הדפוסים אליהם התרגלנו השתנו. החרמון זכה לכמויות שלג יוצאות דופן במערכה אחת, הרוחות נעות במהירות של מאה קמ"ש והיובש מאיץ את שריפות החורש. התופעות הללו רק יתרבו בעתיד - המדינה צריכה להיערך לשינויים הללו

רחל בראל נכנסה רק לפני חודש לתפקיד מנהלת אתר החרמון. אתמול (א') היא התקשתה לעמוד בעומס הטלפונים מעיתונאים שביקשו לקבל עוד מידע על השלג שהצטבר. אותו חרמון שרק לפני חודש האנשים שמפעילים אותו היו מודאגים מהתחזיות הפסימיות לפיהן לא יהיה במהלך החורף החם הזה שלג באתר.

"אני חיה בנווה אטי"ב 38 שנים והמראה המדהים והמרגש הזה, הזכיר לי את הימים הטובים של שנות ה-70 ו-80 כשהאתר היה מתכסה בכמויות אדירות של שלג", סיפרה בראל. "השלג השנה הגיע מוקדם מהרגיל. בדרך כלל הוא מגיע בינואר, פברואר והפעם הוא הגיע בדצמבר. גם בשנות ה-70 וה-80 השלג היה מגיע לראשונה בדצמבר, קצת לפני הסילבסטר. כרגע ברכבל התחתון יש לנו 65 ס"מ של שלג וברכבל העליון הוא כבר נערם לגובה של 85 ס"מ".

בראל מספרת שלראשונה מאז שנות ה-80 ירד כל כך הרבה שלג במערכה אחת. השלג הוא רק אחד הסממנים של המערכת החורפית הקשה שהגיע אל אזורנו בימים האחרונים. כששואלים את מדעני אקלים האם יש קשר בין אירועי מזג האוויר לבין הקשר לתופעת ההתחממות, הם עונים שהם אינם יכולים להגיד באופן נחרץ שאותו אירוע בהכרח קשור. אבל כל הדיוט יכול לראות שמשהו כאן מוזר. הדפוסים שאנחנו רגילים אליהם משתנים. לאחר חודש וחצי ללא גשם זכינו למטחי גשם כבדים ולרוחות שמגיעות למהירות של כמעט מאה קמ"ש.

ד"ר אור קרסין, ראש התוכנית למשפט וסביבה במכללת ספיר, משוכנעת שיש קשר בין הדברים. "השבועיים האחרונים הם קריאת ההשכמה מצמררת ומטלטלת", היא אומרת. "נהרגו עשרות אנשים, נפצעו, נשרפו בתים נהרסו ועכשיו אנחנו גם רואים נזקים בסדרי גודל שלא ראינו כאן". קרסין מזכירה גם את הוריקן קטרינה שהוכר כחלק מתופעת ההתחממות. תושבי ניו אורלינס הגישו תביעות נגד חברות החשמל והגורמים המעורבים בדבר. "ככל הנראה התופעות האלו ילכו ויתרבו. מי שלא התעורר עד עכשיו הגיע הזמן שיתעורר".
לדברי קרסין, המדינה צריכה להתחיל להיערך להתנהלות בעידן של התחממות כדור הארץ. המשמעות היא הכנת תוכנית אסטרטגית להסתגלות לשינוי אקלים. "התוכנית צריכה לכלול מרכיבים שונים ורבים שנוגעים כמעט בכל תחום מתחומי החיים שלנו אבל במיוחד צריך להינתן דגש למשק המים ולחקלאות - איך מקיימים אותה בתקופות של מחסור בגשמים מצד אחד ומצד שני אירועי גשם קיצוניים".

כבר לא מדובר בתחזית אפוקליפטית?
"אנחנו צריכים להבין שאנחנו חיים בעידן אחר והוא לא יגיע עוד עשר או עשרים שנה, הוא קורה ממש עכשיו לנגד עיננו. אנחנו צריכים להתאים את אורח החיים שלנו לשינויים הללו וככל שנעשה את זה מוקדם יותר ובצורה יותר מתוכננת ומושכלת כך נקטין את היקפי ההפסדים שיגרמו מכל התופעות שמניתי. זה גם יקטין את השיבוש במהלך החיים התקין".

העולם כבר נערך?
"במדינות רבות כבר הוקמו גופים ו-ועדות בין משרדיות שמרכזות את כל הפעילות של משרדי הממשלה. מי שהכי מתקדם הם אנגליה, אוסטרליה, ניו זילנד שיש להם תוכניות אסטרטגיות של אדפטציה (התאמה) שמקצות משאבים בתחום המחקר, אבל גם ליישום התוכנית האסטרטגית ובעיקר פועלות לתאם בין כל זרועות השלטון ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר".

בכל זאת, יש שביב של תקווה כי אם נערך נוכל לצמצם את הנזק. המדינה צריכה בעיקר להיערך לסיכונים, לצמצמם ולהגביר את הסיכויים. "אנחנו מדינה קטנה שגם ככה אין לה הרבה משאבים", טוענת קרסין, "זה דורש חשיבה עתידית על חלק מהדברים". לדבריה, החוכמה היא לקבל החלטות שבכל תרחיש של שינוי אקלים הן יהיו החלטות נכונות. "אם אנחנו היום מצליחים להביא לחיסכון במים בכל המגזרים ובמקביל להגדיל את היקף מקורות המים שלנו, זה צעדים שיש להם יתרון גם אם השינויים באקלים יהיו יותר קיצוניים וגם פחות קיצוניים".

לכתבה באתר nrg

---

כתבות קשורות:
השריפה הגדולה בתולדות ישראל
השפעת שריפת היער בכרמל על ההתחממות הגלובלית ומה אנחנו יכולים וצריכים לעשות
איפה ההתחממות - גבי אביטל
סופת שלגים משתקת את החוף המזרחי בארה"ב
How are Global Warming and the Gulf Stream Connected?