יאללה, בלגן. המודלים קרסו צילום: טל מור

ינואר היה חריג וכלל 27 ימי גשם צילום: אי-פי-איי

ד"ר ברוך זיו, מרצה בכיר, מומחה בנושאי אקלים וחוקר מטאורולוגיה סינופטית, לא מוכן להסתמך על מה שהוא מכנה "אינטליגנציה של צמחים". "ב-2001 זכינו לחורף טוב מבחינת המשקעים לאחר שלוש שנות בצורת", הוא אומר. "למרות זאת, במרס פקד את הארץ גל חום בלתי צפוי וכל הצמחים פרצו בפריחה פנטסטית. הם 'חשבו' שהנה בא האביב. עברו שלושה שבועות בלבד, הגיעו שלושה שבועות של קור וגם ירדו הרבה גשמים וברד - ומראות הטבע התהפכו. לכן אי אפשר לסמוך על הצמחים לצורך חיזוי. אולי, במידה מסוימת, אפשר להסתמך על בעלי חיים שנערכים לחורף על פי חוש נסתר כלשהו".

הנחלים זורמים. לסמול על אינטליגנציה של צמחים? צילום: אי-פי-איי

אלא שד"ר זיו מסויג גם מתחזיות ארוכות טווח כמו התחזית העונתית. "אין הסבר מדעי למה שקרה עד כה", הוא קובע, "אבל כשבוחנים סטטיסטית את הנתונים רואים שמשנת 2007, שהייתה אחת הקשות ביותר בתולדות הארץ מבחינת מיעוט גשמים, הסתמן מפנה הדרגתי, שנה אחר שנה - ולטובה. החורף הנוכחי נראה כהמשך של המגמה. כמויות הגשם שירדו עד כה ברחבי הארץ שיפרו בלי ספק את המאזן העונתי, שנראה היטב בצפון הארץ, אבל נראה שזה לא יהיה החורף הגשום ביותר אי פעם. המהפך בין גירעון לעודף איננו שלם, והוא גם מתבטא במפלס הכינרת שעלה בצורה יפה, אבל עדיין חסרים יותר משלושה מטר של מים".

באחד ממחקריו הראה ד"ר זיו שכשנתח גדל ועולה משטחה של הארץ זוכה בחורף מסוים לכמות גשם שלא עוברת 200 מ"מ, זו שנת בצורת מובהקת. זאת כשהשטח שזכה לעד 400 מ"מ - היה קטן יחסית. בהתאם לכך הוכתר חורף 1999-1998 כבצורת הקשה ביותר שידעה המדינה, וחורף 2008-2007 דורג במקום השני. לכן תמונת המצב הנוכחית מעודדת מאוד.

בלא מעט מקומות בארץ הכמות שירדה עד כה היא כבר מעל הממוצע הרב-שנתי או די קרובה אליו, מה שבעיקר מצמצם את הגירעון. בצפון הארץ אנחנו במצב של עודף לעומת הממוצע. גם במרכז הארץ מסתמן עודף. בדרום הגירעון עדיין קיים. שיעורו רק קטן לעומת העבר.

מיה ברטוב, חזאית השירות המטאורולוגי, טוענת: "מבחינת משקעים העונה, הגענו ליותר מהממוצע העונתי בלא מעט אזורים בארץ, ובהם חיפה ירושלים ובית דגן. בתל אביב עומדים על 95 אחוז מהממוצע השנתי, באזור יבנה והשפלה עברנו את הממוצע. בקיבוץ בארי, לא רחוק מרצועת עזה, עומדים על 110 אחוז מהממוצע העונתי. רק בדרום הארץ המצב עדיין קשה וכמות המשקעים נמוכה יחסית".

שלג בירושלים . הגענו ליותר מהממוצע העונתי בלא מעט אזורים בארץ צילום: פלאש 90

 החזאי הוותיק אורי בץ, שמתעד כבר עשרות שנים את נתוני המשקעים ואירועי מזג האוויר, הצביע על כך שבסוף השבוע האחרון, בארבעת ימי הסערה והקור, זכה אזור ירושלים לכמות משקעים שאותה הוא מגדיר "ממש גיגאנטית": 175 מ"מ מים, שנמדדו בתחנה המטאורולוגית המוצבת בצובה, ו-160 מ"מ, שמדדה התחנה שבמרכז העיר ירושלים, כשהממוצע הרב-שנתי לחודשים פברואר ומרס באזור הזה הוא 220 מ"מ, מלמדים על חורף פורה ביותר. "מצפים לנו עוד כמה ימי גשם החודש, שאני משוכנע שיתרמו עשרות מ"מ נוספים שיעברו את הסף הנ"ל", הוא גורס.

