הפוליטיקה ודרכי הפעולה של מכחישי שינוי האקלים

נשלח 17 בנוב׳ 2011, 13:22 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 17 בנוב׳ 2011, 13:25 ]
נעשה מאמץ ציני וערמומי מצד סקטורים מסוימים ובעלי עניין להתקיף את המדע של האקלים * כתבה ראשונה בעקבות אירוע "האיומים על המדע והתבונה". כך אומר פרופ' יואב יאיר, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה בכנס אתר הידען וחמד"ע. לדבריו מדע זה מותקף בדרך כלל מבחוץ, מאנשים שתמורת כסף נוטעים ספק בליבנו. וכמובן הדבר מושפע מפוליטיקה, אג'נדות ותקשורת
 
מאת אבי בליזובסקי, אתר הידען, 7/11/2011
 
פרופ' יואב יאיר, המחלקה ללימודי הטבע והחיים בכנס "איומים על המדע והתבונה" של אתר הידען וחמד"ע, 2/11/2011. צילום: טל ענבר

פרופ' יואב יאיר, המחלקה ללימודי הטבע והחיים בכנס "איומים על המדע והתבונה" של אתר הידען וחמד"ע, 2/11/2011. צילום: טל ענבר


"מדעי האקלים – מדע תחת התקפה". זו היתה כותרת הרצאתו של פרופ' יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה, בכנס "האיומים על המדע והתבונה" שערך אתר הידען בשיתוף עם חמד"ע בשבוע שעבר.

פרופ' יאיר הוא גם חוקר ותיק במדעי האטמוספרה אשר בזמנו שימש כמתאם פרויקט מיידקס – הניסוי שביצע האסטרונאוט אילן רמון ז"ל במעבורת החלל קולומביה.
ההתקפה על המדע של שינויי האקלים היא מאמץ ציני וערמומי מצד סקטורים מסוימים ובעלי עניין להתקיף את המדע של האקלים. בדרך כלל מדע זה מותקף מבחוץ, תמורת כסף נוטעים ספק בליבנו. וכמובן פוליטיקה, אג'נדות ותקשורת.


מכונת האקלים
בהרצאתו הראה פרופ' יאיר גרפים שונים מנאס"א המייצגים את המרכיבים השונים במערכת האקלימית – האטמוספרה, הביוספירה, האוקיאנוסים, הקרח, כל אלה קשורים בשורה מורכבת של תהליכים ותהליכי גומלין, המחזקים את עצמם ומשפיעים זה על זה, כאשר קיים צימוד בין מערכות שונות. "חלק מהמערכות משפיעות בצורה עדינה ובלתי מורגשת כאשר רק אם משנים משהו אנחנו מבינים איך מגיבים המרכיבים השונים המהווים את המערכת."
אחד הקורסים הראשונים ששמע בנושא, היה כאשר היה סטודנט באוניברסיטת ת"א, מפי מפי פרופ' יהויכין יוסף ז"ל שדיבר המשוב בין האלבדו (החזר האור) וההתחממות: "יש מנגנון שדן במה שיקרה לכדור הארץ אם כיפות הקרח תאבדנה. כידוע, הקרח מחזיר אור, 80% מאור השמש שפוגע בקרח חוזר לחלל. אם מסלקים את הקרח יותר קרינה תיבלע בפני השטח, ואז הטמפרטורה תמשיך לעלות, עוד קרח יפשיר וייעלם, פחות קרינה תוחזר לחלל וחוזר חלילה."

