החורף השחון מאז 1927: הכנרת ירדה ב-4 ס"מ

נשלח 27 בפבר׳ 2014, 9:50 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 27 בפבר׳ 2014, 9:51 ]

המדינה מתייבשת: חודש פברואר הוכרז גם הוא כ"שחון באופן קיצוני" לאחר ינואר. מרשות המים נמסר כי למרות התחזית העגומה "הוקמו מתקני התפלה לצד מתקני מחזור וטיהור שופכין שמאפשרים לנו לספק מים בצורה סדירה גם ברצף שנים שחונות"

דליה מזורי ויאיר קראוס | 24/2/2014 15:11
תגיות: חורף שחון,פברואר

תחזית קודרת: חודש פברואר מסתמן כ"שחון באופן קיצוני" מאז 1927, וזאת למרות הגשם הצפוי ביממה הקרובה. במהלך החודש היה פרק גשם בודד בלבד, בן יממה, שלא השפיע על מרבית אזורי הארץ, והחורף מסתמן להוסיף להיות יבש.

עוד בנושא:
>ינואר השחון: הכנרת עלתה רק בעשרה ס"מ
>חורף קשה: האם אנחנו רגע אחד לפני בצורת?
> אין גשם: החקלאות והטבע ישלמו מחיר כבד

בשל המחסור החמור במשקעים מאז תחילת עונת הגשמים ועד היום ירד מפלס הכנרת בארבעה ס"מ. לשם השוואה, בשנה שעברה מפלס הכנרת עלה ב- 1.97 מטר בתקופה המקבילה.

מרשות המים נמסר כי מפלס הכנרת עלה בשני ס"מ בלבד מתחילת החודש, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה במהלכה מפלס הכנרת עלה ב- 37 ס"מ (וזאת למרות שחודש פברואר בשנה שעברה לא היה גשום כלל).
 
צילום:
אין גשם, אך ברשות המים נערכו מבעוד מועד צילום:
צילום: אריק סולטן
אין גשם, חוגגים בים. ינואר בחוף הדולפינריום צילום: אריק סולטן
צילום: יגאל לוי
הכנרת מתייבשת במקום להתמלא צילום: יגאל לוי

אורי שור, דובר רשות המים סיפר, כי "נערכנו והקמנו מתקני התפלה לצד מתקני מחזור וטיהור שופכין, יחד עם ניהול נכון של השימוש במים. ההיערכות הזו אפשרה לנו לספק מים בצורה סדירה לכל השימושים בכמות ובאיכות הנדרשים גם ברצף שנים שחונות".

מבחינת החקלאים מדובר בבעיה של ממש מכיוון שבמקום הגשמים- הם צריכים להשקות את המטעים והשדות, וזאת על חשבון מכסות המים השנתיות שלהם. השקיה בחורף לא תותיר להם מים להשקיה בחדשי הקיץ.

בעקבות ההתמודדות הקשה עם שנת הבצורת, התאחדות חקלאי ישראל מבקשת מהממשלה לסייע במציאת פתרונות למצב. בשבוע הבא תערוך התאחדות חקלאי ישראל כנס חירום בנושא המים, לבחינת השלכות הבצורת על ענפי החקלאות. בהתאם למסקנות שיעלו במהלך הכנס, תועבר פניה למשרד האוצר ולרשות המים, בבקשה לסייע לחקלאים.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן, אמר כי "חקלאים בכל הארץ נאלצים להשקות את השדות והמטעים שלהם, ואם המצב יימשך ככה, הם עלולים להיכנס להוצאות כבדות. אלו עלולים לגרום למשבר חמור לחקלאים, אשר ישפיע גם על יבולי התוצרת החקלאית.

"עלינו למצוא פתרון מהיר ומידי, בעזרת ממשלת ישראל, כדי שלא יגרם נזק עתידי כבד, שייפגע בשיווק התוצרת החקלאית באביב ובקיץ הקרוב", אמר.

