הסופה בירושלים לא לבד: להתכונן לשינוי האקלים

נשלח 4 בינו׳ 2014, 6:46 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 4 בינו׳ 2014, 6:47 ]

התפישה לפיה סופה כמו בירושלים מתרחשת "פעם ב-150 שנה" היא מיושנת ולא רלוונטית ■ שינוי האקלים מתרחש עכשיו ודורש היערכות מיידית - גם בישראל

מאת צור משעל, 31/12/2013

לאחר שנמס השלג בירושלים, נמס גם הדיון הציבורי, שכלל בעיקר הטחת האשמות הדדיות: הרשויות המקומיות כלפי המשטרה, המשטרה כלפי פיקוד העורף - וכולם כלפי חברת החשמל. הדבר המרתק באותו דיון היה ניתוקו מן המציאות אשר גרמה לסופה. הוא התקיים בגבולות הידע הציבורי הקיים וכמעט לא נגע בנקודה המרכזית - שאנחנו חיים באקלים חדש, שהיום כבר ידוע שלא מסתכם רק ב"התחממות גלובלית".

הסופה איננה "היסטורית". התפישה אשר לפיה סופה כזו מתרחשת פעם ב-150 שנה, היא מיושנת ולא רלוונטית. ניתן ללמוד על כך מפאנל החוקרים הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים, ה-IPCC, שהינו גוף הידע המרכזי אשר כולל מאות מדענים מרחבי העולם וממצאי הפאנל מייצגים מעל 95% מן המדענים העוסקים באקלים. הפאנל קובע, בקונצנזוס, כי שינוי האקלים מתרחש כאן ועכשיו.

על מנת להקטין את הנזקים נדרשת הפחתה מהירה ומשמעותית בפליטות גזי חממה, למשל על ידי מעבר מהיר לאנרגיה מתחדשת. במקביל נדרשת היערכות לשינויים באורח החיים כפי שאנו מכירים אותם.

שינוי האקלים מורגש היטב בכל רחבי העולם. שנת 2012 היתה החמה ביותר בארה"ב מאז שהחלו המדידות. בסוף שנה זו התרחשה סופת ההוריקן סנדי, אשר שיתקה לחלוטין את העיר ניו יורק. באותה שנה אוסטרליה חוותה גל חום חסר תקדים אשר נשברו בו כל שיאי החום המוכרים, ושריפות ענק התחוללו ברחבי המדינה. החזאים נאלצו להוסיף צבע חדש, סגול, המסמל את הטמפרטורות הגבוהות ביותר בסקאלה.

תושבים צועדים בשלג בשכונת בית הכרם בירושלים, אתמול
תושבים צועדים בשלג בשכונת בית הכרם בירושלים, בתחילת דצמבר
צילום: גיל כהן מגן

ארגון המטאורולוגיה הבינלאומי סיכם את שנת 2012 והגדיר אותה: "שנה נוספת של אירועי אקלים קיצוניים". ומה לגבי 2013? בימים אלה עדיין מתמודדים בפיליפינים עם נזקי הטייפון "הייאן" אשר בדרכו מחק עיר שלמה עם רוחות במהירות 300 קמ"ש והביא למותם של אלפי אנשים.

התחושה היא שישראל איננה חלק מן המשחק. קיווינו בסתר ליבנו שמן הצרה הזו נצליח לחמוק - הרי יש לנו אוסף צרות משלנו. אנחנו מוכנים לוותר על שינוי האקלים לטובת אוסטרליה ושוודיה. ואכן ויתרנו, והנושא לא קיים בישראל. אך מסתבר שגם לישראל יש אקלים, למרות שאנחנו לא רוצים בו. המשרד להגנת הסביבה ערך דו"ח המתאר את ההשלכות של שינויי האקלים על ישראל ובו נכתב: "לשינויי האקלים, שהם חלק מן המציאות העכשווית, יהיו השפעות ניכרות. צפויה פגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות ופגיעה בתשתיות בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוניים - שיטפונות, הצפות, סערות".

האקלים שונה, זה כבר לא סוד. השאלה שצריכה להישאל היום היא איך קורה שמדינה שלמה לא מודעת ולא נערכת לאקלים החדש?

הילדים שלנו ישלמו על המחדל. אנחנו משאירים עולם עם מזג אוויר שבו איש לא באמת מעוניין לצאת מן הבית. אך לפני כן נשלם אנחנו, דרך מסים. בשנת 2006 פירסם הכלכלן סר ניקולס שטרן דו"ח מקיף עבור ממשלת בריטניה עם המסקנה היא כי יש צורך להשקיע 1% מן התמ"ג העולמי על מנת להקטין את ההשפעות של שינוי האקלים. לעומת זאת, חוסר הצלחה בהתמודדות עם שינויי האקלים יעלה לאנושות עד כ-20% מהתמ"ג העולמי.

השנה, באופן אירוני, הממשלה הקפיאה את "התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי החממה" אשר בה תוכנן להשקיע 2.2 מיליארד שקל. בשנת 2009 הקימה הממשלה את "מרכז הידע לשינויי אקלים". הידע נאסף, אך עדיין לא נעשה בו שימוש.

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, השווה את הסופה להוריקן סנדי. כאשר מושל ניו-יורק, אנדרו קואומו, דיבר על הוריקן סנדי הוא אמר כי "כל מי שאומר שאין שינוי דרמטי בתבניות מזג האוויר פשוט מכחיש את המציאות".

אולי הגיע הזמן שגם אנחנו נפסיק להתכחש למציאות. אנחנו יודעים מה צריך לעשות, יש לנו אקלים שכיף לחיות בו, ויש לנו עדיין זמן.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת "אקולנוע", בעל תואר שני בלימודי סביבה מבית ספר "פורטר" לסביבה באוניברסיטת תל אביב

לכתבה בדהמרקר

Comments