צוות המומחים של האו"ם התמקד בצפי לעתיד ובדק את מידת ההיערכות של מדינות שונות להשלכות הקשות שצפויים להביא שינויי האקלים

שינויי האקלים על פני כדור הארץ כבר גורמים פגיעה קשה לטבע ויגרמו במהלך המאה הקרובה להחמרה בבעיות כמו מחסור במזון, תחלואה וסכסוכים בין מדינות ועמים. כך קובע דו"ח מקיף של צוות המומחים מטעם האו"ם העוסק בשינויי אקלים שפורסם הבוקר (שני) ביוקוהמה שביפן, בה התכנס צוות האו"ם שהיה אמון על הדו"ח. יש להדגיש שהדו"ח מסווג את ההערכות השונות לפי מידת הוודאות המדעית של כל אחת מהן. לא בכל המקרים ההערכות מבוססות על ודאות גבוהה ובחלקן מצוין כי הן מבוססות על ודאות בדרגה בינונית.

הדו"ח הנוכחי עוסק פחות בניתוח השינויים האקלמיים עצמם, ויותר בתחזיות לגבי שינויים עתידיים. מאות המומחים שעסקו בהכנתו התמקדו הפעם בניתוח ההשלכות שיש כבר עכשיו לתהליך המתמשך של התחממות כדור הארץ והציעו תחזית לגבי ההשלכות הצפויות בעתיד. מופיע בו גם ניתוח של מידת ההיערכות של מדינות העולם להתמודדות עם תוצאות הלוואי של השינויים האקלימיים.

על פי הדו"ח, היום עדיין לא מורגשת השלכה רחבת היקף על בריאות האדם כתוצאה משינויי אקלים. עם זאת ניתן להסיק ברמה בינונית של ודאות שיש עלייה במספר מקרי המוות כתוצאה מאירועי חום קיצוני ששכיחותם עולה בעקבות שינויי אקלים. ניתן לקבוע ברמה גבוהה של וודאות שכבר יש שינויים במערכות טבעיות. מדובר בעיקר בתהליך גובר של המסת קרחונים וכן בשינוי התפוצה של מיני צומח וחי וכן בהרכב המינים, אם כי עד עתה תועדו מקרים מעטים בלבד של הכחדת מינים. יש סבירות גבוהה שהתחממות כדור הארץ כבר גורמת להתחממות של אדמה קפואה באזורים ארקטיים ומערערת את יציבות המערכת האקולוגית של אזורים אלה, נכתב שם.

ההשלכה המדאיגה ביותר שכבר קיימת ברמה גבוהה של וודאות היא השפעתם ההולכת וגוברת של אירועי מזג אוויר קיצוני ובהם הצפות, בצורות ושריפות ענק. רוב המדינות בעולם לא שפרו את ההיערכות שלהן להתמודדות עם אירועים אלה. "עם רמות גבוהות של התחממות בעקבות העלייה בריכוזי גזי חממה ניהול הסיכונים יהיה אתגר קשה", ציין ד"ר כריס פילד, אחד ממחברי הדו"ח. "בסופו של דבר יהיו מגבלות גם ליכולת להשקיע בהיערכות והסתגלות לשינויים. עם זאת, הסתגלות לשינויים כאלה אינה תהליך לחלוטין לא מוכר בעולם - יש כבר חברות, ממשלות וקהילות הפועלות בעניין. הניסיון שלהם יכול להוות בסיס לפעולות נועזות ומרחיקות לכת".

הדו"ח צופה שבעתיד יוחמרו מאד ההשלכות הכלכליות, הסביבתיות והבטחוניות של שינויי האקלים. רמת החומציות של האוקיינוסים תעלה ועולם חי הימי, בעיקר שוניות אלמוגים, ייפגעו קשות. חלק מהתחזיות מצביעות על כך שבתוך ארבעה עשורים תהיה הפחתה של 25% בשיעור כמה גידולים חקלאיים עיקריים ובהם חיטה, אורז ותירס. היקף הדגה בחלק מהאזורים צפוי לפחות בשיעור של 50%.

מחסור במים וירידה בגידולים ישפיעו על יציבות פוליטית וכלכלית ויגבירו את הסיכון למלחמות על משאבי טבע בין מדינות ובתוך מדינות. עם זאת, החוקרים לא משוכנעים ששינויי אקלים הם גורם ישיר ועיקרי לסכסוכים. הם מזכירים כדוגמה את המלחמה בדארפור שהיו מומחים שראו בה תוצאה של שינויי אקלים. הניתוח בדו"ח הנוכחי מעריך שהמלחמה בדארפור נגרמה בגלל גורמים פוליטיים וחברתיים שלא היו קשורים דווקא לשינויי אקלים.

מסיבת העיתונאים במהלכה פורסם הדו"ח של האו"ם על ההתחממות הגלובלית. צילום: אי-אף-פי

אחת מתוצאות הלוואי העקריות של שינויי אקלים שעלולות להחריף סכסוכים בין מדינות, על פי הדו"ח היא מחסור במשאבי מים כתוצאה מירידה בכמויות משקעים. הדו"ח מציין אזורים רגישים במיוחד. ורבים מהם במזרח התיכון ובהם המדינות השוכנות ליד הנהרות נילוס, פרת וחידקל. ירידה בשפיעת המים של נהרות אלו או הטיית המים שלהם למאגרים נוספים כדי לפצות על ירידה בכמויות משקעים עלולה להגביר את המתיחות בין מדינות כמו מצרים ואתיופיה במקרה של הנילוס או טורקיה ושכנותיה סוריה ועירק במקרה של נהר הפרת.

הדו"ח החדש אינו מסתפק רק בתחזיות קודרות ומפרט שורה של צעדים שנועדו לסייע לאזורים שונים בעולם להסתגל ולהערך להשפעות של שינויי אקלים. למשל, במקרה של אפריקה מדגיש הדו"ח את הצורך להתחיל ולנהל באופן מבוקר את משאבי מי התהום, להשתמש בשיטות השקיה חסכוניות יותר ולפתח גידולים עמידים יותר לחום. שיפור הנגישות לאמצעי סניטציה ומים נקיים יגביר את העמידות של המדינות באזור מול מצב של התפשטות מחלות כתוצאה מהמשך שינויי האקלים.

יש לציין שהדו"ח החדש מתפרסם לאחר תקופה ארוכה של פרסומים מדעיים המצביעים לכאורה על התייצבות והאטה בקצב העלייה של הטמפטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. אולם במאמר שפרסמו כמה חוקרי אקלים בכתב העת נייצ'ר בראשית החודש הם טענו שאין לבחון את קצב שינויי האקלים על פי הטמפרטורה הממוצעת על פני כל כדור הארץ ויש לבחון את המגמות דווקא באזורים החמים ביותר שבהם תהיה לשינויי האקלים ההשפעה הרבה ביותר על המערכות האקולוגיות, גידול מזון ובריאות האדם. ניתוח הנתונים מלמד שבאזורים אלו (אזורים צחיחים או מדבריים) יש מגמה ברורה של עלייה בטמפרטורות היומיות המירביות בשני העשורים האחרונים וזו הוכחה להמשך המגמה של שינויי אקלים.