טמפרטורת היבשות בשתי המאות האחרונות. הקו בכחול כהה מתאר את תוצאות פרויקט ברקלי. הקווים בצהוב, אפור ותכלת קבוצות אחרות. איור: פרויקט כדור הארץ של ברקלי

טמפרטורת היבשות בשתי המאות האחרונות. הקו בכחול כהה מתאר את תוצאות פרויקט ברקלי. הקווים בצהוב, אפור ותכלת קבוצות אחרות. איור: פרויקט כדור הארץ של ברקלי

"העובדות מדברות בעד עצמן אפילו מאנקדוטות הפשוטות שכולנו חשים שהטמפרטורות עולות, לדוגמה "כבר לא צריך את הסוודר… פעם היה חורף אמיתי בישראל, ועכשיו כבר לא קר". רק לפני כשבועיים התפרסם מאמר של חוקרים מברקלי שבו החוקרים הריצו מודלים ובדקו את התוצאות מטרום המהפכה התעשייתית (התחלנו להחזיר CO2 מהדלקים המאובנים – פחם, נפט וגז – חזרה לאטמוספרה החל במהפכה התעשייתית משנת 1850). אין ספק באשר להתחממות ולמגמה הנמשכת של עליית הטמפרטורה. ועד היום רואים קרחונים שנעלמו בהרי האלפים, שדה קרח שנעלם בפטגוניה. הקרח מפשיר, עם ההוכחות קשה להתווכח ויש הרבה מאוד עדויות.
"ובכל זאת העדויות לא משכנעות קומץ קטן וקולני שניתן לקרוא להם מכחישים. יש אתר בשם Skeptical Science שמפרסם תגובות ל-140 טיעונים שונים שמעלים מכחישי המציאות, אשר טוענים שהאקלים לא מתחמם או שאם הוא כן, אז זה לא באשמתנו.
• "באשר לטיעון 'האקלים השתנה בעבר, היו עידני קרח, הרי געש משפיעים וכו'. התשובה היא נכון, האקלים מגיב לאילוצים חיצוניים, אך כיום האדם הוא המאלץ העיקרי וזאת על ידי פליטה מוגברת של גזי-חממה לאוויר.
'זו השמש': ב-35 השנים האחרונות האקלים התחמם והשמש נחלשה.
'אין קונצנזוס, יש מחלוקת עמוקה בקהילה המדעית' 97% מהמדענים מסכימים שכדור הארץ מתחמם ובגללנו (כך עולה מדוחות IPCC). לא שאני אומר שקונצנזוס זה דבר טוב, אבל לא מהסוג הזה שבו טובי המדענים בעולם מתחום מסוים מגיעים להסכמה על העובדות ועל משמעותן.
'זה לא נורא, יש בהתחממות גם היבטים טובים'. לא נכון, הנזקים הצפויים אדירים – חקלאות, מחיה, בעלי חים , בריאות.
מזג האוויר לא "משתגע" כמו שחזאים מסויימים נוהגים לומר. הביטוי הזה צופן בתוכו איזו אמירה על אקראיות. אולם אנו רואים עדויות עקביות לכך שהוא נהיה קיצוני ושיש יותר מאורעות חריפים כגון שיטפונות וסופות עזות.

הטענה הכי מצחיקה – 'האקלים בכלל מתקרר'. ובכן זה לא נכון העשור 2000-2009 היה החם ביותר ברקורד.

'בעלי חיים וצמחים יסתגלו לשינוי'. צפויות הכחדות המוניות של מינים רבים שלא יסתגלו.
'בשנות השבעים דיברו על עידן קרח' מרבית המאמרים המדעיים בשנות השבעים צפו התחממות.
'מדידות הטמפרטורה לא אמינות, רוב המדידות היו בעיר' – המגמה זהה באיזורים עירונים וכפריים.
'אנטרקטיקה צוברת קרח' גם לא נכון. הקרח הולך ונהיה דק על פי מדידות הלווינים.
• טענה שכיחה של הספקנים היא שנניח שיש התחממות גלובלית אבל המודלים אינם מסוגלים לחזות את שינויי האקלים ומכאן שהתחזיות מוגזמות. אנחנו מריצים את המודלים המתמטיים שלנו עם השפעת האנושות, רואים את התצפיות בגרף מסומנות בשחור והמודלים באדום וההתאמה לא רעה. בלי ההשפעה של פעילות המין האנושי הסיפור אחר לגמרי (רואים בגרף שהוא נשאר יציב ולא מזנק). המודלים משחזרים היטב את האקלים מהעידן הקדם תעשייתי ועד ימנו ועל כן תחזיותיהם אמינות.

