השקעה אחראית שונה מהשקעה רגילה בכך שהיא מעודדת
משקיעים לקבל החלטות לא רק על סמך מדדים פיננסיים, אלא גם לפי הביצועים
החברתיים והסביבתיים של החברות שבהן הם משקיעים
מאת נגה לבציון נדן, 8/5/2014
באחרונה התבשרנו שהתשואה הממוצעת בקרנות הפנסיה ב–2013 הגיעה לשיעור
גבוה של 12%. בעקבות זאת, מיהרו הפרשנים להזהיר מפני שאננות והסבירו כי ספק
אם הקרנות יצליחו לשחזר את ההצלחה גם ב–2014.
אכן, חרף התשואה הנאה בקרנות הפנסיה בשנים
האחרונות, האתגרים לחיסכון הפנסיוני של הציבור רק גדלים - בראש ובראשונה
עקב העלייה בתוחלת החיים והריבית הנמוכה במשק. זה הזמן אפוא להיערך לבאות
וליישם בישראל את המודל ההולך וקונה אחיזה בעולם: השקעה אחראית
(Responsible Investment).
השקעה אחראית שונה מהשקעה רגילה בכך שהיא
מעודדת משקיעים לקבל החלטות לא רק על סמך מדדים פיננסיים, אלא גם לפי
הביצועים החברתיים והסביבתיים של החברות שבהן הם משקיעים. למשל, משקיעים
אחראים מתעניינים בביצועי החברה בכל הנוגע למניעת זיהום הסביבה וצמצום
הפליטה של גזי חממה, הקפדה על זכויות עובדים ומספר הנשים בדירקטוריון.
בניגוד לדימוי המקובל, השקעה אחראית לא נובעת
רק משיקולים מוסריים, אלא מבוססת גם על היגיון כלכלי מוצק. דויטשה בנק,
למשל, בדק עשרות מחקרים ומצא כי חברות עם ביצועים טובים יותר בתחומי
הקהילה, איכות הסביבה והממשל התאגידי נהנו מעלות הון נמוכה יותר. כ–90%
מהמחקרים האלה אף הראו שחברות עם דירוג חברתי וסביבתי גבוה רשמו ביצועים
חזקים יותר בשווקים הפיננסיים.
אין אפוא תמה על כך שברחבי העולם פותחו בשנים
האחרונות מדדי מניות שעוקבים אחר מניותיהן של חברות עם ביצועים טובים
בתחום האחריות התאגידית - לדוגמה מדד דאו ג'ונס Sustainability בארה״ב ומדד
מעלה בבורסה של תל אביב. גם קרן הפנסיה של עובדי המדינה בקליפורניה
(CalPers) - המשקיע המוסדי הגדול בעולם - משקיעה כבר שנים לפי מדיניות
השקעה אחראית. לפי מחקר מפברואר 2014, מדדים להשקעה אחראית בצפון אמריקה
ובאירופה השיגו בשלוש השנים האחרונות תשואה גבוהה יותר מ–78% מהמדדים
הרגילים.
למרבה הצער, מודל ההשקעה האחראית בישראל
עודנו בחיתוליו. בעוד שבעולם חתמו כ–1,000 גופים פיננסיים, המנהלים יחדיו
נכסים בשווי 32 טריליון דולר, על התחייבות לפעול בהתאם לעקרונות של השקעה
אחראית, מספר החברות החתומות על העקרונות האלה בישראל כיום הוא אפס; ולמרות
השיפור בתחום המעורבות המוסדית בישראל, נכסי הציבור עדיין מנותבים לא אחת
לחברות ממונפות עם רקע בעייתי, והחוסך הישראלי אינו נהנה משקיפות וממידע
מלא.
הצעד הראשון בדרך לשינוי הוא יישום כלל
במתכונת של ״אמץ או גלה״, שיתמרץ את המוסדיים בישראל לדווח לעמיתים על
המשקל שהעניקו לסיכונים החברתיים והסביבתיים בחברות שבהן השקיעו.
זוהי רגולציה ״רכה״, שאינה כרוכה בעלויות
דרמטיות. אם המוסדיים והרגולטור המפקח עליהם ישכילו לשלב ידיים כדי לאמץ
תקנת דיווח ברוח זו, יהיה בכך כדי לקרב את ישראל למקובל בתחום ההשקעה
האחראית בארה״ב ובעולם. החוסכים לפנסיה והמשק הישראלי כולו ירוויחו מכך.
הכותבת היא מנכ״לית חברת המחקר Greeneye להשקעות אחראיות, ומומחית לניהול סיכונים
חברתיים וסביבתיים