עקב השריפה: פליטים סביבתיים בישראל

פורסם: 7 בדצמ׳ 2010, 12:15 על ידי: Sustainability Org
החורף היבש עבר לידנו מבלי שחשבנו מה המשמעות של זה, עד שהגיעה השריפה הגדולה בתולדות המדינה והוכיחה: ככל שנדחה את ההכרה בכך שאנחנו דור שינוי האקלים, נדחה גם את ההתמודדות, שהופכת להרבה יותר יקרה בכסף ובחיי אדם. אז למה מחכים?
צור משעל

השריפה שהשתוללה בכרמל, הגדולה ביותר בתולדות המדינה, היא האסון האקולוגי הראשון שנובע משינוי האקלים בישראל. עליה לשמש כנקודת פתיחה לדיון ציבורי מחודש על נושאים שנחשבו עד כה לתסריטים עתידיים ואפוקליפטים, אולם נוכחותם המאוד עכשווית בחיינו מפתיעה אותנו שוב ושוב.

 

 

נושא שכזה הוא העובדה, שהאקלים בו אנו חיים, זה שקובע במידה רבה כיצד יתנהלו חיינו, מהשאלה איזה בגד נלביש לילדינו על מנת שלא יתקררו ועד לאיזה גובה יגיעו הלהבות בשריפות שלנו - משתנה לנגד עינינו. נראה שהשריפה הגדולה בתולדות ישראל הייתה גם הצצה לעבר עתיד שאנחנו ממש לא רוצים בו. 

דעה

ההתחממות לא פוסחת עלינו / פרופ' דני רבינוביץ'

חשבתם שהשריפה בכרמל מקורה באוזלת ידם של שירותי הכבאות? טעיתם - פרופ' דני רבינוביץ' מזכיר שהטמפרטורות ועצירת הגשמים מושפעים ישירות משינוי האקלים, והם שהפכו את האורנים לערימת זרדים שמחכים לזיק קטן כדי להידלק
לכתבה המלאה

 

חורף 2010 מתאפיין בכך שהוא למעשה איננו. חופי הרחצה היו מלאים בסופי השבוע של חודש נובמבר כמעט כמו ביולי-אוגוסט, בגדי החורף נותרו עמוק בארון ללא שימוש, שלא לדבר על המעיל שמזה שנים משמש לצורך טיולים בחו"ל בלבד. החזאים כבר סיפרו לנו כי זהו הנובמבר החם ביותר וככל הנראה גם השנה החמה ביותר מאז שהחלו הרישומים המטראולוגיים בישראל.

 

ה"חורף" יוצא הדופן הזה עבר לידנו עד השריפה מבלי שנקדיש מחשבה על המשמעות שלו. היה אפילו נעים לחוות ימי קיץ-סתיו-אביב שכאלה, באמצע העונה הלא מוגדרת שחווינו. אולם המערכות הטבעיות סביבנו הרגישו היטב את השינויים. החום הרב בתחילת דצמבר, יובש האדמה, העצים והשיחים שלא קיבלו כמעט טיפת גשם מתחילת האביב, היו לחומר בערה מצוין עבור האש שפשטה בכרמל.

 

מחסור במים ובחלב

בעקבות השריפה, לראשונה ראינו "פליטים סביבתיים" תושבי ישראל בהיקפים שכאלה, הכוונה לאנשים לאנשים שאבדו את ביתם כתוצאה מאסון סביבתי. לשמחתנו, רובם יכולים לחזור לבתיהם בתום מספר ימים, מלבד אלו שביתם נשרף ושיתחילו כעת לבנות בית חדש בעזרת המדינה וחברות הביטוח.


פליטי סביבה בישראל (צילום: גיל יוחנן)

 

אבל במהלך החודשים האחרונים נכנסו לישראל, לאחר דרך לא פשוטה של מאות קלימוטרים, אלפי פליטי סביבה, בממוצע של 700 איש מדי חודש, ממדינות שלא מחזיקות באמצעים לדאוג לפליטיהן. דו"ח של האו"ם שפורסם ב-2005 קבע, כי פליטי מלחמת האזרחים בחבל דארפור שבסודן, הם "פליטים סביבתיים". על פי מומחי האו"ם, זו מלחמה על משאבים, ובמיוחד על משאב המים ההולך ומידלדל בחבל ארץ זה.

