הזיהום בערבה: השיקום יימשך 50 שנה

נשלח 12 בדצמ׳ 2014, 12:57 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 12 בדצמ׳ 2014, 12:58 ]
מאות עצים צפויים למות, חמישית מאוכלוסיית הצבאים בארץ עלולה להיכחד, וכן נשקפת סכנה לחיי שועלים, זאבים, עקרבים ובעלי חיים רבים נוספים. תמונת מצב לאחר דליפת מיליוני ליטרים של נפט גולמי לשמורת עברונה - פנינת טבע במרחק 10 דקות מאילת
בילי פרנקל, ynet 04.12.14, 16:33

אחד מאירועי הזיהום הקשים בתולדות המדינה - כך מגדירים במשרד להגנת הסביבה את אסון דליפת הנפט מצינור קצא"א שארע אמש (ד') ליד כביש 90, דרומית לבאר אורה. על פי הערכות המשרד, באירוע דלפו מיליוני ליטרים של נפט גולמי, שזרם למרחק של כ-6-7 ק"מ ונכנס לשמורת עברונה – אחת משמורות הטבע הרגישות והחשובות בערבה, המכילה את דקלי הדום הצפוניים ביותר בעולם, ריכוז עצום של עצי שיטה ואוכלוסיית צבאים נרחבת.

 

החל מהשעה 21:00 פרצו כמויות גדולות של נפט גולמי שחור מהצינור והחלו לזרום דרומה לאורך כביש 90. בשלב מסוים חצה נחל הנפט את הכביש מזרחה וחדר לתוך שמורת הטבע עברונה. בשל התוואי השטוח של האזור וסוג הקרקע - הנפט מיעט לחלחל לעומק הקרקע, אבל התפרש על פני שטח גדול.

 

בחברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) עדיין לא יודעים מדוע אירע הפיצוץ. בשלב זה כבר החלו עבודות שאיבה של הנפט, שיסתיימו, להערכתם, בסוף השבוע. עם זאת, במשרד להגנת הסביבה סבורים כי יידרשו חודשים ארוכים של שיקום האזור. "ייתכן שנצטרך לגרוף חלק מהקרקע וצפוי גם נזק נופי, מאחר שנידרש להכניס הרבה טרקטורים לתוך שמורת טבע עדינה", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.

 

הערכה: 1,000 דונם נפגעו בשמורה

 

שמורת הטבע עברונה כוללת אוכלוסיה גדולה מאוד של עצי שיטה, צבאי נגב, מכרסמים וזוחלים, טורפים וכן עופות דורסים. המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, יהושוע שקדי, מעריך כי הזיהום בשמורה הוא בהיקף של כ-1,000 דונם ואף יותר מכך. "מדובר באזור שטוח, כך שהנפט התפרש על שטח גדול בכמה ערוצי זרימה", הסביר.

דליפת הנפט בבאר אורה
דליפת הנפט בבאר אורה

 

 

במשרד להגנת הסביבה מציינים כי לדקלי הדום שבשמורה אין חשש וכי הזיהום לא הגיע לגבול ירדן, אבל השמורה ככלל נפגעה באופן קשה. אחד החששות העיקריים הוא מפני שיטפון – שכן אם זה יקרה לפני שיספיקו לנקות את הנפט מהשמורה – הוא ימשיך להתפשט ויגיע למקומות רבים נוספים. במשרד הוסיפו כי המשטרה הירוקה פתחה בחקירה לבדיקת נסיבות האירוע ותבחן אם ננקטו מראש כל הפעולות הנדרשות וכיצד תפקדו בפועל הגורמים השונים.

 

לדבריו, מדובר בשמורה מדברית מאוד חשובה, עם מערכת אקולוגית שלמה של צמחים, חרקים אוכלי עשב וטורפים. "הפגיעה העיקרית נגרמה לעצי השיטה, שמחזיקים את המערכת האקולוגית כולה. העצים הללו לא רק יפים ומזכירים את הסוואנות של אפריקה, אלא מהווים גם את מקור החיים של השמורה, כמקור מזון מרכזי של אוכלי העשב".

 

אם לא די בעשבייה, שצפויה להיפגע באופן משמעותי, להערכתו מאות עצים צפויים למות וככל הנראה יידרשו כ-50 שנה עד שאלה יוכלו להשתקם. "יש צמחים חד שנתיים שגדלים אחרי השטפונות, אבל בנק הזרעים שלהם מת בכל מקום שהנפט עבר בו - וזה לא נעצר פה. יש עקרבים, חיפושיות מכרסמים, נחשים ולטאות – בכל מקום שנפט נגע בו הם הולכים לאבדון".

 

כמו כן צפויה פגיעה גם לכל מי שניזון מבעליו חיים אלה – ויורעל. "הבעיה הכי קשה היא עם העופות הדורסים, כמו איות או עקבים שעוברים בערבה - כי אין להם חוש ריח בכלל. גם שועלים, זאבים או צבועים עלולים להיפגע אם יאכלו אותם. אנחנו מדברים על מערכת שלמה שכולה נפגעת", אמר שקדי.

