חור באוזון?! שיהוק קל של הגלובוס

נשלח 20 בנוב׳ 2011, 6:54 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 20 בנוב׳ 2011, 7:18 ]
יותר ויותר אנשים מכל הגילים והמעמדות, ביניהם מדענים, מסרבים להאמין ב"טרנד הירוק" ובתיאוריות שהולידו אותו. מבחינתם התחממות כדור-הארץ וסכנותיה היא דרך ערמומית של אנשים מפוקפקים להרוויח כסף. האם הם צודקים?
תומר פרת, 19/11/2011

יש חור באוזון? מפלס הים עולה? "הכול קשקוש, המצאה של יפי נפש או טייקונים חמדנים. שיוכיחו לנו שיש דבר כזה. שילכו לעזאזל, רק כסף מעניין אותם". יותר ויותר אנשים מכל הגילים והמעמדות, ביניהם מדענים, ופוליטיקאים וגולשי גלים מסרבים להאמין ב"טרנד הירוק" ובתיאוריות שהולידו אותו.

 

מבחינתם התחממות כדור-הארץ וסכנותיה היא דרך ערמומית של אנשים מפוקפקים להרוויח כסף או לבלות בהפגנות עם החבר'ה ולהרגיש יפה וצודק. לפעמים הנימוק הוא אי-אמון במערכת ופעמים המדע מגויס לטובת העניין.

הסבר מדעי
העולם מתחמם, אבל לא בגללנו / ניר שביב, "אודיסאה"
פרופסור ניר שביב סבור כי הטענה שבני האדם, בפעילותם הכלכלית, הם האחראים המרכזיים לתהליך ההתחממות הגלובלית אינה עומדת במבחן העובדות
לכתבה המלאה

 

הנימוק החזק לטעמם הוא שאקלים כדור הארץ הרבה להשתנות לאורך השנים ושינויי הטמפרטורה של השנים האחרונות הם בגדר שיהוק קל של הגלובוס - האטמוספירה. לדבריהם בעבר היו עידני קרח ארוכים שהקפיאו והמיתו הכל, התפרצויות געשיות ותופעות טבע נוספות שהשפיעו על האקלים לרעת היצורים החיים על הארץ.

 

במלים אחרות, דבר לא השתנה באטמוספירה בעשורים האחרונים ברמה שמסכנת או תסכן את האנושות. טענה רווחת נוספת היא שהמודלים לחיזוי האקלים בעתיד, אינם מסוגלים לחזות את השינויים ברמת דיוק אמיתית.

 

באירופה ואמריקה כבר קיים טרנד נגדי לירוקים, וגם אם היקפו צנוע עדיין, המכחישים זוכים בגיבוי פוליטי של סנטורים (באמריקה מרביתם רפובליקנים). טענה מוכרת שמפתחי ומייצרי התחנות לייצור חשמל סולארי (מהשמש) ומשקיעים בחוות מיחזור חומרים לייצור חשמל, המציאו את הטענה שפחמן ממכוניות ארובות מפעלים וכיוב' גורמים לאפקט החממה.

 

לטענתם כל אלה אינם חושבים על העולם אלא פועלים משיקולים של כוח, יוקרה ופסאודו-אידאולוגיה. הם עוסקים באופן שיטתי בהפחדת הציבור ובציור תסריטי אימה לפיהם העולם מתקרב לקיצו כדי לצבור כוח.

 

פרופ' יואב יאיר, חוקר מדעי האטמוספירה מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה טוען כי "נעשה מאמץ ציני וערמומי מצד סקטורים מסוימים ובעלי עניין להתקיף את המדע של האקלים". הדברים נאמרו בכנס "איומים על המדע והתבונה" שערך אתר "הידען" בעריכת אבי בליזובסקי לפני מספר חודשים.

 

"מדובר בביזוי אישי של מדענים, השתקה, שימוש ציני בתקשורת ובנתונים מעוותים" אומר פרופ' יאיר בכעס. "כך הם יוצרים את התחושה שהמדענים עדיין מתווכחים. כך הם עשו סיכול ממוקד לפני שנה וחצי לועדת קופנהגן ויירטו את מה שהיה צריך להיות ההמשך של פרוטוקול קיוטו. היום אין שום הסכם להגבלת הפליטות של גזי החממה".

 

למרות ההוכחות החד-משמעיות להתחממות ולמגמה הנמשכת של עליית הטמפרטורה, יש מי שרואה ב"ירוקים" הליברליים לכאורה, קבוצה שמרנית: הדוגמה הרווחת היא התנגדותם המוחלטת לאנרגיה המופקת מגרעין ("השטן הגדול"), אף שהיא אנרגיה נקייה מכל מפליטות פחמן והתנגדותם להקמת סכרים ומפעלים לייצור חשמל ממים בשם הפגיעה בטבע.

