איירין - כיצד מתפתחת סופת הוריקן?

נשלח 30 באוג׳ 2011, 2:00 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 27 באוק׳ 2012, 12:25 ]
עודכן ב- 15:46 29/08/2011
מומחה האקלים, פרופ' דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור-הארץ באוניברסיטה העברית, שוחח אתמול עם "הארץ" על סופת ההוריקן "איירין", שהחלה להכות בחוף המזרחי של ארה"ב מיום חמישי.

הסופה הולכת ונחלשת. מהן הסכנות המרכזיות שהיא מציבה כעת?

"הפרופיל הגבוה שהסופה איירין קיבלה הוא משום שהנתיב שלה עובר בדיוק סמוך לחוף המזרחי של ארה"ב, ובמקביל לו. תנועת הסופה לכיוון צפון-מזרח עדיין נמצאת קצת מעל האוקיינוס, כך שהיא תקבל אנרגיה שתתחזק את הסופה אבל גם מספיק על היבשה, כדי לגרום נזקים לכל אורך המסלול בחופי צפון קרוליינה, דרך וירג'יניה, מרילנד, ניו יורק ומסצ'וסטס. זה הנתיב ההרסני ביותר שמישהו יכול היה לתכנן. הנזק העיקרי שהסופה גורמת קשור למי האוקיינוס שמציפים אזורים נמוכים. זו הסיבה לפינוי מאזורי החוף הנמוכים. הגאות, שיוצרת שטפונות, נוצרת משילוב של הלחץ הנמוך במרכז הסופה שיונק את המים כלפי מעלה, אבל ברובו בגלל הרוח שדוחפת את המים לכיוון החוף. סופות כמו ההוריקן הזה גם ממטירות כמויות גשם אדירות - עד כ-300 מילימטר באזור המעבר של הסופה וגם זה מוסיף לנזקים. הרוחות המזיקות הן בעצם הרוחות שנגמרות מסחרור האוויר. צריך להפריד את זה ממהירות תנועת הסופה שהיא 25 קמ"ש".

תוכל להסביר כיצד מתפתחת סופת הוריקן?

"הוריקן הוא סופה שמתרחשת מעל אוקיינוס טרופי חם ומונעת על ידי האנרגיה שמגיעה ממי הים החמים בסוף הקיץ. היא מזינה את ענני הגשם והאוויר עולה ומתארגן בצורה של סופת ציקלון, שבה הרוח נעה באופן מעגלי מסביב למרכז. כשעוצמת הרוחות עולה על 120 קמ"ש מגדירים את הסופה כהוריקן, או טייפון כפי שהוא מכונה באוקיינוס השקט. מה שאנו רואים מעל האוקיינוס האטלנטי הוא סופת הוריקן שנעה לכיוון צפון-מערב דרך איי הבהמה, שם היא הגיעה לעוצמת שיא של דרגה 3 עם רוחות שמתקרבות למהירות של 200 קילומטר לשעה. הסופה המשיכה לכיוון צפון-מערב, לכיוון החוף המזרחי של ארה"ב תוך כדי היחלשות מסוימת מכיוון שבמהלכה צפונה היא עוברת מעל מים פחות חמים. אבל היא בכל זאת חולפת מעל זרם הגולף שנותן לה אנרגיה. זה זרם באוקיינוס שמביא מים חמים מאזור מפרץ מקסיקו לצפון-מזרח וחוצה את האקיינוס האטלנטי לכיוון מערב אירופה. כאשר הסופה עולה ליבשה היא מיד ניתקת ממקורות האנרגיה שלה ושוככת".

כיצד נוצרת תנועת הרוחות המסתחררות?

"זאת אותה דינמיקה שגורמת לכך שכשאתה מוציא את הפקק בכיור או באמבטיה, המים מתכנסים למרכז משותף שדרכו הם מתנקזים. תוך כדי התכנסות הם מסתחררים ועקב המהירות של הסיבוב נוצר כוח צנטריפוגלי שמונע מהמים מלהיכנס למרכז הסיבוב וזה יוצר את החור במערבולת, או באנלוגיה, את עין הסופה. אבל בעוד שבכיור המים מתנקזים כלפי מטה, האוויר שהתחמם עקב החום שקיבל ממי האוקיינוס נעשה קל ועולה כלפי מעלה ומתנקז כלפי האטמוספרה הגבוהה. שם נוצרת מערבולת ששואבת אוויר כלפי מעלה עם אותה תופעה של חור במרכז שהוא עין הסערה".

