חשבון הנפש של ספקן ההתחממות מספר אחת

נשלח 19 בספט׳ 2010, 3:07 על ידי Sustainability Org

במשך שנים טען ביורן לומבורג שבעולם מגזימים ומנפחים את החשיבות של ההתחממות הגלובלית. עכשיו הוא מכנה אותה בעיה מסוכנת ובספר חדש שהוציא הוא כבר ממליץ להשקיע בכל שנה 100 מיליארד דולר כדי לפתור את בעיית האקלים. לרגל יום כיפור, גם זו סוג של מחילה.

רז גודלניק | 16/9/2010 15:17
קצת חבל שביורן לומבורג הוא לא יהודי. נער הפוסטר זהוב השיער של הספקנות הסביבתית הוא דני נוצרי ולא ברור אם ידוע לו על יום כיפור הממשמש ובא. עם זאת, אחרי שד"ר לומבורג הודה לאחרונה כי התחממות גלובלית היא "ללא ספק אחת מהבעיות המרכזיות שעומדות בפני העולם", נראה לי שלא היה מזיק לו יום של הרהורים פנימיים ואולי איזו בקשת סליחה אחת או שתיים.

לומבורג איננו היחיד שכדאי שיעשה חשבון נפש. ישנם לא מעט מכחישים וספקנים לגבי ההתחממות הגלובלית שתקעו במשך שנים מקלות בגלגלי המאבק בה מסיבות שונות ומשונות. אין לי ספק שכמעט כולם ללא יוצא מן הכלל גם מאמינים בצדקתם, מה שלא מוריד במאומה את הצורך הדחוף בחשבון נפש וסליחה לפחות מהילדים שלהם שיום אחד ישאו בתוצאות הפעולות שלהם. הסיבה שאנחנו מתרכזים היום בלומבורג היא שהוא היחיד כרגע שמוכן להודות, גם אם באופן מעורפל ומגומגם, שהוא טעה בהערכות שלו. ללב יהודי רחום זה כבר משהו.

צילום: איי-אף-פי
לומבורג. היחיד שמוכן כרגע להודות, גם אם באופן מעורפל ומגומגם צילום: איי-אף-פי
הפתרונות אינם עובדים

ראשית, העובדות. קודם כל לומבורג איננו מאלו שטוענים שהתחממות גלובלית אינה מעשה ידי אדם. אין לו ספק שאנחנו הגורם לכך. הספקנות שלו היתה במשך שנים רבות לגבי רמת הסיכון של ההתחממות גלובלית למין האנושי. לומבורג טען במשך שנים רבות כי מדעני אקלים, התקשורת, פוליטיקאים ואחרים מגזימים ומנפחים את החשיבות של ההתחממות הגלובלית ואת השפעותיה על המין האנושי. בכתבה עליו לפני שנתיים סיפרתי שהוא חושב שיש בעיות הרבה יותר חשובות ודחופות שאנחנו מזניחים בגלל ההתמקדות בהתחממות הגלובלית.

בספר חדש שהוא הוציא הטון משתנה. בספר החדש, שכותרתו  “Smart Solutions to Climate Change: Comparing Costs and Benefits”, קורא לומבורג, שברזומה שלו ספרים כמו " The Skeptical Environmentalist" ו"Cool It", להשקיע 100 מיליארד דולר כל שנה בכדי לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. הספר בוחן את התועלת הכלכלית של השקעה בשמונה סוגי פתרונות שונים להתחממות הגלובלית וממליץ להשקיע את הכסף במחקר ופיתוח של מקורות אנרגיה נקייה ובפתרנות של הנדסת אקלים.

טענה מרכזית נוספת שלו היא שהפתרונות הנוכחיים שמוצעים לפתרון ההתחממות הגלובלית אינם עובדים. לדבריו, הניסיונות להקטין את פליטת גזי החממה באמצעות מערכות של הגבלה ומסחר (cap and trade), שמהוות את הבסיס לאמנת קיוטו והמדיניות שממשל אובמה, לדוגמה, מבקש ליישם

אינם יעילים מבחינה כלכלית, שלא לדבר על כך שהם נכשלו במבחן התוצאה.

