|
כך עולה מדוח מרכז הידע להיערכות שינויי אקלים בישראל, בראשותו של פרופ' מוטי שכטר מאוניברסיטת חיפה שהוגש אתמול לשר ארדן * חיים וסביבה בתגובה לדו"ח על משבר האקלים: על הממשלה להיערך ולתקצב כדי לצמצם נזקים ידועים מראש  פרופ' מוטי שכטר. צילום: אוני' חיפה מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל, בראשותו של פרופ' מוטי שכטר מאוניברסיטת חיפה, הגיש אתמול לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן את חלקו השני של דו"ח הסוקר את הדרכים שבהם צריכה לנקוט ישראל כדי להיערך לשינויי האקלים. במהלך השנה האחרונה עסקו כ-100 מדענים, מומחים, אנשי ממשל ונציגי התנועות האזרחיות, בבחינת השפעות שינויי האקלים על מדינת ישראל. בדברי ההקדמה לדו"ח מסביר פרופ' שכטר: "לכאורה, שינויי האקלים צפויים להשפיע רק בעתיד על משק המים של מדינת ישראל, על בריאות התושבים, על קיום המגוון הביולוגי באקוסיסטמות השונות, על האקלים העירוני שלנו ועל צריכת האנרגיה בבתים בהם אנו חיים,. אך כבר כיום אנו נאלצים להתמודד עם שינויים אלה, אם כי עדיין בקנה מידה מתון יחסית: שינויים במופע הגשמים, עלייה בעומס החום, מהגרי עבודה שחלקם מהגרי אקלים, מחלות שמועברות ע"י וקטורים, ועוד. עוד מציין פרופ' שכטר: כי העבודה המאומצת שנעשתה עדיין לא מכינה את מדינת ישראל לשינויי האקלים. ראשית, לגבי כל אחד מהתחומים שכבר נחקרו, יש צורך במעקב וניטור קבועים ומתמשכים, ובבחינה עדכנית של השפעות השינויים והמימוש הנגזר ממנה לגבי ההיערכות הנדרשת. תוכנית היערכות חייבת להיות דינאמית, ומתאימה עצמה לתנאים המשתנים. בנוסף, אין העבודה מכילה תחומים נוספים שברור לכל כי יושפעו משינויי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים השלכותיו על תשתיות המים, האנרגיה, הצבא ועוד. לא נבדקו תחומים חשובים נוספים כמו משק האנרגיה, התיירות, הביטחון, התעשייה ועוד. יש לציין כי בתחום החקלאות, משרד החקלאות נערך במקביל לשינויים הצפויים. גורם חשוב נוסף, שיש לערבו בתוכנית הוא הרשויות המקומיות, שהרי בסופו של דבר, הרשויות הן אלה שיצטרכו לתת מענה להתפרצות אפידמיה או לפגיעה בתשתיות חיוניות. פרופ' שכטר ממליץ להקים מרכז ידע עם סגל רב-תחומי קבוע, שיעבוד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, אבל עם מידה רבה של עצמאות מחקרית, ויפעל כישות משפטית עצמאית, ואשר ילווה את העשייה האקדמית ויגבש המלצות בתחום ההסתגלות האופטימאלית של הסקטורים השונים למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, עם מימון בין-משרדי לאורך זמן. חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל מברך על הגשת הדו"ח בנושא היערכות ישראל לשינויי אקלים לשר להגנת הסביבה היום. לדברי נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה: "אנו קוראים לממשלה לאמץ את המלצות הדו"ח ולהכין בהקדם תכנית עבודה מקיפה, הכוללת גם תקציבים מתאימים, כדי להיערך לפגיעה הידועה מראש של משבר האקלים. היערכות מוקדמת תאפשר לצמצם את הנזקים הצפויים, ואף לנצל לחיוב הזדמנויות שייווצרו בעקבותיו, בעיקר בצורך בטכנולוגיות סביבה בעולם. לצד היערכות להשלכות המשבר יש צורך להמשיך גם במילוי המחויבות הבינלאומית של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה מתחומה. עם זאת, הסתגרות מאחורי גדרות אינה יכולה להוות פתרון, אלא יש חשיבות לפיתוח שיתופי פעולה עם מדינות שכנות וסוכנויות בינלאומיות, כדי לפתח עמידות בכל הרבדים להשלכות הידועות מראש של המשבר. בארגון חיים וסביבה הביעו הערכה לפעילותו של מרכז הידע להיערכות לשינויי האקלים בראשות פרופ' אופירה איילון ופרופ' מוטי שכטר, ומביעים תקווה כי פעילותו החשובה תימשך גם בשנים הבאות. פרק האקלים אקלים: חלקה הצפוני של ישראל מאופיין באקלים ים-תיכוני וחלקה הדרומי באקלים צחיח (arid) וביניהם רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה (semi-arid). באזור זה של מפגש בין אזורי אקלים שונים, ניכרות תנודות רבות במזג האוויר בעקבות השפעות של מערכות אקלימיות ממקורות בעלי מאפיינים סינופטיים שונים. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בשונות רבה במשטר הטמפרטורות ובתנודות במשטר הגשמים –על כל מרכיביו. המרכיב הקריטי ביותר באקלימה של ישראל הינו משטר הגשם שלו השלכות נרחבות בתחומים רבים, מאחר שהרוב המכריע של המים הזמינים במדינת ישראל, כ-75% מסך תצרוכת המים בישראל (ביתית, חקלאות ותעשיה) מקורם במי גשם. מכאן, שכל שינוי במשטר הגשם, קרי כמויות הגשם השנתיות, חלוקת הגשם התוך עונתית, עוצמות גשם רגעיות, עיתוי עונת הגשם, פרקי היובש במהלכה, מספר פרקי הגשם ויבול הגשם לכל פרק גשם, הינם קריטיים למשק המים במדינת ישראל. מגמות שינויי הטמפרטורה בישראל בעשורים האחרונים מצביעות על מגמת ירידה של הטמפרטורות (מינימום, מקסימום וממוצע) משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה הקודמת, ומאז מגמת עליה עד תחילת שנות האלפיים ויציבות בעשור האחרון. תרחישים גלובליים (שטרם בוססו אמפירית) חוזים המשך עלית הטמפרטורות בשיעור ממוצע של בין 0.5ºC-0.3ºC לעשור (בהתאם לעונה ולמיקום). בנוסף למגמות אלו קיימת מגמה של הגברת אי הודאות של משטר הטמפרטורה. במסגרת הדו"ח הראשון נמצא כי ברוב הפרמטרים שנסקרו (משטר טמפרטורות, משטר הגשם אירועי מזג אויר קיצונים – גלי חום וריכוזי מזהמים) קיימים תרחישים להחמרה (עליה בטמפרטורות, ירידה בכמות המשקעים, עליה בשכיחות ובעוצמה של סוגים מסוימים של מזג אויר קיצוני). חשוב להדגיש שלא כל המגמות נמצאו מובהקות סטטיסטית. לתרחישים אלו (במידה ואכן יתרחשו) עלולה להיות השפעה על תחומים שונים במשק (משק המים, החקלאות, בריאות הציבור, שמירת חופים, אנרגיה, גיאואסטרטגיה, מגוון מינים ועוד). עיקר המלצות צוות האקלים: במאמרים נפרדים נביא את מסקנות הדוח באשר למשק המים, בריאות הציבור, המצב הגיאופוליטי וההשלכות הכלכליות של ההתחממות כתבות קשורות: |