באין גשם לא רק החקלאות נפגעת. גם חדרי האירוח, הצימרים והמלונות בגליל ובגולן נותרים בתפוסות נמוכות מאוד. החרמון כמעט ערום משלג  ובמצב זה אין הוא מהווה אטרקציה. "לא בכדי", אומרת שרון ליפשיץ, מנכ"ל עמותת התיירות 'ארץ הגליל', "אני חושבת שזו השנה הראשונה שהשלג לא משך לכאן תיירים בכמות שאנחנו רגילים לראות, כולם עלו לירושלים או לשומרון והצפון במהלך הסופה".

צחי וקסמן חזאי מחברת מטאו טק סיפר: "קורה כאן משהו מאוד נדיר בדפוס התנהגות של עונת החורף בישראל השנה. חודש עבר מאז הסופה וכמות הגשם שירדה בצפון עומדת על פחות מ 10 מ"מ בממוצע לחודש. אנחנו נמצאים בשיא עונת הגשמים, כלומר היינו אמורים לראות כ 100-200 מ"מ של גשם ובפועל יש מקומות שירדו רק 5 מ"מ". 
מזג האוויר השתגע

הכל הפוך בחורף הזה: בדצמבר סופה חסרת תקדים, בינואר בצורת - אבל זה רק חלק מהתמונה המוזרה. בנתיב העשרה שבעוטף עזה ירדו עד כה 251 מ"מ גשם; לא מעט בשביל מערב הנגב. לעומת זאת בירדן העליון, שם ניתכו אשתקד 800 מ"מ, ירדו השנה רק 230: פחות מהנגב המערבי, פחות מ-50 אחוז מהממוצע שאמור לרדת בפינה הצפון מזרחית של הארץ. מזג האוויר השתגע, המערכות החורפיות הקרות שתמיד הגיעו מאירופה והרוו את הצפון נתקעו אי שם בבלקן, והנה קיבלנו עוד אזור ירוק בישראל שהפך השנה לשממה.

שנה שבה יורדים פחות מ-70 אחוז מכמות הגשמים הממוצעת מוגדרת שנת בצורת. לאחרונה זה קרה ב-1999,

שהסתיימה עם 65 אחוז מהממוצע. נכון לתחילת פברואר אנחנו עומדים על 64 אחוז, ואנשי המים בחנו אתמול את התחזיות לשבועיים הקרובים וציינו ביובש - תרתי משמע - ש"כרגע רואים קדחת". גשמים משמעותיים יכולים להגיע גם במרס, אבל זה כמו להמתין לגול בהארכה: כל דקה שעוברת מקטינה מאוד את הסיכוי.

החדשות הטובות הן שגם מחר ומחרתיים יזרמו מים בברזים שלנו. ההתפלה האינטנסיבית אמנם מנפחת את חשבונות המים, אבל היא גם תעודת הביטוח של המשק הישראלי מפני צמא של ממש. החדשות הרעות הן כל השאר: בהיעדר מכסה סבירה של גשמים, החקלאות והטבע ישלמו מחיר כבד.

הקורבן המידי השני הוא הטבע: הזרימות בנחלים כמו שניר ובניאס ובמעיינות ברחבי הארץ הן מהחלשות אי פעם. אבל מה לנו כי נלין על נחלים צמאים, בשעה ששלטונות קליפורניה - שחולקת איתנו קו רוחב ואקלים דומה - שוקלים לסגור את הברזים. הבצורת החמורה במערב ארצות הברית ממוטטת את החקלאות ומאיימת על אספקת המים הסדירה. מתעורר החשש שמדעני האקלים טעו בגדול, אבל לכיוון ההפוך: נבואות הזעם שהם כיוונו לאמצע המאה מתגשמות כאן ועכשיו, והן תופסות את האנושות לגמרי לא מוכנה.


Comments