מהם הגורמים לכך שישנן עונות עם יותר או פחות סופות הוריקן?

"נוסף לטמפרטורת מי הים שגם היא משתנה מעונה לעונה, יש עוד כמה גורמים אטמוספריים שתומכים בהוריקן. למשל, אם יש לנו רוחות מכיוון אחד בגובה נמוך ורוחות מכיוון אחר בגובה רב, הדבר מדכא את היווצרות תופעת ההוריקן. במקומות שמאופיינים, למשל, על ידי רוחות מערביות בגובה נמוך ורוחות מזרחיות בגובה רב, כמו אזור הודו בתקופת המונסון, גזירת הרוח מונעת את היווצרות ההוריקנים באזור הזה, אחרת הוא מועד מאוד לציקלונים. לכן הציקלונים מכים באזור הודו, בנגאל, בורמה, רק בתחילת העונה ובסוף העונה, מסביב לעונה המרכזית של המונסון במרכז הקיץ. ישנם שינויים בין השנים שקשורים לתנודות בתפרושת טמפרטורות מי הים, וגם שינוי משטר הרוחות הקשור בזה גורם לכך שעונות הוריקנים לא יהיו דומות אחת לשנייה. זה מה שמאפשר לנו לתת חיזוי מסוים לגבי סיכוי להוריקנים בעונה הבאה".

כמו במקרים אחרים של תופעות אקלימיות קיצוניות מהעת האחרונה, גם כאן אנשים תוהים על השפעת ההתחממות הגלובלית.

"כעיקרון, ככל שמי הים חמים יותר אנו מצפים לכך שיהיו לנו יותר הוריקנים בעוצמות גבוהות יותר, ולכן יש ציפייה לכך שאנו נראה מגמה בהתחזקות ההוריקנים. אבל תצפיות לא הראו שהמגמה הזו אכן מתממשת באופן סטטיסטי מובהק. אם ישנה תחושה להתגברות התופעה היא נובעת מכך שהעולם הרבה יותר מתוקשר. נוסף על כך, עם ההתפתחות הכלכלית, אזורי החוף הרגישים הולכים ונבנים ואנו הופכים את עצמנו יותר ויותר פגיעים להוריקן, כך שאותה עוצמת הוריקן שהיתה מתרחשת לפני כמה עשרות שנים לעומת היום גורמת להרבה יותר נזק".

מדוע איננו רואים סופות הוריקן מעל הים התיכון?

"מעולם לא נצפה הוריקן מעל הים התיכון בעונת הקיץ. בחורף ישנן סופות שיכולות להיווצר במגנון דומים אבל הן לא יכולות להתפתח להוריקן. באופן יסודי, הסיבה להיווצרות הסופה היא אוויר שמכיל הרבה מאוד אנרגיה בצורה של אדי מים שהתקבל ממי הים החמים. האוויר הזה יכול לעלות לגובה של כ-15 קילומטר באטמוספרה תוך כדי התעבות ושחרור האנרגיה הזו כמשקעים. שחרור האנרגיה הזו גורם להיווצרות הסופה. בקיץ האוויר אצלנו חם והלחות שמעל הים התיכון אינה יכולה לעלות לגבהים שבהם יכולות להיווצר התופעות שדיברנו עליהן, כי היא חסומה מלמעלה על ידי האוויר החם והמדברי ששוקע אצלנו. זו הסיבה שהקיץ יבש אצלנו, וסופות בכלל וסופות הוריקן בפרט לא יכולות להיווצר. אבל אנו יכולים לסכם את זה במלים יותר פשוטות בכך שהים התיכון הוא קטן מכדי לאפשר מרחב התארגנות לסופה, והוא מוקף במדבריות שגורמים לכך שהאוויר שמגיע מהסביבה יהיה יבש מדי ולא יוכל לתמוך בקיום הסופה".

כתבות קשורות:
Comments