדת את מדיניות התכנון שקובעת כי יש להעדיף את עיבוי היישובים הקיימים, בכדי למנוע את הכרסום בשטחים הפתוחים בישראל. בנוסף טענה החברה להגנת הטבע, כי ישנן למעלה מ-4,000 יחידות דיור חלופיות למשפחות המפונים, שמספרן אינו עולה על 150. ראוי לציין כי מרחב לכיש זכה להיכלל ב"תכנית הביוספרית" שמטרתה לשמור על פיתוח רגיש ושימור ערכי הטבע הייחודיים לאזור.
 
לכתבה בוואלה
Comments