בעיה אחת פתרנו: "החור באוזון" נבלם

נשלח 23 בספט׳ 2010, 2:12 על ידי Sustainability Org
דו"ח של מדענים קובע כי הידלדלות שכבת האוזון - המגינה על כדור הארץ מפני הקרינה המזיקה של השמש - נבלמה. הסיבה: הפסקת השימוש בכימיקלים הפוגעים בה ברחבי העולם. ריכוזי האוזון ישובו לקדמותם תוך 50 שנה
סוכנויות הידיעות, 20/9/2010

בעיה אחת פתרנו: שכבת האוזון - שמגנה עלינו מפני הקרינה המזיקה של השמש - חדלה להידלדל בגלל הפסקת השימוש בכימיקלים הפוגעים בה. מדענים מעריכים שעד אמצע המאה הבאה ישוב ריכוז האוזון בשכבה העליונה של האטמוספירה לרמה הבטוחה שהייתה לפני שנות ה-80.

 

האוזון הוא שכבת מגן באטמוספירה שמסננת את הקרינה האולטרה-סגולה שנפלטת מהשמש. קרינה זו משנה DNA ולפיכך היא פוגעת בצמחים, ועלולה להגדיל את הסיכוי ללקות בסרטן או במחלות עיניים אצל בעלי חיים ובני אדם.

 

אך תרכובות גז ממשפחת CFC, שהיו נפוצים בעבר במקררים, מזגנים ותרסיסים, פוגעות בה. כשהגזים הללו מגיעים לשכבות העליונות של האטמוספירה הם מגיבים לקרינה האולטרה-סגולה והופכים לכלור, שמדלדל את ריכוז האוזון וגורם לשכבת האוזון להפוך דקה יותר.

 

כתוצאה מהשימוש רב השנים בגזים הללו הבחינו מדענים בשנות ה-70 כי ריכוזי האוזון ירדו מתחת לרמה של 220 יחידות דובסון - הרמה שנשמרה במשך שנים. מגמת ההידלדלות נמשכה ואף גברה עד שבשנות 80 נדמה שנפער "חור" בשכבת האוזון מעל הקוטב הדרומי בכל אביב.

 


"החור" בשכבת האוזון מעל הקוטב הדרומי ב-1979 (צילום: נאס"א)

 


"החור" באוזון בשנת 2009 (צילום: נאס"א)

 

בשנת 1987 נזעקו מדינות העולם לטפל במצב וחתמו על אמנה בינלאומית להגבלת השימוש בגזים ממשפחת CFC. האמנה - פרוטוקול מונטריאול - הוציאה בהדרגה את כימיקלים הללו משימוש ברחבי העולם. בשנות ה-2000 התרחב אמנם "החור באוזון", ואף הגיע למימדי שיא, אך מאז החלה מגמת צימצום בשטחו.

 

דו"ח שפרסם האו"ם כעת קובע כי האמנה הצליחה למלא את ייעודה. "אמנת מונטריאול הגנה עלינו מפני הידלדלות שכבת האוזון בעשורים האחרונים", אמר לן ברי, מארגון המטאורולוגיה העולמי המופעל בחסות האו"ם. המדענים שחיברו את הדו"ח מעריכים שהשכבה תשתקם וריכוז האוזון בה ישוב לרמה של שנות ה-80 בין השנים 2045 ל-2060 - "מוקדם יותר משצפינו".

 

הכימיקלים ממשפחת CFC הם גם גזי חממה שגורמים לאצירת החום הנפלט מכדור הארץ בחזרה לחלל. לפיכך, הפסקת השימוש בהם סייעה לדעת המדענים גם למאבק בשינוי האקלים, שכן לדעת רוב החוקרים גזי חממה הם שמאיצים את התופעה.

 

אלא שלא כל הבעיות נפתרו. הכימיקלים שנכנסו לשימוש במקום חומרי ה-CFC היו תרכובות בשם HCFC ו-HFC. אך גם חומרים אלה הם גזי חממה חזקים במיוחד - וכושר אצירת החום שלהם גדול פי 14 אלף מזה של פחמן דו-חמצני, שנחשב לגז החממה הנפוץ ביותר. על פי נתוני האו"ם, בכל שנה גדל שיעור הפליטות של גזים ממשפחת HFC בשמונה אחוזים, והדבר מעורר כעת דאגה בקרב המדענים.
 
Comments