דיאטת אנרגיה: אקרו-גרופ תייעל השימוש באנרגיה במבני ציבור

פורסם: 31 באוג׳ 2010, 7:44 על ידי: Sustainability Org

החברה תייעל השימוש באנרגיה בביהמ"ש העליון, בארבעה בתי משפט מחוזיים ובבניין האוצר

יובל אזולאי
30/8/10

ספק אם אלה שיבואו בקרוב בשעריו של בית המשפט העליון יחושו בשינוי. על פי התוכנית, גם נערי אוצר נמרצים לא יחושו בשינוי שחל בנורה המאירה להם את רווחי הגזירה הכלכלית החדשה.

"הבניינים שלהם יצרכו הרבה פחות אנרגיה, חשבונות החשמל שלהם יצטמצמו באופן ניכר והם אפילו לא יבינו איך", אומר ל"גלובס" מנכ"ל חטיבת התשתיות ואיכות הסביבה של חברת אקרו-גרופ ומבעלי החברה, ארז גיל, על רקע זכייתה של EHS בשבוע שעבר במכרז להספקת שירותים שמטרתם ייעול אנרגטי במבני ציבור בארץ. EHS, המתמחה בשיווק ובהתקנה של מכשירים חוסכי אנרגיה, נרכשה באחרונה בידי אקרו-גרופ בעלות של כ-15 מ' ש'. החברה נמצאת גם בבעלות משפחת ארבוב.

מדובר בתוכנית לדיאטת אנרגיה לכל דבר: אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שבכוחם לצמצם יותר מ-30% מצריכת החשמל יותקנו בחודשים הקרובים בבניין האוצר, בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים בירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע, ובמתחם כפר הנוער אשל הנשיא שבנגב.

מערכות התאורה המיושנות יוחלפו בנורות מתוחכמות המתעמעמות בכוחות עצמן בהתאם למידת האור הטבעי במשרדים ואף נכבות אוטומטית אם מישהו במקרה התרשל ושכח לכבות את האור. גם המערכות למיזוג אוויר מרכזי, המתאפיינות כיום בתיאבון מוגבר לחשמל, יהיו חכמות וחסכוניות יותר בזכות רכיבים מתקדמים של בקרת אקלים שיותקנו בהן. מתכנני המיזם מבטיחים שהתוצאה תורגש בתוך שבועות ותתבטא בצמצום היקפים של חשבונות החשמל.

הטמעת הטכנולוגיות החסכוניות אינה אמורה להשפיע על שגרת הפעילות באותם מבנים, והיא אינה אמורה לעלות למדינה אפילו שקל. על פי תנאי המכרז, הזכיינית EHS תישא בעצמה בהוצאות הרכש של הרכיבים החדשים ובהתקנתם, אך גם תיהנה מרוב הרווחים שמקורם בחיסכון האנרגטי הצפוי. המיזם מתומחר בשיטת Energy Saving Sharing, שעל פיה יתחלקו המדינה והחברה המייעלת ברווחי ההתייעלות הצפויים לאורך תקופה של שבע שנים. על פי ההסדר, בתקופת ההתקשרות תקבל EHS 70% מרווחי התייעלות האנרגיה בששת האתרים, ו-30% נותרים יישארו בידי המדינה. בתום תקופת ההתקשרות, יישארו התשתיות והידע במבנים והמדינה תיהנה בעצמה מחיסכון של מיליונים.

בבדיקת היתכנות שקדמה למכרז נמצא כי בשבע השנים הקרובות עתידים אותם אתרים לצרוך חשמל בסכום מצטבר של כ-70 מיליון שקל. כלומר, ככל שאנשי EHS ייעלו את צריכת החשמל, תרוויח החברה יותר כסף: "פוטנציאל הרווחים גדול מאוד וזה מצב קלאסי של win-win. הידע קיים, הטכנולוגיה כבר נמצאת על המדף וצריך רק לרצות ולעשות", אומר גיל.

לוח זמנים קצר

הכסף הגדול נמצא במרחק נגיעה, וגיל ועובדיו באקרו-גרופ וב-EHS נחושים להרוויח - הרבה ומהר. הם לא מצפים ממתמחיה של נשיאת העליון, דורית ביניש, לאמץ בתוך רבע שעה את הגישה הירוקה של אל גור, ולכן יעשו שימוש ברכיבי חיסכון אקטיביים ועצמאיים. "אם מישהו ימהר לדיון דחוף וישכח לכבות את האור בחדר, הנורות יכבו את עצמן", אומר גיל.

