|
מאת צפריר רינת, 26/1/2012
תנובה נקנסה ב-15 מיליון שקל בשל זיהום הים אבל עיקר הקנס הוטל על עבירות מינהלתיות כמו "איחור בהגשת דו"ח" | טור שבועי חדש
המשרד להגנת הסביבה שבר בשבוע שעבר את השיא הישראלי בהטלת קנסות סביבתיים: הוא הודיע לחברת "תנובה", שיטיל עליה "עיצום כספי" (קנס) בסך 15 מיליון שקלים בגין עבירות על החוק למניעת זיהום ים - פי שבעה מהשיא הקודם, ויותר מפי עשרה מהקנסות הכבדים ביותר שבתי המשפט מטילים. המשרד טוען, שמפעל תנובה בבאר טוביה לא עמד בדרישות ההיתר שניתן לו להעביר תמלחות (שאריות שפכים בריכוז מלחים גבוה) אל מסוף מיוחד במכון טיהור השפכים שפד"ן, וממנו בהזרמה אל הים; החברה לא השקיעה כנדרש בטכנולוגיה הטובה ביותר להפחתת הזיהום לפני ההעברה אל המסוף. התמלחות מכילות חומר אורגני, המזהם את הים ויכול לגרום לתופעות כמו פריחת אצות, הפוגעת באיכות המים. הקנס הגדול אמור ליישם את העיקרון "המזהם משלם" - אמצעי הרתעה חשוב נגד זיהום הסביבה, ואחד הנדבכים החשובים במדיניות השמירה עליה. היתר להזרמת שפכים לים ניתן כאשר אין אפשרות לטפל בהם ביבשה, ולאחר שנעשו כל הפעולות הנדרשות כדי להפחית את רמות הזיהום לפני ההזרמה. חברה שהוטל עליה עיצום כספי בגין הפרת תנאי ההיתר יכולה לערער על כך בפני האחראי על אכיפה במשרד להגנת הסביבה, והוא רשאי לצמצמו עד 50%. אולם השימוש של המשרד להגנת הסביבה בכלים כלכליים מעורר כמה סימני שאלה. חלק משמעותי מהקנס שהוטל על תנובה נקבע על סמך עבירות כמו איחור בהגשת דו"ח ואי הגשת תוכנית עבודה מפורטת. דווקא בכל הנוגע לסעיף בעל המשמעות הסביבתית המובהקת ביותר - חריגות ברמות הזיהום שמותר להזרים לים - בחר המשרד להקל, ולהתייחס לשתי הפרות כאל אחת, ובכך חסך מהחברה תשלום של 2.5 מיליון שקלים נוספים. גובה הקנס נקבע על פי היקף מחזור העסקים הכולל של תנובה. נימוקי העיצום הכספי אינם מסבירים ולא מגדירים מהו הנזק הסביבתי שנגרם, ועד כמה הוא חמור. גם במקרה קודם של עיצום כספי - זה שהוטל על חברת "יהודה פלדות", העוסקת בייצור ומחזור מתכות ומעבירה פסולת ושפכים לים - קשה להבין על איזה נזקים המזהם משלם. על "יהודה פלדות" הטיל המשרד להגנת הסביבה לפני כשנה וחצי קנס בסך 3.6 מיליון שקלים, שצומצם בסופו של דבר ל-2.1 מיליון שקלים. העבירות העיקריות שצוינו היו "אי הגשת דיווחים חודשיים", "אי ביצוע בדיקות מעבדה", ו"אי הגשת דיווח על פרסום בעיתון של פרטי היתר ההזרמה לים שניתן לחברה". ובחזרה לתנובה: המפעל בבאר טוביה מייצר בין היתר גבינות מלוחות, ולכן השפכים שלו מכילים ריכוז גבוה של מלחים. במשרד להגנת הסביבה דוחים טענות של גורמים מקצועיים, כי החברה לא מצאה טכנולוגיה מוכחת לטיפול בשפכים, ואילו על פי רשות המים, המפעל אף סייע באופן עקיף למנוע זיהום ים. "נעשו בו פעולות שהורידו את מליחות השפכים, וכך איפשרו את השימוש בהם כקולחים (שפכים מטוהרים) לשימוש חקלאי במקום להזרים אותם לים", אומר דני גרינוולד, ממונה על בקרת זיהום ברשות; "בכך נמנעו נזקים לקרקע ומי תהום, ששפכים במליחות גבוהה יכולים לגרום". חשוב לציין עם זאת, שפרט להשפכים שאליהם גרינוולד מתייחס היה עוד מרכיב של שפכים, שאותם הפנו למסוף התמלחות. עולה אם כן השאלה הבסיסית, איך ומתי צריך המשרד להגנת הסביבה להשתמש בכלי הכלכלי רב העוצמה ששמו "עיצום כספי". "הרעיון של העיצום כתחליף להליך פלילי הוא באופן עקרוני נכון", אומר עו"ד אריה נייגר, המייצג את התאחדות התעשיינים, "אבל זה כמו דינוזאור שבקע מהביצה ואי אפשר להשתלט עליו. הסכומים הם בהיקף מפחיד, ובלי כל פרופורציה לנזקים הסביבתיים שנגרמו. יש מפעלים שזיהמו קשות את הסביבה וקיבלו בהליכים שהתנהלו בבתי משפט קנס של 800 אלף שקלים. לעומת זאת, מפעל שעבר עבירה של מה בכך קיבל קנס של יותר ממיליון שקלים. צריכה להיות התאמה בין הענישה לבין הנזק הסביבתי. זו הדרך הנכונה לנהל מדיניות". יצוין עוד, שארגון ה-OECD הזהיר בדו"ח על מצב הסביבה בישראל שפירסם לפני כארבעה חודשים, שהעברת ההכנסות מקנסות למשרד להגנת הסביבה ולא לתקציב המדינה (כספי העיצומים עוברים לקרן למניעת זיהום ים, שבאחריות המשרד) עלולה ליצור תמריץ לא ראוי לקבוע קנסות על מנת להעשיר את הקופה. אפשר לטעון, שבלא איום הקנסות הכבדים לא היה אפשר לאלץ מתקנים תעשייתיים גדולים כמו אלה שברמת חובב או במפרץ חיפה להקים מתקנים חדישים לטיהור שפכים, או לגרום למפעלים כמו תנובה לפעול למניעת זיהום הים. ואכן, גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה מציינים, שאם מפעל אינו מדווח על פעולותיו אי אפשר לפקח עליו ולהבטיח שהוא אכן פועל להפחית את כמות הזיהום שהוא מעביר אל הים. לכן עליו לדעת, שיספוג עונש כספי כבד, ולעתים קרובות הדבר משנה באופן כמעט מיידי את התנהלותו. "גובה העיצום נגזר ממחזור החברה על מנת להרתיע חברות מלהתעלם מדרישות סביבתיות", אמרו במשרד, "נמשיך לוודא שחברות ישקיעו בשידרוג מתקני מפעלים כדי להגן על הסביבה ומקורות המים". ?Read this article in English: How much should the polluter pay כתבות קשורות: |