קרחון פסטרץ באלפים האוסטריים בהפרש של מאה שנה. מים במקום קרח.

קרחון פסטרץ באלפים האוסטריים בהפרש של מאה שנה. מים במקום קרח.

איך פוליטיקאים משתמשים בכלים שעומדים לרשותם כדי להטיל ספק בממצאים מדעיים שלא הולמים את האג'נדה שלהם? ובכן ניקח לדוגמא את המאמר שהתפרסם בנייצ'ר בשנת 1999 של מאן ועמיתיו אשר הראה תנודות מסוימות של הטמפרטורה העולמית סביב אותו קו משנת 1000 עד המאה ה-17, תקופה שבה שרר עידן הקרח הקטן ומהמאה ה-19 אנו בהתחממות כמעט רציפה, בשל צורתה מכונה "מקל ההוקי". רוב המדענים שבדקו את המאמר הסכימו עם הקביעה.

סנטור אמריקני בשם אינהוף, האשים את הממסד המדעי – ואמר שההתחממות מעשה ידי אדם היא "ההונאה הגדולה ביותר שהושתה על העם האמריקני". לאור דרישתו מונתה ועדת בדיקה של הקונגרס לבדוק את המאמר שחקר את שיחזור השתנות הטמפרטורה באלף השנים האחרונות באמצעות מדידת טבעות עצים ובשיטת נוספות. כל הבדיקות הוכיחו שמאמרו של מאן תקף וששיטות האנליזה שלו צודקות אבל השיח הציבורי התקבע על כך שיש בעיה עם מקל ההוקי,

בגרף העליון: הטמפרטורות החזויות והטמפרטרות בפועל בחישוב הכולל את השפעות האדם, ולמטה ללא השפעות האדם. רואים שהשפעת האדם גרמה לעליה בעשרות השנים האחרונות

בגרף העליון: הטמפרטורות החזויות והטמפרטרות בפועל בחישוב הכולל את השפעות האדם, ולמטה ללא השפעות האדם. רואים שהשפעת האדם גרמה לעליה בעשרות השנים האחרונות

הפוליטיקה של שינוי האקלים
הכוח הפוליטי גויס להכחשת המדע של שינוי האקלים. קבוצה של מדענים בכירים ששירתו ממשלים, בדרך כלל רפובליקנים, בעלי אוריינטציה ימנית קיצונית התגייסה בתשלום להטלת ספק, כפי שנחשף בספר 'סוחרי הספקות', הם עשו את זה לטובת תעשיית הטבק בשנות השישים והשבעים כאשר היא נלחמה בממסד הרפואי כדי להוכיח שאין קשר סיבתי בין עישון וסרטן הריאות והם הצליחו לדחות את הקץ ב-40 שנה (מסתבר שהחקיקה נגד חברות הטבק הועברה רק ב-2005) הם עשו אותו דבר עם הפרכת החור באוזון, עלה לתעשיית המקררים והמזגנים עשרות מיליונים להפסיק לייצר את הפריאונים שהורסים את שכבת האוזון בגלל שבמאבק זה הם לא הצליחו. אותם "סוחרי ספק" דווקא ניסו לתמוך בממסד הצבאי כדי לקדם את פרויקט מלחמת הכוכבים במסגרתו התכוונו לייצר לייזרים בחלל.
"הם עושים את זה באמצעות ביזוי אישי של מדענים, השתקה, שימוש ציני בתקשורת ובנתונים מעוותים, הם יוצרים את התחושה בציבור האמריקני שהמדענים עדיין מתווכחים. לצערי הגדול הם הצליחו ועשו ממש סיכול ממוקד לפני שנה וחצי לועדת קופנהגן ויירטו את מה שהיה צריך להיות ההמשך של פרוטוקול קיוטו. היום אין שום הסכם להגבלת הפליטות של גזי החממה.

