מלחמות הפחמן מגיעות לדוחא

נשלח 7 בדצמ׳ 2012, 11:00 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 7 בדצמ׳ 2012, 11:01 ]
פוסט מאת אוהד קרני, פורסם בבלוג ירוק נוצץ, 6/12/2012
 

שיחות האקלים נפתחו בדוחא. מה הסיכוי לפריצת דרך? מה הצפי לעתיד? והאם יש בכלל תקווה לבלום את שינוי האקלים?

בשקט תקשורתי כמעט מוחלט השבוע תסתיים בדוחא שבקטאר ועידת האקלים ה-18 במספר של האומות המאוחדות, הידועה בשם הקיצור COP18. מטרת הוועידה להגיע לקונצנזוס בין הממשלות לגבי הצעדים הנדרשים לבלימת ההתחממות הגלובלית ולהערכות להשפעות הצפויות של שינוי האקלים. לאחר הכשלון של הוועידה בשנה שעברה, הציפיות מהוועידה הנוכחית נמוכות. גם הבחירה לערוך את השיחות דווקא בקטאר, שיאנית העולם בפליטות גזי חממה לנפש (53.4 טון לנפש – פי שלושה מארה"ב), גררה ביקורת רבה אבל אולי דווקא תסייע לרתום את יצואנית הנפט הגדולה לתהליך המדשדש.

אז מה מקווים להשיג ב-COP18? לפני שנתיים בפסגת COP16 בקנקון, הממשלות הסכימו כי נדרשת הפחתה של פליטות גזי החממה כדי למנוע מהטמפרטורה הגלובלית לעלות מעל לשתי מעלות. קוראים עירניים בוודאי שמו לב לכך שההסכמה היתה שההפחתה "נדרשת" ולא שההפחתה תתבצע… והשטן הרי נמצא בפרטים… בשנה שעברה, בשיחות COP17 בדרבן, הוסכם כי עד 2015 יגיעו המדינות להסכמות לגבי מתווה הפחתה עתידי שיכנס לתוקף במהרה בימנו… כלומר רק בשנת 2020… ועכשיו ב-COP18 הציפיה היא (תופים…) שהמשתתפים יסכימו איך להסכים על ההסכמות עד 2015…

כל זה היה מאוד משעשע ללא זה היה כל כך מדאיג. על פי תחזית הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה שהתפרסמה בחודש שעבר, במצב העניינים הנוכחי אין למעשה שום סיכוי להגשים את יעד שתי המעלות של ועידת קנקון, התבוסתני בפני עצמו. הביקוש לדלקים מחצביים צפוי לעלות ולגרור עליית טמפרטורה של 3.6 מעלות עד 2035 בתרחיש של עסקים כרגיל ו-3 מעלות בתרחיש האופטימי והלא סביר שבו לפתע תתקבל מדיניות עולמית של התייעלות אנרגטית. תחזית ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, קודרת אפילו יותר וצופה עלייה של 50% בפליטות גזי חממה עד 2050 ועלייה בטמפרטורה של 3 עד 6 מעלות. תמונת מצב עגומה זו נובעת ממדיניות ממשלתית מכוונת. ב-2011 הסובסידיות לדלקים מחצביים נאמדו בכ-523מיליארד דולר - פי שש מהסובסידיות לאנרגיות מתחדשות. תארו לעצמכם מה היה קורה אם רק היינו הופכים את המספרים האלו…

תחזית ה-OECD: משאירים את יעדי ועידת קנקון הרחק מאחור

תחזית ה-OECD: משאירים את יעדי ועידת קנקון הרחק מאחור

אבל לא הכל שחור מנפט והאסימונים מתחילים ליפול. בעת שהממשלות מהססות, עשרות אלפי קהילות מקומיות, רשויות מוניציפליות וחברות פרטיות ברחבי העולם לא מחכות ולוקחות יוזמה ומתחייבות ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה באופן עצמאי. מרבית תושבי ניו-יורק מייחסים את עוצמתו של ההוריקן סנדי לשינוי האקלים. לאט לאט הרחוב משפיע על מקבלי ההחלטות. לאחר שנים של דיונים ומאבקים פוליטיים, קליפורניה עומדת להיות המדינה הראשונה בארה"ב שתחיל מכסות על פליטות גזי חממה החל מינואר 2013, ובכך היא מצטרפת ל-30 מדינות אירופאיות המנהיגות כבר מערכת דומה. מאז יולי 2012 נכנס לתוקפו מס פחמן מקיף ויחיד מסוגו באוסטרליה, אחת מהיצואניות הגדולות של פחם. אפילו סין עורכת פיילוט לסחר בפחמן במספר פרובינציות. השימוש באנרגיות מתחדשות ובאנרגיה גרעינית צפוי לעלות דרמטית עד 2035 ולספק לפחות 45% מכלל צריכת האנרגיה העולמית. ומי יודע אולי אפילו מדוחא עוד תצא בשורה.

 
 
Comments