הטכנולוגיה תאפשר לאזרחים להגן על עצמם מפני אסונות טבע גם ללא מעורבות של המדינהמאת גיא צ'רני, 6/5/2015דמיינו עולם שבו מספר שניות לפני רעידת אדמה כל אזרח מקבל התראה שיכולה להציל את חייו. עולם בו כל אזרח מודע לרמת זיהום האויר בסביבתו, ומתי הוריקן הולך להכות בחופי עירו. לצערנו לא זהו המצב. בחודשים האחרונים היינו עדים לאסונות סביבתיים בקני מידה עצום. רעידת האדמה האחרונה בנפאל אשר גבתה את חייהם של אלפים, כמו גם זיהום האוויר בארץ והגילויים המדאיגים על השפעותיו, מדגישים את אוזלת היד של האזרח, ובמקרים רבים גם של הממשל להתגונן מפני איומים סביבתיים שכאלה. מקרים אלו גם מדגישים את החובה שלנו לייצר פתרונות שימנעו אסונות כאלה בעתיד, וכן מדגישים את חובת הממשל לעודד ולהשקיע בפתרונות מסוג זה. חוסר היכולת של אזרחים להגן על עצמם מפני איומים הנובעים מחוסר ידיעה והיכרות עם נתונים הינה תופעה עתיקה, ולשמחתנו היא הולכת ומצטמצמת בשנים האחרונות בזכות ההתקדמות הטכנולוגית ומהפכת המידע. ישנו מספר גדל של טכנולוגיות המספקות פתרונות המקטינים את אי הידיעה שלנו לא רק בנושאים פיננסים, אלא גם בנושאי סביבה. פתרונות מסוג זה מגדילים את יכולתו של האזרח לקחת החלטות משמעותיות על אופן התמודדותו עם בעיות סביבתיות הרות אסון; על ידי קבלת התראות לנייד על הוריקן מתקרב והזמן שיש על מנת להסתתר מפניו; ע"י קבלת מיפוי של זיהום אויר לפי שעה ומיקום, המאפשר לאזרח להחליט הכין לצאת לריצה או מתי לפתוח חלון, וכן ע"י התראה לפני רעידת אדמה. מיזמים מסוג זה הופכים בשנים האחרונות למבוקשים על ידי יותר ויותר קרנות אשר רוצות להשקיע במיזמים המשפיעים על העולם לטובה, בתחום שזכה לשם Impact Investment. משמעות מושג זה הינה השקעת הון אחראית אשר טומנת בחובה השפעה חברתית וסביבתית חיובית, המגיעה יחד עם יצירת רווח כלכלי - doing good, באותו הזמן doing well. גישת זו שהופיעה לראשונה ב-2007 בנויה על תאורית ה-Tripple Bottom Line (TBL), אשר גורסות שיש למדוד הצלחה בהשקעה לא רק ע״י שורת הרווח הראשונה (כסף), אלא גם ע״י שורות הרווח החברתית וסביבתית, המשוכללות יחדיו. כיום מנוהלים כ-50 מילארד דולר בקרנות אימפקט מסביב לעולם, וסכום זה עתיד לצמוח ל-500 מילארד דולר בחמש השנים הקרובות, סימן מעודד, אשר אומר דרשני לקרנות ומוסדות שאינם תומכים בגישה זו. שינוי תפיסתי עולמי זה הוא כיוון מבורך אשר יש לעודד ולטפח, הן על ידי מנהלי קרנות וחממות, אבל בעיקר על ידי המדינה, בתצורה של סיוע ממשלתי לחדשנות בתחומים אלו - גם כי מדובר בדבר הנכון, אבל בעיקר כיוון שמיזמים מסוג זה מסייעים לאוכולסיות שהמדינה אינה מצליחה לסייע לה בעצמה. בין אם מדובר בפתרונות של בעיות עולם מתפתח כגון הבטחת מזון, הנגשת חינוך, ואספקת אנרגיה סולרית למיעוטי יכולת, ובין אם מדובר בפתרונות לאסונות טבע וסביבה כגון התראות לפני רעידות אדמה או צונאמי; הנגשת מידע לגבי זיהום אוויר או הוריקן קרב ודרכי ההתמודדות מולם, ישראל צריכה להוביל - להיות זו שמעודדת את יצירת הפתרונות מבעוד מועד, ולא רק זו שמגיבה או מסייעת לאחר שהאסון כבר התרחש. תמיכה במיזמים מסוג זה טומנת בחובה אינטרס ישראלי נוסף - מיזמים מסוג זה דורשים מקצועיות והתמחות בתחומים שונים שאינם דווקא טכנולוגיים, אשר עתידים לספק אפיק תעסוקה חדשים לצעירים מדור ה-Y בעלי אורינטציה חברתית סביבתית, ולחברם ל-Startup Nation, וזהו אינטרס לא פחות חשוב שצריך להלקח בחשבון על ידי הממשל. טכנולוגיות חברתיות סביבתיות אינן זרות לישראל, אשר התפרסמה בעולם בתור אחת המדינות החדשניות בתחומי החקלאות והמזון, תחומים שפותחו בעידוד ממשלתי רב. תחומי העניין הישראלים נדדו מאז לכיוון אחרים, וכעת דרוש שינוי תפיסתי לגבי שימוש בטכנולוגיות הקיימות לפתרון בעיות TBL. בעולם בו מחיר הסמארטפון יורד והאורז עולה בהתמדה, מדובר גם אינטרס כלכלי. לצערנו, כיום עדיין לא קיימת טכנולוגיה אמינה להתראה על רעידת אדמה, אך זו משימה שאנחנו יכולים לפתור באמצעות כוחה של הטכנולוגיה הישראלית. טכנולוגיה כזו ושכמותיה עתידות לשנות את חייהם של מיליוני אנשים, בארץ ובעולם, להשיא רווח למשקיעים, ולהוות לא רק סיוע בעת אסון, אלא גם מניעה של האסון. הכותב הוא מנהל שותף באקסלרטור Siftech לכתבה בדהמרקר |