 

חשש מרכזי נוסף בשמורה הוא לגורל אוכלוסיית צבאי הנגב, שנמצאת בסכנת הכחדה, ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. בשנים האחרונות התייצב במעט מספרם של צבאי הנגב, אבל שקדי מתריעה כי דליפת הנפט עלולה לערער את המצב ואף לגרום להכחדתם. "אם לא יהיה להם מה לאכול או שהם יסתובבו במקום לא נכון - ייגעו בנפט עם הרגליים וילקקו את עצמם – זה עלול לגרום להכחדה של אוכלוסיה זו".

 

רועי טלבי אקולוג מחוז אילת רשות הטבע והגנים, מספר כי "עברונה זו שמורה מדהימה ביופיה ועשירה בבעלי חיים, כולל פרוקי רגליים ומיני זוחלים נדירים, כמו זעמן יפיפה, תלום קשקשים מדברי ולטאות כוח נדירות. יש גם מיני עופות נדירים כמו סבכי שיטים ואלימון, וכן יונקים כמו מכרסמים ממינים שונים, תנים, זאבים, צבועים והכי חשוב - כחמישית מאוכלוסיית הצבאים בישראל – כל זאת במרחק של 10 דקות מאילת".

 

"מדובר באזור שהוא פנינה", הוא מוסיף, "יש פה מסלולי טיולים וארכיאולוגיה של 1,200 שנה. זה היה שטח מריבה – החקלאים רצו אותו ותוכננו פה כל מיני פרויקטים כמו שדה התעופה הישן. הצליחו למנוע את הכל ובימים אלו אמורים להכריז על חלק נוסף באזור כעל שמורת טבע – אבל תקלה קטנה בצינור ובתוך חצי שעה עד 45 דקות כל האזור חוטף מהלומה וכל העבודה יורדת לטמיון".

 

גם עבודות הניקוי עלולות להזיק

 

כרגע המצב בשטח הוא שהדליפה נעצרה, הטיפול בשאיבת הנפט בעיצומו וצפוי להסתיים במהלך סוף השבוע, על פי קצא"א. כל הפעולות בשטח מתבצעות בליווי צמוד של המשרד להגנת הסביבה. רק בשלב הבא יחל ניקוי הקרקע, תהליך שכולל גריפת החלק העליון של הקרקע וטיהורה.

 

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל החברה לשירותי איכות סביבה, המתמחה בטיפול בפסולת מסוכנת ומסייעת בעבודות בשטח, מציין כי בכל רגע שחולף, עוד ועוד קרקע מזדהמת. "הנפט שדלף מייצר שלושה מוקדי זיהום: נפט שניתן לשאיבה, נפט מזהם באדמה לשריפה ואדמה מזוהמת שזקוקה לטיפול ביולוגי מיידי", הוא מסביר. "מדובר בכמויות גדולות של נפט, ולכן יש לנקוט בכמה פעולות מהירות כדי להקטין את הנזק ולשקם בעתיד הקרוב את הקרקע שזוהמה".

 

עם זאת שקדי מציין, כי גם פעולות הניקוי אינן פשוטות ועלולת להביא בעצמן לנזקים. "לא פשוט להוציא את הכל - עצי השיטה ניזונים מערוצי זרימה דקים ואם מכניסים טרקטורים ומשאיות לנקות את הקרקע – פוגעים בערוצי הזרימה הללו ועלולים לפגוע גם בעצים שלא נפגעו ישירות מהנפט. משום כך צריך לתכנן את הפעולות בזהירות. קצא"א הבטיחה שתספק את כל האמצעים לפינוי הנפט, אבל עוד לא ברור איך זה יתבצע. נקבל החלטה בימים הקרובים כיצד לתכנן ולהפעיל את זה".

 

כך או אחרת, שקדי אינו מאמין כי השיקום יסתיים במהרה. "אני לא מאמין שיצליחו לשאוב את הכל בסוף השבוע, ובכל מקרה – מדובר על עשרות שנים של השתקמות איטית. רק חבל שבמדינה המטורפת שלנו, כשחבל ארץ נהרס לנו מתחת לידיים - כל מה שמדברים עליו הוא מי יהיה ראש הממשלה הבא וזה נדחק לשוליים".

 

הצינור ממנו פרץ הנפט חדש יחסית, ובחברה עדיין בודקים מדוע אירעה הדליפה. בחברה לא יודעים להעריך כמה ליטרים של נפט פרצו ומה היקף הזיהום, אך ההערכות בחברה ביחס להיקף הפגיעה נמוכות יותר בהשוואה לאלה של המשרד להגנת הסביבה.

 

לטענת החברה, מאחר שמדובר במרחב שטוח, פעולות הניקוי פשוטות יותר מאלו שנדרשו בדליפה שאירעה לפני כשלוש שנים בנחל צין, שתוואי השטח שלו היה מורכב ותלול יותר, וסוג האדמה אפשר חלחול מהיר של הנפט לעומק הקרקע. הפעם סוג האדמה הוא חרסית, שחלחול הנפט בה הוא לעומק של 20-30 ס"מ לכל היותר.

לכתבה בכלכליסט



Comments