הרוח נושבת. חורף פורה ביותר צילום: פלאש90

מודלים לחיזוי פועלים באופן הבא: נתונים עכשוויים של מזג האוויר מוזרמים אל תוך תוכנת מחשב, וזו פורסת את האטמוספרה לקוביות. האלגוריתם מבצע חישובים של תנועת האוויר על פני כל קובייה, ומחבר הכול לכדי מכלול שמציג תמונת מצב עתידית. ההבדלים בין המודלים השונים הם באופני הקירוב ועיבוד הנתונים.

אחת הבעיות בישראל היא שבמדינה הקטנה ישנם שלושה סוגי אקלים שונים - הררי, ים-תיכוני ומדברי, דבר שיכול לגרום אפילו למודל הטוב ביותר "לצאת מדעתו". לכל זה יש להוסיף את פקטור הכאוס. "באופן כללי ההתנהגות של האטמוספרה מאופיינת בכך ששינויים קטנים במצב הנוכחי עלולים להוביל לשינויים גדולים במצב הסופי", מסביר ד"ר זיו.

סמוך לחרמון. המודל יצא מדעתו צילום: חמד אלמקאת

המודלים האמריקאי, האירופי והאנגלי מובילים בתחום, והשימוש בהם נחשב אמין יותר. כל אחד מהם מטפל בצורה קצת שונה מתמטית בחישוב, ולכן התוצאות לא לחלוטין זהות. "עדיין לא הוכרע איזה מודל הוא המתאים ביותר לאזור שלנו. בכל פעם משתמשים במודל אחר בהתאם למצב", מסביר ד"ר זיו.

פרופ' נדב שנרב, מהמעבדה לחקר מורכבות של הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, טוען ש"שינוי קטן בתנאי ההתחלה יגרום שינוי ענקי בתוצאה הסופית". גם לדבריו המערכת כאוטית ובלתי ניתנת לניבוי מושלם. "נניח שאני שולח טיל לירח ומציב בטעות את כן השיגור במרחק של חצי מטר מהמקום שתוכנן", הוא מסביר, "המשמעות תהיה סטייה במקום המיועד לנחיתה על הירח - לא נעים אבל לא כל כך נורא.

במערכות כאוטיות, לעומת זאת, שינוי זעיר בתנאי ההתחלה יכול לגרום שינוי ענקי בתוצאה הסופית, בסגנון אפקט הפרפר". גם שנרב מבהיר שמודלים טובים יכולים לנבא מזג אוויר רק ארבעה ימים קדימה. "בשנות השישים התברר שהמשוואות שמתארות את האוויר הן כאוטיות ושבשל כך קשה לחזות קדימה.

כיום ניתן לבצע תחזית לא רעה לארבעה ימים, אבל ככל שמתרחקים בטווח הימים החיזוי נהיה קשה עד בלתי אפשרי. כדי לחשב עוד יום אחד קדימה, נזדקק למחשבים טובים פי מיליון וכן הלאה. כל עלייה של יום אחד בחיזוי דורשת הכפלה של כושר החישוב פי אלף. לכן העסק חסר תקווה לכאורה, כי אף אחד לא מצפה שייצרו בעתיד הקרוב מחשבים מהירים פי מיליארד, וגם אם כן - המכשור החדש ייתן תחזית לעוד כמה ימים בודדים. כל זה יכול להשתנות, אם יתגלו עקרונות נסתרים הקובעים את מזג האוויר לטווח ארוך, אבל כיום עקרונות כאלו אינם מוכרים".

מיה ברטוב מדברת על אפשרות פעולה אחרת. "לאחרונה חברנו לארגון האירופי לחיזוי מזג האוויר, ECMWF, הנחשב אחד המתקדמים בעולם", היא מספרת. "יש להם אוסף נתונים וצורות נוספות לחיזוי. אחד הכלים הייחודיים מכונה אנסמבל. לוקחים מודל ומריצים אותו כ-50 פעמים עם תנאי התחלה שונים (למשל שינוי בכמות המעלות), ובסופו של דבר מקבלים מספר תסריטים, וזה טווח השגיאה".

לכתבה באתר nrg