מערכת אחרת תדע לאגור חשמל בשעות הלילה, שבהן הצריכה בשפל ומחיר החשמל נמוך. החשמל שייאגר באותו זמן יפעיל את המחשבים, את מערכות מיזוג האוויר ואת המעליות בשעות היום, שעות צריכת השיא.

מדבריו של גיל ניכר שלוחות הזמנים לביצוע התוכנית יהיו קצרים למדי: בתוך חודשיים תקבל EHS צו להתחלת העבודות בשטח והן יסתיימו לכל היותר בתוך 180 יום. "בסך הכול קל מאוד להטמיע את הרכיבים האלה. התקנתם לא אמורה להיות מסובכת והתהליך לא יצריך פינוי של אגפים שלמים באותם מבנים.

למעשה, גם בתקופת ההתקנה, שגרת הפעילות לא תופר. עשינו כבר כמה פעולות כאלה בחברות בסקטור הפרטי וזה התנהל בצורה חלקה למדי. אני מעריך שהמכרז הזה הוא סנונית שתבשר על בוא עידן החיסכון האנרגטי במבני ציבור בכל רחבי הארץ, וגם הסקטור הפרטי יגביר את העניין שלו בתחום ההתייעלות האנרגטית", הוא אומר.

המטרה: להפחית ב-32% את גזי החממה

דו"ח מקיף שגיבשה לפני כעשרה חודשים חברת הייעוץ מקינזי עבור המשרד להגנת הסביבה קבע כי אם ישראל לא תנקוט פעולות נמרצות להפחתת גזי החממה, היא תכפיל עד 2030 את כמות הפליטות. זו תחזית קודרת ביחס לתחזיות שניתנו למדינות מפותחות אחרות בעולם. בדו"ח עב כרס שחיברו, הצביעו אנשי מקינזי על הסיבות המרכזיות לכך: שיעורי גידול האוכלוסין והתמ"ג לנפש הצפויים, הגבוהים בישראל בהשוואה למדינות רבות אחרות. עפ"י הדו"ח, הפוטנציאל להפחתת פליטת גזי החממה מבוסס על שני נדבכים מרכזיים: מעבר למקורות אנרגיה חלופיים ש"טביעת הפחמן" שלהם נמוכה והתייעלות אנרגטית.

איך עושים את זה? לאנשי מקינזי הפתרונים: הדו"ח מונה עשרה מנופים שעשויים להצעיד את ישראל לעידן ירוק יותר, ובהם מעבר נרחב לשימוש בטכנולוגיות פוטו-וולטאיות ותרמו-סולריות לייצור חשמל; שיפור יעילות אנרגטית במבנים ותכנון רלוונטי וירוק של מבנים חדשים, תוך שימוש באמצעי בידוד מתקדמים שיצריכו פחות חשמל על מיזוג אוויר; הטמעת מערכות תאורה חסכוניות, כמו בטכנולוגיית LED, והפעלת התעשייה בגז במקום במזוט המושמץ על ידי ארגונים ירוקים למיניהם.

אם המדינה תרים את הכפפה, והיא חייבת לעשות זאת כי תנאי הצטרפותה ל-OECD מחייבים אותה לנקוט צעדים ממשיים בנושא, היא תצמצם את פליטת גזי החממה שלה ב-32%. כדי לסבר את האוזן, מדובר בשיעור נמוך בהרבה ממדינות אחרות שנבחנו לע ידי מקינזי ובהן פוטנציאל ההפחתה כמעט דמיוני - 54% בממוצע. אחת הסיבות לכך היא הישימות הנמוכה בישראל של אמצעים להפחתת פליטות, הקיימים למכביר במדינות אחרות, כמו ייצור אנרגיה בגרעין.

פיתוח משק גרעין אזרחי בישראל מוגבל עד בלתי אפשר - אם ישראל לפתח משק כזה, היא תחויב לחתום על האמנה הבינלאומית למניעת הפצת נשק גרעיני, והדבר עשוי לאלץ אותה לחשוף, רחמנא ליצלן, את הקולקציה האחרונה של אריגי הטקסטיל הנתפרים בדימונה.

לכתבה בגלובס

Comments