 

שינוי האקלים בא לידי ביטוי באזורים חמים בכך שנהיה יותר חם וכמות המשקעים פוחתת, בעוד שבמקומות קרים מתרחש ההיפך, כפי שרואים באירופה. מחסור במים היא בעיה המוכרת היטב גם לנו כאן בישראל, שאף היא באזור רגיש מבחינה אקלימית, מה שכבר בא לידי ביטוי בהפחתה בכמות המשקעים.

 

בחורף לכאורה הזה, אנו עדים גם לעלייה במחירי החלב ולכך שהחמאה לפתע נעלמה מן המדפים. כן, ניחשתם נכון, גם זה נגרם בשל שינוי האקלים. במועצת החלב הסבירו כי בדרך כלל בתחילת החורף מתחיל יצור מאסיבי של חלב, שיוצר כמעט תמיד עודפים, אותם מייעדים לייצור החמאה. השנה תחילת החורף מתמהמהת, ועל כן לא ניתן להתחיל בחליבה.

 

המציאות שלנו בחורף הזה עוצבה על ידי שינוי האקלים. כולנו מושפעים מן השינוי, ללא הבדל דת, צבע מין וגיל. הבן שלי בן החמש סיפר השבוע כי בשעת המעגל הגננת ביקשה מן הילדים להתפלל לגשם.

 

זה הזמן להתמודד

בליל חמישי, הלילה הראשון של השריפה הגדולה, הכותרת בדיווחי החדשות הייתה: השריפה יצאה משליטה. זו הייתה כותרת מאוד יוצאת דופן. יש לנו נטייה לחשוב שכבר אין דבר המסוגל להוציא אותנו משליטה. אולם בימים של חשבון נפש מותר להודות, שזה לא תמיד המצב.


השריפה יצאה משליטה

 

עכשיו זה הזמן להתמודד עם השאלות הגדולות, ביניהן כיצד שינויי האקלים ישפיעו עלינו כאן בישראל, ומה דרוש על מנת שתהליך זה ישנה כיוון. האם זה אומר שאנחנו צריכים להפסיק לחיות וליהנות? ממש לא, זה אומר שאנחנו צריכים לחיות אחרת. למעשה, רק כך נוכל בכלל להמשיך ליהנות מהעולם כפי שאנו מכירים אותו ואוהבים אותו.

 

עלינו להתמודד במשמרת שלנו וליצור שינוי משמעותי במקורות האנרגיה שמשמשים אותנו, תוך צמצום הצריכה המופרזת של משאבי כדור הארץ. אם זה לא יקרה, ייתכן כי באחד הסיבובים הבאים, אולי כשהילדים שלנו יצפו בשריפה בכרמל שהצליח לצמוח מחדש - גם מטוס הכיבוי הגדול בעולם לא יספיק על מנת לכבות את מה שניצור כאן.

 


ישראל לבדה לא יכולה להתמודד מול שינוי האקלים, זה דורש שיתוף פעולה בינלאומי, אך התגייסות אומות העולם לצידנו בעת צרה הוכיחה שגם את זה יש לנו. אנחנו באמת יכולים לעשות כמעט הכל כשאנחנו רוצים. לישראל אין אולי מטוסי כיבוי, אך יש לה אנשים בעלי יוזמה, וידע רב בתחום האנרגיות המתחדשות, שאפשר להשקיע בהן הרבה יותר וליישמן באופן נרחב בארץ ובעולם.

 

אין מי שיודע מהי נקודת האל-חזור, אך היום אנחנו יודעים מה השתבש ומהוהכיוון שיש ללכת אליו כדי להוריש לילדים שלנו יופי של עולם. ככל שנדחה את ההכרה בכך שאנחנו דור שינוי האקלים, שאנו חיים בתקופה בה מתחיל התהליך וכי רק בכוחנו להשפיע עליו לכאן או לכאן, נדחה גם את ההתמודדות, שתהיה הרבה יותר יקרה בכסף וככל הנראה גם בחיי אדם. עכשיו אולי מאוחר, אך לא מאוחר מדי. אז למה אנחנו מחכים?

 

הכותב הוא מנכ"ל עמותת אקולנוע

 לכתבה באתר ynet


כתבות קשורות:
השריפה הגדולה בתולדות ישראל
השפעת שריפת היער בכרמל על ההתחממות הגלובלית ומה אנחנו יכולים וצריכים לעשות

Comments