"ידענו שזיהום אוויר הוא גורם ודאי למחלות נשימה ולמחלות לב, אבל עד היום לא היו מספיק עדויות בספרות המדעית כדי להכליל אותו גם כמסרטן ודאי. לא מדובר בגורם סיכון כמו עישון שגורם לתחלואה בסרטן ריאות פי עשרה, אלא פי 1.1 או 1.2, אבל זה עדיין מעלה את הסיכון. ככל שרמת זיהום האוויר יותר גבוהה, כך הסיכון עולה, ולכן המטרה היא לצמצם את זיהום האוויר.

"בערים הגדולות בישראל קיים זיהום אוויר גבוה, והפתרונות הם לעבור לכלי רכב פחות מזהמים, להשתמש יותר בתחבורה ציבורית, ללכת ברגל, ולרכב על אופניים, אבל רוב העבודה היא ברמת הרשויות המקומיות והממשלה כדי לאכוף את הרגולציה ולצמצם את זיהום האוויר", אומר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.

קבוצות החומרים המסרטנים

הרשימה של משרד הבריאות מחולקת לשלוש קבוצות:

1. הראשונה והחמורה מכולן היא זו שמרכזת את החומרים שידועים כמסרטנים, כמו עישון ושתיית אלכוהול, ואליה הצטרף זיהום האוויר.

2. הקבוצה השנייה היא קבוצה של חומרים שהם קרוב לוודאי מסרטנים, ומשרד הבריאות העביר כעת את מיטות השיזוף שמייצרות קרינה אולטרה סגולה מקבוצה זו אל קבוצת המסרטנים הוודאיים.

3. הקבוצה השלישית היא של מסרטנים אפשריים, ואליה משתייכת הקרינה הבלתי מייננת כמו של הטלפונים הסלולריים והאלחוטיים.

"בעקבות הפיכת מיטות השיזוף למסרטן הוודאי, העברנו תקנות בכנסת שמגבילות את השימוש בהן מתחת לגיל 18 ומחייבות תליית שלט אזהרה במקום. לגבי הטלפונים הסלולריים, מומלץ לדבר עם דיבורית או אוזנייה, לא לדבר במעליות, ופעולות שמצמצמות את החשיפה", מוסיף פרופ' גרוטו.

"אנשים צריכים להיות מודעים לגורמים המזיקים לבריאותם"

"לא כל מי שנחשף לאותם חומרים יחלה בוודאות בסרטן, אלא שבוודאות עולה ההסתברות שלו לחלות במחלה ממאירה במהלך חייו", הוא מסביר. לדבריו, ארגון הבריאות העולמי ביצע הבחנה בין זיהום אוויר חלקיקי שנגרם מפליטת חומרים מסוכנים או אפילו מאבק, לבין זיהום אוויר באופן כללי שיכול להיווצר גם כתוצאה מפליטת גזים, למשל.

עם זאת, הוא מבהיר שאין סיבה להיכנס לפאניקה. "המסר של ארגון הבריאות העולמי הוא לא לאנשים, הרי לא יתכן שהם יפסיקו לנשום, אלא לרשויות כדי שיפחיתו את ריכוזי זיהום האוויר וחריגת תקנים", אומר ד"ר אלי שטרן, יו"ר הוועדה המייעצת לחומרים מסרטנים לאגודה למלחמה בסרטן ומומחה להערכות סיכונים סביבתיות.

"אנשים צריכים להיות מודעים לגורמים שעלולים לפגוע בבריאות ואנחנו חייבים להיות עם האצבע על הדופק ולהיות מעודכנים כדי להוביל להפחתה ככל הניתן לחשיפה לגורמים האלה, וגם עקב עיקרון הזהירות המונעת", אומרת מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן.

לדבריה, הכללת חומר כלשהו ברשימה לא בהכרח גורם לנקיטת פעולות ממשיות באופן מיידי, אבל החשיבות היא בהעלאת המודעות. "בדרך כלל כשגורם הופך למסרטן ודאי אז צריך לנקוט בצעדים כדי להפחית אותו. גם בנזן הוא מסרטן ואנחנו עדיין מתדלקים, אבל צריך לנקוט בכל כללי הזהירות כדי להיחשף כמה שפחות".

הרשימה הישראלית החדשה מבוססת על הרשימות המעודכנות של המרכז לחקר סרטן של ארגון הבריאות העולמי. מטרת הרשימה היא לתת להבהיר לממשלה באילו חומרים עליה לטפל, וגם להעלות את המודעות בקרב הציבור לגבי החומרים שמומלץ להימנע מהם ככל האפשר או לעשות בהם שימוש מושכל.