ד"ר ג'ונתן פרשינג, סגן השליח המיוחד לשינוי אקלימי במשרד החוץ האמריקאי, ניסה להבהיר בהרצאתו בכנס הסביבה של המחר של TheMarker, את הדחיפות ביצירת מערכת התמודדות עולמית עם השינויים האקלימיים הנגרמים, והביע אופטימיות כי המאמצים הדיפלומטיים להגעה להסכמים גלובליים מתחילים לשאת פרי. עם זאת, פרשינג הבהיר כי עד כה, מדינות רבות החמיצו את היעדים שהציבו לעצמן במסגרת הסכמים קודמים, וכעת היעד המקורי שנקבע באמנת קיוטו אינו צפוי להיות מוגשם עד 2015.
"שיעור פליטות הפחמן - פחמן דו-חמצני ומתאן - מאז המהפכה התעשייתית, ובייחוד ב-100 השנים האחרונות, זינק, לאחר יציבות של אלפי שנים. בהרכב הגזים באטסמוספירה יש שינוי קטנטן, שאנחנו לא יכולים להבחין בו בחושינו, אך מה שכן ניתן להרגיש הוא שינוי בטמפרטורה. 2010 היתה השנה החמה ביותר זה 131 שנים. זה מורגש יותר בקטבים ופחות בקו המשווה, אך חל שינוי קל בטמפרטורות - 2 מעלות. זה גם משהו שקשה לחוש בו ברמה עולמית, אך לשינוי של 2 מעלות יש השפעות על האקולוגיה, ועל מגוון נושאים", אמר פרשינג.
פרשינג מציין כי הדחיפות של הנושא נובעת גם מההערכות כי שינוי זה צפוי להחריף. ב-100 השנים הקרובות הוא עשוי להגיע גם ל-7 מעלות. על מנת לבלום את ההתחממות הגלובלית בעלייה של 2 מעלות, אומר פרשינג, צריך לבלום את פליטות הפחמן עד 2017, ולהתחיל להפחיתן.
ארה"ב וסין הן פולטות הפחמן הגדולות ביותר, אך ארה"ב לא אישררה את אמנת קיוטו מעולם, וכיום רק ל-20% ממדינות העולם יש מחויבויות במסגרת האמנה. כעת, בסבב השיחות הנוכחי, שהאחרונות בו התקיימו בדורבן בדרום אפריקה, מנסות מדינות להציב לעצמן יעדים חדשים, לאחר שלא נראה סביר כי עד 2015 יצומצמו פליטות הפחמן העולמיות ב-50% לעומת רמתן ב-1990.
לדברי פרשינג, אחת המגמות שנראות בשנים האחרונות היא ששיחות אלה מתקיימות בדרג מנהיגים, כאשר בשיחות בקופנהגן נכחו מנהיגי ארה"ב, סין, ברזיל וכמה מהמזהמות הגדולות בעולם. "מספר המדינות להן יש מחויבויות במסגרת אמנות סביבתיות שולש, ואינו עוד מוגבל אך ורק למדינות המפותחות", אומר פרשינג. אך מחויבויות לחוד ומציאות לחוד - סין מחויבת להפחית את פליטות הפחמן שלה ב-40%-45% לעומת רמות 2005 עד 2020, למשל, אך רשמה עד כה עלייה של יותר מ-30%, לדבריו.
לכתבה באתר דהמרקר