מאיר מרום: "אין די מיזמי תשתיות והמלחמה עם בנק הפועלים מאוד קשה"

פורסם: 2 ביוני 2010, 12:54 על ידי: Sustainability Org
האיש של בנק לאומי לתחום התשתיות מסביר למה מעדיף הבנק הגדול במדינה להתמקד בתחרות העזה מול המתחרה בנק הפועלים בענף המימון למערכות הסולאריות, ולהשאיר את הפוטנציאל של קידוח תמר לבנקים הבינלאומיים
רויטל חובל 01.06.10, 21:39

"הכניסה של התחום הירוק למערכת הבנקאית קרתה באקראי", מצהיר במפתיע מאיר מרום, האיש שאחראי למימון מיזמי אנרגיה נקייה בבנק הגדול במדינה בראיון ל"כלכליסט". כאחראי על הזרמת המימון לפרויקטי ענק כמו חוצה ישראל וכסגן ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, מרום מודה שהתחום הירוק נכנס ללבו. לדבריו, הרעש הציבורי שמייצרים מיזמים בתחום איכות הסביבה - בהם התפלת מים, אנרגיית שמש ורוח ותחבורה ציבורית - נתמך גם במספרים, ומגלה כי הללו תופסים כ־50% מהיקף הפרויקטים באגף המימון המורכב שאותו הוא מנהל. "מדובר בטרנד מאוד משמעותי. התפיסה של פרויקטים שתורמים לסביבה היא משהו אבולוציוני שהגיע הזמן שהוא יקרה. זה לא נובע מאג'נדה", הוא אומר.

 

לאחרונה הפך תחום מימון הפרויקטים הירוקים למוקד תחרות מרכזי בין שני הבנקים הגדולים במדינה - הלאומי והפועלים - ומרום לא מהסס להוסיף אש למדורה. "תגברנו צוותים כדי להיות ערוכים למגמה הזאת", הוא מתאר את ההכנות מאחורי הקלעים. כאשר נשאל לדעתו על קמפיין החוצות המקיף שהעלה בנק הפועלים לקידום ענף מימון אנרגיה סולארית, תחת הסלוגן "תן לשמש לעבוד בשבילך", הוא לא ממהר לפרגן: "בנק הפועלים בחר להרעיש את כל המצילתיים שיש לו, ואפילו את כל התזמורת והקקופוניה הפרסומית, וזה בסדר. בנק לאומי הלך בדרך אחרת: ניסינו באמצעות האנשים שלנו לגרום לכך שהמידע יגיע ללקוחות.

 

"אני לא יודע מה השיטה היותר טובה אבל אני יודע שהצלחנו. אחוז החדירה שלנו בשוק הוא בהחלט מרשים". מרום אינו נוקב בשיעור החדירה של לאומי בענף מימון העסקאות הסולאריות. המתחרים בפועלים מתגאים באחוז חדירה של 40%-50%, ומרום מעריך שמדובר בשיעור דומה גם מצד לאומי.

 

"נלחמים על כל פרויקט"

 

את אות הפתיחה למלחמת המימון הבנקאי לשוק הסולארי נתנה לפני כשנתיים רשות החשמל, עם פרסום ההסדרה להקמת מערכות פוטו־וולטאיות לציבור וליזמים. ההסדרה אפשרה למתקיני המערכות למכור חשמל למדינה במחיר גבוה ומסובסד. כ־100 חברות מיהרו וקמו בתחום ומאות בעלי גגות נרתמו למהלך. אך מהלך של רשות החשמל מהשבוע שעבר מאיים לשים סוף להילולה. הרשות שינתה את התעריפים ולמעשה הורידה את הסבסוד בכ־25% - מהלך שעשוי לשנות את גישת הבנקים למימון התחום.

צילום: עמית שעל
על קמפיין המימון הסולארי של בנק הפועלים: "הוא בחר להרעיש את כל המצילתיים שיש לו ואת כל התזמורת והקקופוניה הפרסומית" צילום: עמית שעל

 

"ההסדרה הייתה נכונה ואטרקטיבית", אומר מרום, "הצליחו להחדיר לתודעה את ייצור החשמל בשיטה החלופית. קיבלנו המון פניות מיזמים. בתחום המתקנים הקטנים יש בעיקר שישו ושימחו, שם ראינו חאפרים שניסו לרכוב על הגל. אז מהר מאוד הבנו שאין לנו הידע לסנן, ושכרנו יועצים מקצועיים".