על פי הממצאים שלומבורג מציג, על כל דולר שאתה משקיע במדיניות גזי חממה כדוגמת זו של אמנת קיוטו, אתה מקבל החזר להשקעה של סנטים בודדים. לעומת זאת, אם אתה משקיע בפיתוח טכנוולוגיה ירוקה, על כל דולר שתשקיע, תקבל החזר (במונחי הפחתת הנזקים של שינויי אקלים) של 11 דולר. האם אי אפשר לקדם את שני המהלכים במקביל? לא על פי לומבורג – לדבריו, זהו משחק סכום אפס, שבו "כל עוד כולם מדברים על קיוטו, זהו הנושא היחידי הממשי על סדר היום".

בשלב ההכחשה

לומבורג מתכחש מכל וכל לכל ניסיון להציג אותו כמי שחוזר בו מעמדותיו הישנות. במאמר שכתב אתמול בוול סטריט ג'ורנל הוא מסביר כי כרגיל התקשורת אשמה – "הגרדיאן דיווח על ההערה השגרתית שלי (התחממות גלובלית היא אחת מהבעיות העיקריות שהעולם ניצב מולן כיום, ר.ג.) כעדות ל"סיבוב של מאה שמונים מעלות כביכול" של "ספקן האקלים הידוע ביותר בעולם". זה גרם להתחלה של מהומה תקשורתית, כאשר ארגוני חדשות בכל העולם רצו לדווח על השינוי כביכול בדעות שלי".

השינוי היחיד שחל, הסביר לומבורג במאמר, הוא בעובדה שסוף סוף מצאנו פתרונות טובים. זה הכל. הניסיון להסתכל על ההתחממות הגלובלית במונחים של בעד ונגד שגוי והופך כל דיון שיכול להיות מועיל בעניין לבלתי אפשרי, הוא הוסיף והסביר כי הוא בסך הכל מציע דרך שלישית, שהינה דרך ביניים מאוזנת שתכליתה להביא לידי כך שאנרגיה ירוקה תהיה כל כך זולה שכולם ירצו בה.

"הוא נמצא במצב של בהכחשה", מציע פרופ' ג'ון קרוסניק מאוניברסיטת סטנפורד, שמסביר כי זהו מצב טבעי לאנשים שמשנים את דעתם. ואכן, נראה שלומבורג מנסה להשכיח שנים של מלחמה בלתי פוסקת במדענים וכל מי שחשב שהתחממות גלובלית היא בעיה קשה כפי שהוא מתאר היום. האוורד פריל מזכיר ללומבורג ולמי ששכח כי בספרו The Skeptical Environmentalist, הוא טען כנגד "אמונות שרבים מאמינים בהם כי המצב הסביבתי נהיה יותר ויותר גרוע", או הלעג שלו בספר Cool It כנגד "ההיסטריה" של ההתחממות הגלובלית והעצה שהוא נותן שם להתרגש יותר מדי מהתחממות מעשה ידי אדם.

לומבורג כאמור לא ערער על העובדה שההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם. הוא רק עשה מאמצים נרחבים לערער את הבסיס המדעי להנחות לגבי ההשפעות של שינויי האקלים, מתוך רצון להראות שאם השד לא נורא כל כך, אין ממש סיבה להפחית את פליטות גזי החממה באופן משמעותי. טענה אחרת שלו היתה כי המודלים האקלימיים מראים שבכל מקרה אנחנו יכולים לעשות מעט מאד לגבי שינויי האקלים. עכשיו כאמור הטון השתנה ולומבורג, לפחות למראית עין, הצטרף לקבוצה שכל כך הרבה זמן הוא עשה כל שביכולתו כדי להמעיט בחשיבותה, כשהוא כותב בספר החדש כי "הסיכונים של התחממות גלובלית לא מרוסנת ידועים לכל".

