התחממות כדור הארץ גורמת להמסת קרחונים לא רק בקטבים אלא גם ברמה הטיבטית המזינה שבעה נהרות גדולים באסיה

27/01/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

יותר משם אחד יש לרמה הגבוהה ביותר בעולם המצויה במרכז טיבט. יש המכנים אותה הקוטב השלישי בשל הטמפרטורה המאוד נמוכה שבה, ויותר מ-46,000 הקרחונים הנמצאים בתחומה. אחרים מכנים אותה "מגדל המים" של אסיה כי היא מקור המים לשבעה נהרות מן הגדולים באסיה המספקים מים למיליארד וחצי איש: הגנגס, האינדוס, הברהמפוטרה, הסאלווין, המקונג, היאנגצה ונהר ההואג הו המכונה גם הנהר הצהוב. שמה הנוסף של הרמה הטיבטית פיוטי יותר - "מרומי העולם".

מסתבר שכתוצאה מכך שהקרחונים נמסים לא זורמים יותר מים בנהרות אלא ההפך הוא הנכון. חוקרים גילו שבעקבות המסת הקרחונים הם שוקעים ויוצרים אגמים, לשם זורמים המים ובשל כך מתייבשים הנהרות הגדולים של אסיה.

פגיעה מפיתוח לא מבוקר

צ'נדי פרסד בהט (Chandi Prasad Bhatt), פעיל בתנועת צ'פקו (Chipko) לשימור הסביבה בהרי ההימלאיה מדווח שבשל נזק סביבתי שנגרם להרי ההימלאיה מים מגיעים לנהרות מלאים בסחף. "לפני שמפתחים פרויקטים של פיתוח באזור ההימלאיה, יש לקחת בחשבון שזהו אזור רגיש מבחינה סיסמית", מוסיף בהט. שלטונות הודו בונים סכר על נהר סובנסירי (Subansiri) שבאמצעותו תיפעל בשנת 2012, תחנת כוח הידראולית להפקת 2000 מגה-ואט. ארגון צ'פקו טוען שהיה צורך במחקרים נוספים לפני שהחלו ביצוע פרויקט בסדר גודל שכזה.

הרמה נוצרה לפני מיליון שנה

גיאולוגים מאמינים שלפני מיליון שנה חלה התנגשות ענקית בין חצי היבשת הודו לבין טיבט שגרמה להיווצרות של הרים גבוהים ועמקים עמוקים. הקרחונים נוצרו מאוחר יותר בעמקים, ובעונות המסת השלגים הם חצבו את מסלול הנהרות הגדולים והפכו למקור מים רב שנתי. איזבל הילטון עורכת הבלוג "דו-שיח עם סין" מדווחת: "מרבית הקרחונים ברמה הטיבטית נמצאים בנסיגה" ומוסיפה שמתוצאות של מחקרים הנמשכים לאורך זמן על קרחונים אלה קיימת הערכה שהם ייעלמו עד לשנת 2050.

נדידה של אוכלוסיות

קטרין מורטון, מומחית לאזור סין באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, אומרת שבאזור הרמה הטיבטית החלה נדידת אוכלוסיות בשל התחממות כדור הארץ. "נוודים טיבטים התלויים בשטחי מרעי לשם הישרדותם ושינוי האקלים מביא ללחצים שאין להם תקדים בהיסטוריה".

היא מביאה כדוגמה את האזור ברמה הטיבטית של מקורות הנהר הואג הו: "שליש משטחי המרעה שם הפכו מדבריים".

מחבקי העצים למען טיבט

ארגון צ'פקו הוא עמותה חברתית-סביבתית הודית ההולכת בדרכו של המנהיג הרוחני גנדי ודוגלת בהתנגדות לא אלימה. בשנות ה-70 הם נהגו לחבק את העצים כדי להגן עליהם מפני כריתה, מכאן אולי בא הכינוי שניתן לאוהבי סביבה "מחבקי עצים". הכול התחיל בכפר קטן בשם רני (Reni) במדינת אוטרקהונד בהודו, נשים פעלו כדי למנוע כריתתם עצים על ידי מחלקת היערות של הרשות והצליחו למנוע זאת.

לכתבה באפוק טיימס

---

כתבות קשורות:
כתבת טלויזיה על השפעת ההתחממות על התושבים בהרי האנדים
באלפים נערכים להתחממות
פרו: קרחון עורר צונאמי שכיסה עיירה שלמה