מחקרים מחזקים את הקשר שבין זיהום אוויר לאקלים קיצוני, ומגלים כי שכיחות סופות ברד וטורנדו גבוהה בשיעור של 20% בימי השבוע לעומת הסופ"שמאת צפריר רינת, 2/1/2012
תופעות אקלימיות קיצוניות כמו סופות טורנדו וברד הן לא רק תוצר של כוחות טבעיים, וגם נהגי מכוניות יכולים להשפיע על עוצמתן. כך עולה מסדרת מחקרים שממצאיהם מחזקים את הקשר שבין זיהום שנפלט ממקורות תעשייתיים ומכלי רכב לתופעות אקלים קיצוניות, כמו סופות או שטפונות.
כבר כמה שנים שמדענים סבורים כי חלקיקי זיהום בעננים גורמים להתגבשות טיפות מים וקרח סביבם. אחת התוצאות של תהליך זה היא שלא מתפתחות טיפות גדולות שהופכות לגשם. העיכוב בהתפתחות המטרת הגשם גורם לכך שהמים נשארים בענן ונישאים עמו לגובה רב, שם הטמפרטורות נמוכות, ונוצר תהליך שבו הטיפות הופכות לברד והענן יוצר משקעים בעוצמה גדולה יותר. בשנים האחרונות חוקרים כמה מדענים ממכוני מחקר ברחבי העולם, ובהם פרופ' דני רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, את ההשפעה שיש לזיהום על היווצרות משקעים בעננים. באחרונה הם פרסמו את ממצאי המחקרים בכתבי העת NATURE GEOSCIENCE ו-JOURNAL OF GEOPHYSICAL RESEARCH. במחקרים שבהם היה מעורב רוזנפלד הוא שיתף פעולה עם החוקר האמריקאי תומס בל מנאס"א. ביחד הם בדקו בין היתר את הקשר שבין התפתחות תופעות אקלימיות שונות ובין זיהום אוויר בדרום מזרח ארצות הברית - אזור שבו יש בקיץ לחות גבוהה ועננים טרופיים שיוצרים סופות רעמים. עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם המחקר גילה כי שכיחות סופות ברד וסופות הטורנדו גבוהה בשיעור של עשרים אחוזים במהלך ימי השבוע לעומת סופי השבוע. את ההבדל החוקרים מסבירים בכך שבמהלך השבוע מתרחשת פעילות תעשייתית רבה מבסופו, כמו גם מספר רב יותר של נסיעות בכלי רכב. לכן זיהום האוויר גדול יותר ומשפיע על התפתחות העננים. במקרה של העננים הטרופיים, חלקיקי הזיהום מעכבים את יצירת טיפות הגשם, וכך מי הענן מתחלקים למספר קטן יותר של טיפות גשם גדולות ובגובה רב הן קופאות וממשיכות לגדול לאבני ברד גדולות. שטח הפנים הכולל של טיפות גשם גדולות קטן מזה של מספר רב של טיפות קטנות, שהיו נוצרות ללא הזיהום. הליך זה מאט את קצב התאדות הטיפות שלוקחות פחות אנרגיית חום מהאוויר שדרכו הן יורדות, וכך מתאפשרת התפתחות אוויר חם שעלול ליצור טורנדו. במעקב נבדקו גם נתונים על זיהום האוויר והרכב העננים שנמדדו לאורך עשר שנים בתחנת מחקר של משרד האנרגיה של ארצות הברית במדינת אוקלהומה. מנתונים אלה גילו החוקרים היבטים נוספים בקשר המורכב שבין זיהום והתפתחות משקעים. התברר שבתנאים שבהם האטמוספרה קרה ומכילה פחות לחות, רוב טיפות הענן המזוהם לא גדלות לממדים המאפשרים את ירידתן לקרקע כמשקעים, בעיקר עם הענן לא מתפתח ועולה לגובה רב. במצב זה זיהום האוויר יכול להפחית את כמויות הגשם. לעומת זאת, באטמוספרה חמה יצירת הגשם מתעכבת עד להגעת העננים לגובה רב שבו הטיפות מתהוות לגודל המאפשר להן לקפוא במהירות לאבני ברד. האנרגיה המשתחררת בתהליך הקפיאה גורמת לעננים להתפתח ולעלות מעלה ובכך להגדיל את עוצמת המשקעים. כך הופך הענן המזוהם לגורם שעלול ליצור שטפונות. "החזרה של ממצאים אלה לאורך עשר שנות מדידה מלמדת שזיהום האוויר יוצר תופעות שמשנות את האקלים", ציין רוזנפלד. לדבריו, "הצורך במניעת תופעות אלה נותן סיבה נוספת להפחית את זיהום האוויר". |