 

לדברי "האנטי-ירוקים" גם תחנות הרוח שמייצרות חשמל ללא זיהום או רעש, נתקלות במחאות מצד שוחרי איכות הסביבה שטוענים שהן מקלקלות את הנוף ועלולות לפגוע בחיות. הכינוי ההומוריסטי עבורם הוא "מחבקי עצים" שמתאפיינים בנפש מסוכסכת ומלאת סתירות.

 

הירוקים הם לא חברתיים?

איך למרות ההוכחות והמדידות החד משמעיות, מצליחים מדענים אלה לשכנע חלק מהציבור שהכל עורבא פרח? "חלק מההצלחה שלהם נובעת מכך שלנו המדענים קשה להסביר מה קורה באטמוספירה" סבור פרופ' יאיר. "אנחנו לא יודעים הכל. המערכת מורכבת מסובכת ויש דברים שאנחנו לא יודעים אבל אנו יודעים בוודאות שהטמפרטורה עולה ושהאקלים מתחמם אם כי לא ברור עד כמה".

 

טענה נוספת שמשמיעים המכחישים היא כי אחת מתוצאות התנועה העולמית למלחמה בהתחממות הגלובלית היא הפחתת השימוש בדלק רגיל והגברת השימוש בדלקים אחרים דוגמת אתנול, המופק בעיקר מתירס. כתוצאה מכך חלה עלייה משמעותית במחירי מוצרי המזון הבסיסיים, ובהם חלב, בשר, לחם, מזון לבהמות שפגעה באוכלוסיות שאינן יכולות להחזיק ברכב פרטי ועיקר הכנסתם מוקדשת לקניית מזון. כך פגעו "יפי הנפש" דווקא בחלשים.

 

הם טוענים עוד כי כל פתרונות האנרגיה המוכרים: רוח, שמש וכיו"ב, יכולים לענות על אחוזים בודדים מנפח ייצור החשמל העולמי. כורים גרעיניים, לעומת זאת, ידועים מזה שנים רבות כפתרון יעיל ונקי, אך החשש העצום מפני תקלה אפשרית בכור, וכן הזיהוי התדמיתי שלהם עם תוקפנות פוליטית מונעת את הקמתם במקומות רבים בעולם. כל מי שינסה ליזום הקמת כור גרעיני לייצור חשמל במקום כלשהו בארה"ב – יפסיד במערכה, אף שבצרפת יש כורים גרעיניים רבים לייצור חשמל.

 

מפארק היורה לשלטון הפחד

ספרו של מייקל קרייטון, "State of Fear" (יצא בהוצאת מעריב בכותרת "שלטון הפחד") שראה אור ב-2004, הוא כתב אשמה קשה נגד האמונה הבלתי מעורערת בהתחממות הגלובלית, ובעיקר נגד אלה הדואגים להפיצה באמצעי הפחדה שונים, ביניהם ארגונים סביבתיים, פוליטיקאים, ידוענים ואמנים. הספר השפיע על רבים וגרם לאחדים להביט מזווית נוספת על "שיגעון האקלים" .

 

קרייטון נחשב מלבד לסופר גם לאיש מדע אוטודידקט במובן זה שהוא מתעדכן ולומד את החידושים המדעיים והטכנולוגיים ללא הפסק. בספרו המפורסם ביותר, "פארק היורה", בו מתואר מיזם מדעי־מסחרי לשיבוט דינוזאורים פרה־היסטוריים באמצעות דנ"א שנמצא בשרידי מאובני ענבר, הוא התבסס על תסריט מדעי אפשרי שחקר מכל כיוון אפשרי. אפשר לומר שספר היה כעין מדריך יסוד למפקפקים בתיאוריות התחממות הכדור והנגזר מהן.

 

לרובנו חסרים הכישורים, ההשכלה, הזמן, היכולת או הרצון לקרוא מאמרים מדעיים אמיתיים מתפרסמים בכתבי־עת מדעיים. אנו מסתמכים על עיתונים יומיים ואתרי אינטרנט שיעשו בשבילנו את העבודה וידווחו לנו. ייתכן שאנו מקבלים רק מידע שמגיע מבעלי עניין ומשרדים ליחסי-ציבור?

 

אבי בליזובסקי, עורך אתר הידען, שעוסק במדע וחידושיו, מכיר את התופעה מקרוב: "אני מדווח כל שבוע לפחות על מחקרים של נאס"א שמוכיחים כי כדור הארץ מתחמם. בארגון שזכה במשותף עם אל גור בפרס נובל לשלום לשנת 2007 יושבים 2,500 מדענים שכל מה שהם עושים (מלבד עבודתם המדעית במוסדות שלהם) זה לסרוק את המחקרים ולנסות לקשר ולהצליב בין מחקרים שונים כדי לאמת את הנתונים.

 

אני יכול לומר באחריות כי זה אחד הנושאים הנחקרים ביותר כיום. נכון, בכל התחומים המדעיים תמיד יש מה לשפר, ואכן הידע שלנו על האטמופסירה איננו שלם, אך מכאן ועד הכחשת ההתחממות הדרך ארוכה". אומר בליזובסקי.

 


כתבות קשורות:
Comments