מחקר: רצועת המדבר מתרחבת ותבלע בעתיד את ישראל

נשלח 5 בינו׳ 2018, 8:47 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 5 בינו׳ 2018, 8:47 ]

מחקר חדש שנערך במכון ויצמן עקב אחרי מסלולי הסערות המצפינים כתוצאה מההתחממות הגלובלית ■ המסקנה: רצועת המדבר מתרחבת צפונה ותבלע בעתיד הלא רחוק את רובה של ישראל

שחר סמוחה, 9/12/17

בשנה החולפת, לראשונה בחייו, עבאס גאנדי שקל להפסיק לעסוק בחקלאות. "זו הייתה שנה איומה", הוא אמר לאחרונה לאנשי IRIN - ארגון שמסייע במצבי משבר בעיקר בעולם השלישי. "במקום לקבל לפחות 200 שקים של יבול, קיבלתי השנה רק 30-25 שקים". גאנדי, בן 68 ואב ל-13, חי בכפר קטן במדינת סוקוטו בצפון ניגריה, סמוך למדבר הסהרה. כמות המשקעים השנתית הממוצעת באזור עומדת על פחות מ-600 מילימטרים, לעומת יותר מ-3,500 מילימטרים לאורך החוף הדרומי של המדינה, הסמוך לקו המשווה.

11 מדינות בצפון, כולל סוקוטו, נמצאות בשנים האחרונות בסכנה הולכת ומחמירה של מדבור- תהליך שגורם למערכות אקולוגיות להתייבש ולאבד את יכולתן להניב יבולים ומאיים על מטה לחמם של מיליונים. חוקרים אף רואים בו את אחד הגורמים המרכזיים לאי היציבות של אפריקה בשני העשורים האחרונים - זו שמייצרת סכסוכים אלימים ודוחקת מיליונים לשים את נפשם בכפם ולהצטרף לגל ההגירה העצום לאירופה.

בניגריה, המדינה המאוכלסת באפריקה, המצב חמור במיוחד. האזורים שסובלים מתהליך המדבור מהווים כ-35% משטחה הכולל של המדינה, ולצד תפקיד המפתח שיש להם באספקת יבולים כמו שעועית, פולי סויה, דוחן, דורה, עגבניות, מלונים, פלפלים ובצל, הם מפרנסים כ-40 מיליון בני אדם.

בעוד שבעבר סברו חוקרים כי תהליך המדבור נובע בעיקר מפעילות אנושית ברמת השטח, דוגמת השקיה לא אחראית, בנייה מוגזמת וגידול כמויות מופרזות של בעלי חיים - בשנים האחרונות מתגבשת הסכמה כי הסיבה העיקרית לתהליך היא ההתחממות הגלובלית. כך למשל, לפני כ-12 שנים, כשהמשרד לאיכות הסביבה בספרד פרסם דוח חמור ובו הזהיר שהאקלים המדברי של הסהרה צפוי לדלג מעל הים התיכון ולהפוך לא פחות משליש משטח המדינה לצחיח, תוארה ההתחממות הגלובלית רק כאחת מהסיבות לתהליך.

באותם ימים, ב-2005, חשבו הספרדים שהתחממות כדור הארץ ובניית תשתיות השקיה גדולות הן פשוט עוד שני גורמים משלימים לסיבות האמיתיות לתהליך המדבור: עדרי בקר שמחסלים שטחי מרעה ענקיים ותעשיית תיירות שמביאה לבנייה מאסיבית. ספרד הקצתה סכום של 50 מיליון אירו כדי להילחם במדבור שלה, אולם בשנים שחלפו מאז התברר כי המאמצים הספרדיים לא הצליחו למנוע את ההתייבשות.

באוקטובר בשנה שעברה פורסם מחקר שבו נקבע שאם לא יחול שינוי דרמטי בקצב פליטת גזי החממה ובהתחממות האקלים שנובעת ממנו, יהפוך כל דרום ספרד למדבר עד סוף המאה הנוכחית. הפעם המדענים כבר לא האשימו גורמים אחרים בתהליך. ההתחממות הגלובלית תוארה כסיבה המרכזית לתרחיש שצפוי להשפיע על מיליוני בני אדם.

בעיית המדבור כמובן שאינה ייחודית לספרד ולניגריה. בחצי הצפוני של כדור הארץ, האקלים במדינות שנמצאות בקו הרוחב של ספרד ומתחתיו - בהן כמובן גם ישראל - הולך ומשתנה בעשרות השנים האחרונות. יורד בהן פחות גשם, האוויר בהן יותר חם ויבש, ופני השטח - ועמו חייהם של האנשים - משתנים בהתאם, ולא לטובה. כיצד זה קורה ומדוע? מחקר שפרסמו לאחרונה פרופ' יוחאי כספי וד"ר טליה תמרין-ברודסקי מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן, מתאר לראשונה את המכניזם.

"הממצאים שלנו עולים בקנה אחד עם התחזיות שמדברות על התרחבות צפונה של רצועת המדבריות", אומר כספי שכיום נמצא בשנת שבתון בחו"ל. "שינוי של אפילו מעלת רוחב אחת אומנם לא נשמע דרסטי, אך עשויה להיות לו השפעה אזורית רבה, וכבר היום רואים שאזורים שהיו יבשים קודם נהיים יבשים עוד יותר. במונחים מקומיים זה אומר שהאקלים של מצפה רמון יעלה לבאר שבע, האקלים של באר שבע ישרור בתל-אביב, והאקלים של תל-אביב יגיע לקריית שמונה".

"ישראל נמצאת בקו המעבר בין המדבריות לבין האזורים הממוזגים", מסבירה תמרין-ברודסקי. "הזרימה הכי בסיסית באטמוספירה היא כשהאוויר החם שבקו המשווה עולה, נע לכיוון הקטבים ואז יורד פחות או יותר בקו הרוחב 30 - שזה בערך איפה שאנחנו. כשהאוויר יורד, הוא יבש והוא יוצר מדבריות, וזו הסיבה שיש בכל העולם פחות או יותר רצועות של מדבריות בקו הרוחב הזה. המודלים שלנו מראים לנו שהתא הזה מתרחב בכמעלה, במקביל לתנועה של הסופות צפונה יותר".

"כל אזור יגיב אחרת לגמרי"

איך מתרחשת התרחבות הרצועה המדברית? במחקרם, מצאו פרופ' כספי וד"ר תמרין-ברודסקי כי שורש התופעה טמון בהתחממות הגלובלית שגורמת למסלולי הסערות, שמקיפים את כדור הארץ, לנוע צפונה ודרומה, לכיוון הקטבים. מכיוון שמסלולי הסערה משפיעים על התפלגות הטמפרטורה, המשקעים והרוח באזורים החוץ-טרופיים - כלומר אלו שמעבר לקו הרוחב 30 - תזוזה שלהם לצפון או לדרום צפויה להביא לשינוי משמעותי ביותר בכל הפרמטרים הללו באותם אזורים.

להמשך קריאת הכתבה באתר גלובס



Comments