 

האם שינוי הסבסוד ישפיע עליכם?

"לפי התעריפים החדשים, תקופת ההחזר על ההשקעה היא ארוכה יותר. עוד לא עשינו את החישובים. בהסדרה הראשונה דיברו על החזר של עד עשר שנים, ועכשיו זה יתארך. נצטרך לבדוק אם לשנות את התנאים ונשקול זאת".

 

אגואים, תחרות זרה ותמר

 

לאחרונה החליטו גופים מוסדיים גדולים - כמו מגדל ופסגות - לנגוס בעוגת המימון הירוקה והודיעו כי יתחרו בתחום ההשקעה במיזמים סביבתיים.

 

מה דעתך על חדירת המוסדיים לתחום?

"קשה מאוד להקים פרויקטי תשתית בלי מימון בנקאי. אפשר לשתף את שוק ההון אבל הוכח שמערכת בנקאית היא המקור העיקרי למימון בתחום תשתית. המוסדיים נערכים ובונים מחלקות, אבל אני עדיין מאמין שהמערכת הבנקאית תישאר הדומיננטית".

 

במתקן ההתפלה בשורק היזמים בחרו במימון משותף שלכם עם הפועלים.

"אף פעם אין מספיק פרויקטים ואין מספיק שובע בתחרות. יש תחרות עצומה בעיקר בינינו לבין בנק הפועלים והמלחמה היא מאוד קשה. בליווי פרויקט יש גם יוקרה וגאווה מקצועית ואני לא מסתיר שיש אגואים. אם היזמים מחליטים שבפרויקטים כה גדולים שני בנקים ילוו - אנחנו עושים זאת בשמחה. אבל אנחנו נלחמים על כל הפרויקט. אני גם לא מכחיש שלתחרות יש השפעה עצומה על מרווחי הריבית".

 

 

ישנה גם תחרות משמעותית מהבנקים הבינלאומיים, כך שלמשל מתקן ההתפלה בחדרה, שעלותו 1.6 מיליארד שקל, מומן במלואו במימון זר.

"הבנקים הזרים נתנו תנאים טובים יותר. בזמנו היתה בעיה של מקורות מימון לבנקים הישראליים, וכך קרה שהם היו יקרים יותר. היום השוק פתוח. הבנקים הישראליים נמצאים כאן גם בימי משבר, הם לא משענת קנה רצוץ. בנקים זרים אוהבים להיות פה בימים טובים, ובימים טובים פחות הם מעדיפים להיעלם".

 

איך תסביר את העובדה שבמימון פיתוח מאגר הגז הטבעי תמר, שעלותו נאמדת כיום ב־2.8 מיליארד דולר, בנק לאומי נשאר מחוץ לתמונה?

"זו חתיכת פרויקט ואני מאמין שלא יהיה בנק יחיד שילווה אותו. לבנקים הישראליים אין שום ידע כיצד מפיקים גז בבאר תת־ימית. לכן סביר להניח שגורמים זרים שיש להם כבר ניסיון, דוגמת דויטשה בנק, ייכנסו לפרויקט קודם. הבנקים הישראליים צריכים ללמוד את הנושא. אנחנו מכירים את השוק הישראלי וכמה לא פשוט לרקום פרויקט כזה, ולכן אנחנו נמצאים צעד או שניים מאחור. נמתין לראות איך הדברים יתפתחו ונצטרף בהמשך".

 

מכאן שניתן להבין שלא תרשו לעצמכם לוותר על מימון הפרויקט.

"אם זה יהיה כלכלי, ואם זה יהיה מוסדר ויהיה מקום גם לנו, סביר להניח שגם אנחנו נשקול".

 

יש לך ספק בגודל הבוננזה?

"מבחינתי, זה עדיין ראשוני מדי כדי לענות. אם זה יבוא לבחינתנו, בוודאי נשמח לבחון את זה אבל אני באמת לא יודע להגיד מה התשובה".
 
Comments