דו"ח של בז"ן מצא כבר לפני 5 שנים שהזיהום מהם משפיע על בריאות תושבי האזור. המסמך נחשף כעת בעקבות בקשה להרחיב את הפעילות. בז"ן: "השימוש האובססיבי בנתוני עבר הוא מניפולציה"

מאת רויטל חובל, 1/2/2013

דו"ח שהכינה חברת בתי הזיקוק בחיפה שבשליטת משפחת עופר חושף לראשונה את ההשפעות של זיהום האוויר ממתחם בתי הזיקוק (בז"ן) על התחלואה באזור. הדו"ח הוגש לפני חמש שנים לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בחיפה במסגרת בקשה להרחבת בתי הזיקוק, אך רק עתה, לאחר שהתוכנית הופקדה להתנגדויות, הוא נחשף לעיון הציבור.

התוכנית הופקדה בוועדה ביולי 2012. ממצאי הדו"ח, שהוא חלק מהתוכנית, נותחו על ידי הקואליציה לבריאות הציבור – ארגון סביבתי הפועל למען שיפור איכות האוויר בחיפה וכן על ידי שני מומחים שעיינו בדו"ח לבקשת "הארץ". אלה גם אלה מצביעים על קשר בין מזהמי האוויר ממתחם בתי הזיקוק לבין התחלואה ביישובי מפרץ חיפה. כך, ד"ר מיכה ברחנא, לשעבר מנהל הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות וחוקר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, אומר כי "התוצאות עצמן, כפי שהן מובאות בנספחי הדו"ח, בעייתיות".

במשרד הבריאות אמנם לא עצרו את התוכנית, אך אמרו כי "לראשונה ניתן לייחס תחלואה לפליטות מבתי הזיקוק", ואף הציעו ניטור בריאותי רב שנתי, בדומה לניטור זיהום האוויר; ובעיריית חיפה קראו למנות חוקר לבדיקת ההתנגדויות.

לפי הניתוח של הקואליציה, על פי הדו"ח נרשם גידול של עד 29% בתחלואה בסרטן בשנים 2004-1995, בהשוואה למצב שבו רמת הזיהום מבז"ן היתה יורדת לאפס. כמו כן נכתב בדו"ח כי נרשמה עלייה של 20% עד 30% בפניות לחדרי מיון המיוחסת לזיהום אוויר מבז"ן, עלייה של 50% עד 85% בפניות בשל מחלות לב, עלייה של 70%-20% לאשפוז בשל מחלות בדרכי הנשימה, ועלייה של עד 50% בסרטן ריאה (האשפוזים והפניות לחדרי מיון נבחנו בשנים 2005-2000. הפניות בשל מחלות לב ונשימה נבחנו לשנת 2005).

עורכי המחקר של בז"ן קיבלו נתונים על זיהום האוויר ממתחם בז"ן וכן נתונים על פניות לחדרי מיון ואשפוזים מבתי החולים בנפת חיפה ונתונים על תחלואת סרטן מרשם הסרטן במשרד הבריאות. הם בנו מודל סטטיסטי המנבא את מספר מקרי המחלה בכל אזור על פי מאפייניו – מצב סוציו-אקונומי, גודל האוכלוסייה, גיל, שיעור העולים, שיעור הערבים – והתוספת הנגרמת מזיהום האוויר מבז"ן. המודל מאפשר להעריך את תרומת זיהום האוויר שמקורו מבז"ן לתחלואה באזור.

לתוכנית ההרחבה, המבקשת להרחיב את בתי הזיקוק פי שלושה, הוגשו כ-2,000 התנגדויות. הקואליציה, שמובילה את ההתנגדויות, מסתמכת על דו"ח התחלואה שבז"ן הזמינו ומימנו, אשר הוצג כחלק ממסמכי התוכנית. את הדו"ח כתב האפידמיולוג פרופ' גדי רנרט, ששימש אז מנהל המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה בבית החולים כרמל בחיפה וראש החוג לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, בטכניון. המחלקה לסטטיסטיקה בטכניון ערכה את הביצוע הסטטיסטי של הסקר.

רנרט גם היה אחד משלושת חברי ועדת שמגר שקבעה שמבחינה מדעית-סטטיסטית לא הוכח במובהק שזיהום הקישון גרם לתחלואה עודפת בסרטן, בין היתר בשל מיעוט יחסי של מספר מקרי הסרטן שאובחנו. יחד עם זאת, הוועדה המליצה לפצות, לפנים משורת הדין, חיילים שנחשפו במשך שנות הפעילות בקישון וחלו, "משום שלא ניתן לשלול בהסתברות נמוכה קשר בין חשיפתם ומחלתם" – כך נכתב בדו"ח הוועדה. יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, היה בדעת מיעוט וסבר כי "יש קשר סיבתי משפטי והגיוני בין מצב הקישון בתקופה הרלוונטית לבין מחלת הסרטן שפגעה בחיילים אשר עניינם נבדק על ידי הוועדה".