המדענים צריכים לדבר ברור יותר
הם הצליחו בכך בערמומיות ואף בשפלות. הם ממשיכים בשלהם ובמגוון טכניקות וטקטיקות. חלק מההצלחה שלהם נבעה מכך שלנו המדענים קשה להסביר מה קורה באטמוספירה. כשמנסים להסביר שהוספת CO2 גורמת להתגברות אפקט החממה אבל זה לא מתאר בדיוק את התהליך כי בחממה הטמפרטורה עולה פשוט בגלל שהמקום סגור, החום לא יכול לצאת, זה לא דומה לתהליך האטמוספירי של בליעת קרינה בתחום התת-אדום על ידי הפחמן הדו-חמצני ואדי המים.
דוגמה לביטוי שהציבור לא מבין הוא הביטוי משוב חיובי, בשפה היום יומית זה דבר טוב, 'אני מחזק את דבריך', אם ב-ICE ALBEDO FEEDBACK החימום מגביר את עצמו הדבר מכונה משוב חיובי, אולם מובן שמבחינת ההשפעה על האטמוספרה זה כמובן בעל השפעה שלילית.
בעיה נוספת היא התפקיד של התקשורת, בעיקר התקשורת האינטרנטית. אנו בעידן ה- Cult of the amateur – היום כל אחד יכול לפתוח בלוג ולכתוב מה שהוא רוצה, להוציא דברים מהקשרם, חלק מהמכונות של המנגנון הפוליטי מגייס בלוגרים מטעם, הם נכנסים לפורומים המדעיים ותוקפים את המדענים בשפתם שלהם. אנו עדים לאבדן הסמכות של החוקר. התקשורת הממוסדת מעדיפה עימותים ומחפשות אי הסכמות, כדי לייצר כותרות ועניין בשם איזון קדוש של הבאת עמדה והנוגדת לה (. יש מאות אתרים שמכילים מידע מטעה ושקרי ומכוון מתוך נטיות פוליטיות).

לסיכום: אנחנו לא יודעים הכל. המערכת מורכבת מסובכת ויש דברים שאנחנו לא יודעים אבל אנו יודעים בודאות שהטמפרטורה עולה ושהאקלים מתחמם אם כי לא ברור עד כמה. ריכוז גזי החממה בעליה – לא ברור עד כמה ומתי ייעצר; מפלס האוקיאנוסים בעליה – לא ברור האם הקצב הנוכחי יישמר או יגבר ומה יהיה גובה המפלס הסופי. יש מנגנוני משוב שמקררים את האטמוספרה (למשל חלקיקי אבק, בדקנו בניסוי עם אילן רמון ז"ל). עוצמתם כנראה חלשה אך לא ידועה; האקלים משתנה בצורה שונה ממקום למקום – כיצד הוא ישתנה במקום ספציפי עדיין לא ברור. כמות אירועי מזג האוויר הקיצוני תגדל – שטפונות ובצורות – לא ידוע לגבי עוצמתם ושכיחותם של טייפונים והוריקנים. אני לא יכול להגיד שהשטפונות בתאילנד או השלג בסנטרל פארק הוא תוצאה של ההתחממות, אבל נראה עוד הרבה ארועים כאלה בעתיד. כמו כן אנו לא יודעים על נקודות מפנה ומשמעותן ומתי נגיע אליהן אבל מי שחוזה קדימה, כמו האיחוד האירופי שהכין מפת טמפרטורות ומשקעים בעוד 50 שנה מגלה כי כל דרום איטליה, ספרד ופורטוגל יהפכו למדבריות. הייתי בצחוק ממליץ לא להשקיע בנדל"ן על קו החוף של ישראל, העליה היא לא משהו שהולך להפסק. זה יהיה לאט לאט עד שזה יהיה גבוה מדי. בהולנד משקיעים בהגבהת הסכרים ויש איי אלמוגים שכבר הים מאיים לכסות.

לגבי הספקנים שמפריכים, קל מאוד להיות ספקן לשינוי אקלים כשאתה יושב במשרד ממוזג אבל אם הבקר שלך צמא אתה מרגיש היטב את שינויי האקלים.


כתבות קשורות:
 
 
Comments