להציל את העולם: 56 עיתונים מ-45 מדינות בכל העולם לדבר בקול אחד במאמר מערכת משותף

פורסם: 8 בדצמ׳ 2009, 21:27 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 10 בדצמ׳ 2009, 0:05 ]
תאריך פרסום: 7/12/2009
 
בצעד חסר תקדים החליטו 56 עיתונים מ-45 מדינות בכל העולם, ובהם מעריב, לדבר בקול אחד, באמצעות מאמר מערכת משותף. האנושות עומדת בפני מצב חירום קשה, ובידי המנהיגים ברחבי תבל יש הזדמנות לגלות אומץ ולמנוע את האסון הגדול בדורנו.
 
אם לא נאחד כוחות ונפעל באופן החלטי, שינוי האקלים יהרוס את כדור הארץ, ויחד איתו את השגשוג והביטחון שלנו. הסכנות מתבהרות זה שנות דור. כעת העובדות מתחילות לדבר בעד עצמן. 11 מתוך 14 השנים האחרונות היו החמות ביותר בהיסטוריה של המדידות, כיפת הקרח בקוטב נמסה, ובשנה שעברה השתוללות מחירי המזון והנפט העניקה הצצה לתוהו ובוהו העתידי.

בעיתונים המדעיים השאלה אינה עוד אם בני האדם הם האשמים, אלא כמה מעט זמן עוד נותר לנו כדי לצמצם את הנזק. ואולם עד כה תגובת העולם נראית רפויה למדי.

ב-14 הימים הבאים תהיה לנו הזדמנות היסטורית לקבוע את גורלנו. אנחנו קוראים לנציגים של 192 המדינות שנאספו בקופנהגן שלא להסס, לא לשקוע בוויכוחים, לא להאשים זה את זה אלא לנצל את ההזדמנות. זה אינו צריך להיות קרב בין העולם העשיר לעני או בין המזרח למערב. שינוי האקלים משפיע על כולם, וצריך להיפתר על ידי כולם.
 
עיתוני העולם מתאחדים למען הכדור
 
מחיר השאננות: מינים שלמים ייכחדו

המדע הוא מסובך, אולם העובדות ברורות. העולם צריך לנקוט צעדים כדי להגביל את עליית הטמפרטורות לשתי מעלות צלזיוס, מטרה הדורשת התחלה של ירידה בפליטה העולמית במהלך חמש עד עשר השנים הקרובות. עלייה גדולה יותר של שלוש-ארבע מעלות - האומדן הזהיר שאנחנו יכולים לחזות במקרה של חוסר פעולה - תצהיב יבשות ותהפוך שטחים חקלאיים למדבר. חצי מהמינים החיים עלולים להיכחד, מיליונים רבים של בני אדם ייעקרו מבתיהם, אומות שלמות יטבעו בים.
 
מעטים מאמינים שאפשר עדיין לגבש אמנה כוללת בקופנהגן. התקדמות ממשית לקראת צעד כזה יכולה להתחיל רק בעקבות הגעתו של הנשיא אובמה לבית הלבן; והפסקת מדיניות הטרפוד שנהגה ארצות הברית במשך שנים. אפילו כעת העולם נתון לחסדי מדיניות הפנים של ארצות הברית, משום שהנשיא לא יכול להתחייב לחלוטין לפעולה הנדרשת, עד שהקונגרס של ארצות הברית יעשה כן.

אבל הפוליטיקאים בקופנהגן יכולים להחליט על אלמנטים חיוניים של עסקה הוגנת ואפקטיבית ועל המרכיב החיוני - לוח זמנים נוקשה להפיכתה לאמנה. ועידת האו"ם הבאה בנושא האקלים שתיפתח ביוני בעיר הגרמנית בון צריכה להיות תאריך היעד. כפי שניסח זאת אחד ממנהלי המשא ומתן: "אפשר להיכנס להארכה, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו משחק חוזר".

 

קרחונים נמסים באוסטרליה צילום: רויטרס

חלוקת הנטל: עולם עשיר, עולם עני

בלב העסקה חייב להיות הסדר בין העולם העשיר למתפתח, המפרט כיצד יתחלק הנטל של שינוי האקלים ואיך יחולק משאב יקר חדש: טריליון הטונות של פחמן שנוכל לפלוט לפני שנגיע לרמות מסוכנות.