התערבות לא יעילה

אפשר להתווכח עם ניתוחי העלות-תועלת שהוא מציג, כמו גם ההיתלות שלו בטכנולוגיה כמו באיזו גלולת קסם שתציל אותנו מעצמנו, אבל הבעיה העיקרית עם לומבורג שהוא עדיין לא מכיר בצורך בשידוד מערכות ובשינויים מרחיקי לכת באורח החיים המערבי שנדרשים בכדי להיאבק באופן אפקטיבי בהתחממות הגלובלית. מבחינתו אפשר להמשיך ב"עסקים כרגיל" ורק צריך למצוא איך להפוך אנרגיה נקייה לזולה יותר.אפילו אלמנטים שיש עליהם הסכמה נרחבת כמו התייעלות אנרגטית,

או במילים אחרות, איך לצרוך אנרגיה באופן הרבה יותר יעיל וחסכוני, לא מהווים מבחינתו כלים של ממש למלחמה בהתחממות האקלימית. הוא טוען שזה בגלל שאין להם פוטנציאל השפעה של ממש, אבל אני חושד בו שפשוט הוא עדיין לא הפנים את הצורך בשינוי אמיתי.

לומבורג מנסה להציג את התפיסה שלו תחת מעטפת כלכלית, כזו שנקייה משיקולים זרים ומתבססת רק על ניתוחים כלכליים קרים ותו לא. לומבורג מאמין שזה מאפשר לו להבין טוב יותר את הבעיות ומחבר אותו טוב יותר לקרקע המציאות, אבל לפעמים נראה שזה מציג את התוצאה ההפוכה. לדוגמה, הוא מתנגד לא רק למדיניות של הגבלה ומסחר בגזי חממה, אלא גם לקביעת סף מינימום של שימוש באנרגיה נקייה. מבחינתו זו התערבות לא יעילה ולכן פסולה ביסודה. זה קצת מוזר בהתחשב בכך שהוא מצדד בהתערבות ממשלתית בדמות השקעה במחקר ופיתוח של אנרגיה נקייה ולאור זאת שקביעת סף מינימום נחשב לכלי משמעותי ביצירת סביבה כלכלית תומכת להשקעות פרטיות בתחום וצמצום חוסר הודאות שקיים בתחום.

גלולת קסם

לומבורג הוא אשף תקשורתי ולכן קשה לפעמים לדעת אם הוא אומר משהו כי הוא חושב אותו או כי הוא רוצה לקדם את מכירות הספר שלו. כך או אחרת, נראה שגם אם לא נעים לו להודות, הרי שהוא כבר רואה היום, בניגוד לעבר, את ההתחממות הגלובלית כבעיה רצינית. הבעיה היא עדיין שהוא מנסה לקדם תפיסה שעלולה לגרום יותר נזק מתועלת, בכך שהיא מבקשת פתרונות קלים של גלולות קסם חסרות כאבים. יש לא פחות נזק ציבורי בלשכנע את הציבור הרחב שאפשר להמשיך בעסקים כרגיל ורק להקצות עוד קצת כסף למחקר ופיתוח, מאשר בנסיונות לשכנע את הציבור שהתחממות גלובלית זה קשקוש בלבוש ולא צריך לעשות כלום. התוצאות בשני המקרים עלולות להיות הרות אסון.

בכל מקרה אלו וגם אלו צריכים לעשות חשבון נפש ביום כיפור. אותה חוסר היכולת להשיג תוצאות מאמנת קיוטו וכלים דומים היא לא בגלל שהפתרונות אינם טובים (למרות שהם בודאי רחוקים מלהיות מושלמים), אלא לא מעט בגלל כל זרעי הספקנות שלומבורג וחבריו זרעו במשך השנים ושנקלטו היטב על ידי ציבור שמעדיף לשמוע שאין מה לדאוג ושזה לא רציני.

ביום כיפור הזה אולי כדאי שלומבורג ושות' יחשבו לרגע או שניים על ההשלכות של מה שהם עושים לנו ויבקשו סליחה. לא צריך בהכרח לבקש מחילה ציבורית - את מחיר ההזדחלות, העיכובים האינסופיים וחוסר היכולת לעשות צעדים של ממש ישלמו הילדים והנכדים שלהם, אז אולי כדאי להתחיל איתם ולבקש סליחה, שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם: מכל חטאתיכם, לפני ה', תטהרו".

לכתבה באתר nrg

Comments