ההסכם המסתמן בפסגת האקלים: כל מדינה תתחייב להגבלות בפליטת הגזים

נשלח 13 בדצמ׳ 2014, 13:11 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 13 בדצמ׳ 2014, 13:13 ]

הטיוטה עליה דנים בוועידה בפרו אינה כוללת יעד אחיד להפחתת הזיהום, אך היא תחייב כל מדינה לעמוד בתוכנית שנקבעה מראש

קורל דוונפורט, ניו יורק טיימס, 11/12/2014

דיפלומטים מ–196 מדינות, המשתתפים בפסגת האקלים העולמית בלימה בירת פרו, קרובים לגיבוש הסכם מסגרת היסטורי. במסגרת ההסכם תתחייב לראשונה כל מדינה בעולם להפחית את פליטת גזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. עם זאת, ייתכן שההסכם לא יהיה מספיק על מנת לעצור את ההשפעות הקיימות של ההתחממות העולמית. הטיוטה, העוברת כעת בין הממשתפים בוועידה, מייצגת פריצת דרך עקרונית וגדולה במבוי הסתום שמנע מהאו"ם במשך שני עשורים לחבר אמנה חדשה למאבק נגד התחממות כדור הארץ.

הסיבה העיקרית להצלחת הטיוטה — ולדברי המשתתפים גם חסרונה הגדול — היא שהנוסח אינו מחייב את המדינות לקריטריון אחיד וכלל עולמי להפחתת פליטת הגזים המזהמים. במקום זאת, הטיוטה מקדמת מטרות ומדיניות בנות השגה. על פי התנאים, כל מדינה תתחייב פומבית ליישם את תוכניותיה להפחתת פליטת הגזים, והממשלות יקבעו את יעדיהן על פי הקווים המנחים של מדיניות הפנים שלהן ולא על פי השיעורים שקבעו מדענים.

המטרה היא להגיע להסכם שישלב 196 התחייבויות נפרדות לצמצום פליטות הגזים, עליו יחתמו מנהיגי העולם בוועידה שתתכנס פריז בשנה הבאה. "זוהי פריצת דרך מפני שהיא מעניקה משמעות לרעיון שכל מדינה תפחית את פליטת הגזים", אמר איבו דה בור, המזכ"ל הקודם של ועידת האו"ם לשינוי האקלים. "יחד עם זאת, נעלמו גם התקוות הגדולות שתלינו בתהליך".

לדבריו, רבים השלימו עם האפשרות הסבירה כי גם הסכם היסטורי חדש לא יפחית את רמות גזי החממה במידה שתמנע מהטמפרטורה של האטמוספרה מלעלות ביותר משתי מעלות צלזיוס. זאת הנקודה שבה לדברי מדענים, לא ניתן יהיה להימנע מההשפעות המסוכנות והיקרות של שינויי האקלים, כמו הפשרת קרחונים, עליית גובה פני הים, בצורת קיצונית, מחסור במזון וסופות חמורות יותר.

טיוטת לימה מייצגת את דעתן של כל המדינות הנושאות והנותנות, אם כי עדיין נותרו כמה וכמה משוכות משמעותיות שיש להתגבר עליהן. גם אז, אומרים המומחים, ההסכם החדש יספיק להפחית את התחממות כדור הארץ רק במחצית ממה שנדרש על פי המדענים.

עד לאחרונה עמדו ארה"ב וסין — שתי המזהמות הגדולות בפליטה של גזי חממה — במרכז המבוי הסתום על הסכם בסוגיית האקלים. עד לשנה זו, ארה"ב מעולם לא הגיעה לשיחות השנתיות של האו"ם בסוגיית האקלים עם מדיניות פנימית משלה להפחתת פליטת הפחמן. במקום זאת, היא דרשה שמדינות אחרות יפחיתו את השימוש שלהן בפחם ובדלק, והתחייבה כי תעשה זאת בעתיד.

אלא שבנובמבר, הכריזו הנשיא ברק אובמה ונשיא סין, שי ג'ינפינג, על תוכניות משותפת להפחתת זיהום האוויר, מה שסייע להפיח חיים חדשים בשיחות על האקלים. באי הוועידה מכנים את ההודעה המשותפת של סין וארה"ב "הקטליזטור של הטויטה החדשה", שאם תאושר בוועידה השבוע, תכין את הבמה להסכם סופי עליו יחתמו מנהיגי העולם בשנה הבאה בפריז.

בפרוטוקול קיוטו מ–1997, שהיה הניסיון הראשון של האו"ם לאכוף מדיניות אקלים, נדרש ההסכם מהכלכלות הגדולות בעולם להפחית את פליטת גזי החממה בשיעורים שאפתניים וספציפיים, אך פטר לגמרי את המדינות המתפתחות. הסנאט של ארה"ב סירב לאשרר את ההסכם, מה שהכשיל אותו למעשה.

הטיוטה של לימה אינה כוללת הנחיות נוסח קיוטו, המונחתות מלמעלה וקובעות הפחתה של פליטת הגזים לרמות ייעודיות. במקום זאת, היא כוללת תנאים הדורשים מכל המדינות, עשירות ועניות כאחת, להתחייב למדיניות שתצמצם את פליטת הגזים. המדינות שיחתמו על ההסכם יתחייבו להודיע עד מארס על תוכניותיהן כיצד יקצצו בפליטת גזי החממה אחרי 2020 ולהציג מספרים מפורטים. בחודשים הבאים, כשיתפרסמו שיעורי הפחתת פליטת הגזים אליהם התחייבה כל מדינה, יתווספו הפרטים להסכם הסופי.

על פי הערכות, מדינות רבות לא יגישו את הנתונים עד המועד שנקבע. על מנת להבטיח שכל המדינות ייכללו בהסכם, המאחרות יקבלו ארכה. העיקר, לדברי בכירים באו"ם, להבטיח שהמידע יגיע וניתן יהיה להשלים את ההסכם עד דצמבר 2015. המשתתפים מודים שהגישה של "כל אחד לפי יכולתו" רחוקה מהמצב הרצוי, אך היא מייצגת את מה שמצוי ואפשרי.



Comments