מדינות עשירות אוהבות להצביע על האמת האריתמטית לפיה לא יכול להיות פתרון עד שענקיות מתפתחות כמו סין ינקטו צעדים קיצוניים יותר מכפי שעשו עד היום. אבל העולם העשיר אחראי לרוב הפחמן המצטבר באטמוספרה - שלושה רבעים של הפחמן שנפלט מאז שנת 1850. כעת עליו לקחת את המושכות, וכל מדינה מפותחת חייבת להתחייב לקיצוצים עמוקים שיקטינו את הפליטה בעשור הקרוב לרמה קטנה באופן משמעותי מהרמה ב-1990.

פליטת גזים וזיהום האוויר
פליטת גזים וזיהום האוויר צילום: רויטרס

מדינות מתפתחות יכולות לומר שהן לא יצרו את מרבית הבעיה, וגם שהאיזורים העניים של העולם ייפגעו באופן הקשה ביותר. אבל הן יתרמו להתחממות יותר ויותר, ולכן הן חייבות להתחייב לפעולה משמעותית, שניתנת לכימות בעצמן. יעדי הפליטה של שתי המזהמות הגדולות ביותר של העולם, ארצות הברית וסין, אף שבשני המקרים היו פחות משמעותיים ממה שכמה קיוו, הם צעד חשוב בכיוון הנכון.

צדק חברתי דורש מהעולם המתועש לשלוח את ידיו עמוק לתוך כיסיו ולהוציא כסף מזומן כדי לסייע למדינות עניות להסתגל לשינוי האקלים, ולפתח טכנולוגיות נקיות כדי לאפשר להן להתפתח כלכלית בלי להגדיל את פליטת הגזים שלהן.

יש גם לקבוע את המבנה של אמנה עתידית, עם מעקב רב צדדי נוקשה, תמורה הוגנת להגנה על יערות והערכה אמינה של "פליטה מיוצאת", כך שהנטל יתחלק בסופו של דבר בצורה הוגנת יותר בין מי שמייצרים מוצרים מזהמים לבין מי שצורכים אותם. ההגינות דורשת שבחישוב הנטל שיונח על כתפי מדינות מפותחות תילקח בחשבון היכולת שלהן לשאת אותו. חברות חדשות באיחוד האירופי, למשל, שלעתים קרובות הן עניות יותר מ"אירופה הישנה", לא צריכות לסבול יותר משותפותיהן העשירות.

השינוי יהיה יקר, אבל נמוך בהרבה מהמחיר של הצלת הכלכלה העולמית, והרבה פחות יקר מההשלכות של אי עשיית דבר.

מאמץ חסר תקדים גמילה הדרגתית מצריכת הפחמן

רבים מאיתנו, במיוחד בעולם המפותח, יצטרכו לשנות את סגנון חייהם. התקופה שבה מחיר הטיסות נמוך יותר ממחיר נסיעה במונית לשדה התעופה מתקרבת לסופה. נצטרך לערוך קניות, לאכול ולטייל בצורה מושכלת יותר. נצטרך לשלם יותר תמורת אנרגיה, ולהשתמש בפחות. אבל המעבר לחברה בעלת צריכת פחמן נמוכה צופן בחובו יותר הזדמנות מאשר הקרבה. כבר עתה כמה מדינות הכירו בכך שאימוץ השינוי מביא לצמיחה, לתוספת משרות ולאיכות חיים גבוהה יותר.

שדות יבשים בתאילנד
שדות יבשים בתאילנד צילום: אי-פי
גמילה מפחמן במהלך עשרות שנים ספורות תדרוש מאמץ חסר תקדים בהיסטוריה מבחינת חדשנות והנדסה, אבל בעוד שנחיתת האדם על הירח או פיצול האטום נוצרו מתוך עימות ותחרות, מירוץ הפחמן חייב להיות מונע על ידי מאמץ משותף להגיע לישועה קולקטיבית.

ההתגברות על שינוי האקלים תדרוש ניצחון של האופטימיות על הפסימיות ושל החזון על קוצר הראייה. ברוח זו 56 עיתונים מכל רחבי העולם התאחדו מאחורי מאמר מערכת זה. אם אנחנו, בעלי התפיסות הפוליטיות והלאומיות השונות כל כך, יכולים להסכים על מה שחייבים לעשות - אין ספק שגם המנהיגים שלנו יכולים.

לפוליטיקאים בקופנהגן יש הכוח לעצב את האופן שבו ההיסטוריה תשפוט את הדור הזה: דור שראה את האתגר והתמודד איתו או דור טיפש כל כך, שראה את האסון המתרגש אבל לא עשה דבר כדי למנוע אותו.

אנחנו מפצירים בהם להגיע להחלטה הנכונה.
 


כתבות קשורות:

מסביב לעולם, ולמענו

Comments