פרופ' קולין פרייס, מבכירי מדעני האקלים בארץ, מסרב להתרגש משרשרת הטעויות המביכות של מדעני ההתחממות. באמריקה יורד שלג? שטויות. הקרחונים בגרינלנד נמסים במהירות
כמה סמלי: דקות אחרי שהתיישבנו במשרדו של קולין פרייס, התחילה להשתולל בחוץ סופת ברקים וגשמים שהפכה את גוש דן לשלולית גדולה. מזג האוויר השתלב היטב עם הדוח העדכני שמונח על שולחנו של פרופ' פרייס, ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב ומומחה למדעי אטמוספרה ואקלים. הדוח, שנכתב על ידי צוות בראשות פרופ' ג'יימס הנסן, מדען אקלים בכיר בנאס"א, נושא את הכותרת: "אם כדור הארץ מתחמם, איך לעזאזל כל כך קר?".
''הקרחונים מתכווצים בקצב גדול יותר, זו התפתחות דרמטית ומטרידה''. צילום: איי-פי
הנסן לא מסתיר את העובדה שהדוח שלו נכתב בתגובה למתקפת הסקפטיות שאופפת את הציבור והתקשורת-באמריקה בפרט ובעולם בכלל - כלפי תאוריית ההתחממות הגלובלית. סופות השלגים שעוטפות את אמריקה הצפונית, בשילוב עם שרשרת הטעויות המביכות שהתגלו בעבודת פאנל האקלים הבין-ממשלתי של האו"ם (IPCC), סיפקו לשוללי ההתחממות - חלקם רציניים, וחלקם מדענים בעלי שיעור קומה מסוגו של דונלד טראמפ - הזדמנות לזנב בעבודתם של חוקרי האקלים. אל מול כל אלה, סיכום הנתונים העדכני של נאס"א קובע: שנת 2005 הייתה החמה ביותר בהיסטוריה; 2009 היא סגניתה; כדור הארץ חווה התחממות מואצת בשלושת העשורים האחרונים; הטענות כאילו הכדור נכנס בעשור האחרון למגמה של התקררות חסרות בסיס מדעי.
כשפרייס, יליד דרום אפריקה, עשה דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, הנסן היה המנחה. פרייס לא היה שותף לעבודה על הדוח הרביעי של ה-IPCC, המסמך החשוב ביותר בתחום ההתחממות הגלובלית שפורסם עד כה. למעשה, שום מדען ישראלי לא נמנה עם אלפי המדענים שנטלו חלק בעבודה על הדוח. בזמנו, כשבאו"ם פנו למדינות העולם כדי לאתר את חוקרי האקלים הבכירים, היה כאן מי שחשב שזה לא מספיק חשוב, והפנייה לא הועברה אל מסדרונות האקדמיה. בדוח הבא, שאמור להתפרסם ב-2013, כבר ייקחו חלק כמה מדענים ישראלים, ביניהם פרייס.
רק בשנים האחרונות התחילו לזרום תקציבי מחקר
פרייס מסרב להתרגש מסדרת הטעויות שהתגלו לאחרונה בעבודת ה-IPCC. לדבריו , היקפו האדיר של המפעל - מאות מחקרים, אלפי חוקרים, מיליוני נתונים - לא מאפשר מצב של אפס שגיאות. "כשעוסקים בכמויות כאלה של חומרים", הוא אומר, "מאמר לא רציני כמו זה שחזה את היעלמותם הקרובה של הקרחונים בהימלאיה יכול לחמוק מתחת לרדאר. למרות זאת, צריך לראות את התמונה הכוללת, שבה אלפי מחקרים שעברו שיפוט אקדמי, ואלפי מדענים שניתחו אותם שוב ושוב, הגיעו לאותן מסקנות".
לכל אורך ההיסטוריה כדור הארץ התחמם והתקרר. מה מיוחד עכשיו?
"מעגלי ההתחממות וההתקררות התרחשו במחזורים של מאה אלף שנה. היינו אמורים להיות על הגרף הזה בהתקררות מתונה, אבל לפני 200 שנה התחילה התחממות וב-50 השנים האחרונות היא הולכת ומחריפה. אין שום מודל מדעי שמסביר את החריגה הזו למעט ההשפעה האנושית".
אתם מציגים את העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה כהוכחה להשפעה האנושית על האקלים, אבל מאז ומתמיד כשהכדור התחמם ריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספרה היו גבוהים.
"עד הפרק הנוכחי, הריכוז הגבוה ביותר בהיסטוריה היה 300 יחידות פחמן דו חמצני למיליון. כיום אנחנו עומדים על כ-390. בעבר , הריכוזים של הפחמן באטמוספרה הופיעו כמה מאות שנים אחרי ההתחממות, בגלל עלייה בחומציות של האוקיינוסים. עכשיו זה קורה במקביל - כלומר הסיבה והמסובב התהפכו".
למרות ההתחממות, יש קרחונים שדווקא גדלים.
"בוודאי - כל עוד הטמפרטורה באזור הקרחון מתחת לאפס, ויורדים עליו גשמים - הוא יגדל. אבל הרבה קרחונים הולכים ומתכווצים, והדבר הכי מדאיג הוא שהלוויין שמעל גרינלנד מראה שהקרחונים שם מתכווצים בקצב גדול בהרבה משהעריכו עד לא מזמן. זו התפתחות דרמטית ומטרידה".
בכמה כבר עלה מפלס הים?
"בכ-15 סנטימטר ב-150 השנה האחרונות. אבל חשוב להבין שעד עכשיו רוב העלייה נובעת מהתרחבות המים, בגלל ההתחממות. בינתיים, ההשפעה של הקרחונים על המפלס קטנה יחסית, אבל ככל שיותר קרחונים יימסו היא כמובן תגדל".
הרבה מדענים מתפרנסים יפה מפרויקט ההתחממות.
"נו, באמת. הנושא הזה נחקר 20 - 30 שנה לפני שהוא הפך לאישיו עולמי, ובכל התקופה הזו לא היה בו כסף בכלל. רק בשנים האחרונות התחילו לזרום תקציבי מחקר, וזה עדיין כסף קטן לעומת הסכומים שמסתובבים בתאגידי הנפט. כשאטוס להשתתף בכנסים של ה-IPCC, אצטרך לקנות מתקציב המחקר שלי את כרטיס הטיסה. אני מניח שהיום זה אופנתי ויש חוקרים צעירים שמתאימים את עצמם לנושאים החמים, אבל האקדמיה צריכה להיות מספיק ערנית כדי להבחין בין הרציניים לאלה שבאים בגלל הטרנד. בסופו של דבר, את הכסף הגדול בסיפור הזה לא עושים המדענים".