אשפוזים עודפים

הדו"ח בחן את השפעתם של שלושה מזהמים הנפלטים ממתחם בז"ן – חלקיקים, תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית – על בריאות הציבור. המחלות שנבחנו הן סוגי סרטן שונים ומחלות לב ונשימה, הידועות כמחלות המושפעות מזיהום אוויר. מאז נחשף הדו"ח לציבור, עמלו האפידמיולוגית הסביבתית של הקואליציה לבריאות הציבור, קרן אגאי-שי והמהנדסת הסביבתית מעיין חיים על ניתוח הדו"ח. הממצאים הופצו לכל ראשי הערים באזור וכמה מהם הגישו התנגדויות לתוכנית ואף דרשו שימונה חוקר בלתי תלוי שיבחן את כל הסקרים והממצאים. על פי המסתמן, משרד הפנים ימנה לתפקיד את רננה ירדני, מתכננת מחוז מרכז לשעבר.

על פי החישוב שערכה הקואליציה, תוספת התחלואה בכל סוגי הסרטן, שמקורה בזיהום האוויר ממתחם בז"ן בשנים 2004-1995 מתחמוצות גופרית, היא 1,954 בני אדם בחיפה, בקרית ביאליק – 134, בקרית טבעון – 39, ובנשר – 33. בעמותה חיסרו את המספרים המשקפים את התחלואה הצפויה ללא זיהום אוויר שמקורו בבז"ן מנתוני התחלואה שנגרמת, כולל הזיהום מבז"ן. ההפרש הוא תוספת התחלואה מזיהום אוויר שנפלט ממתחם בז"ן.

בנוסף, בוחן הדו"ח מהי תוספת האשפוזים בשל מחלות לב ומחלות בדרכי הנשימה, שמקורה בזיהום האוויר כתוצאה מחלקיקים ממתחם בז"ן, בשנים 2004-1999. לפי הממצאים שעיבדה הקואליציה, בחיפה נרשמו 5,526 אשפוזים עודפים (המיוחסים לפליטות בז"ן) בשל מחלות לב ו- 2,592 אשפוזים בשל מחלות בדרכי הנשימה, בקרית ים: 8,349  ו-495, בקרית טבעון: 509  ו-204.

לעניין מספר הפניות הנוספות לחדרי מיון בשל הזיהום מחלקיקים: רק בשנת 2004 נרשמו 21,105 פניות נוספות למיון בחיפה ו-775 פניות עקב תחלואה במחלות לב, בקרית ים: 4,085 פניות למיון ו-150 עקב תחלואה במחלות לב, בקרית מוצקין: 3,321  ו-106 ובקרית טבעון: 1,937  ו-57 בהתאמה.

האפידמיולוגים של הקואליציה הם שחילצו את הנתונים הללו מתוך הדו"ח, והגישו אותם בלשון המובנת לכל. עיון בנתונים מעלה כי בבז"ן ידעו כי קיים קשר מובהק בין זיהום אוויר ותחלואה, אך הגדירו אותו "קשר חיובי קל" (כך בדו"ח). בטבלה בדו"ח שכותרתה "סיכום נתוני השפעת מזהמי אוויר ממקום מתחם בתי הזיקוק על אירועי הבריאות ביישובי מפרץ חיפה", נכתב לגבי חלקיקים כי "נמצא בדרך כלל עודף מתון בסיכון לפניות למיון ולאשפוז אך לא להיארעות סרטן". לגבי תחמוצות גופרית נכתב כי הן "קשורות לסיכון יתר נמוך של עד פי 1.5 שנמצא מובהק ושיטתי יחסית לפניות למיון מכל סוג ולאשפוז. נמצא קשר לסך היארעות הסרטן וגם לסרטן הריאה, אך המזהם אינו ידוע כמסרטן". לגבי תחמוצות החנקן, נכתב כי "אין השפעה מהותית על התחלואה שנמדדה".

בתגובה ל"הארץ" ביטלו בבז"ן את הפרשנות של הקואליציה לבריאות הציבור והפנו לפרק המסקנות בדו"ח. במסקנות סיכם פרופ' רנרט שלא נמצא קשר בין סרטן לבין זיהום האוויר, אך קיימת השפעה של בז"ן על תחלואה במחלות לב ודרכי נשימה ועל פניות לחדרי מיון. בסיכום הדו"ח נכתב שעוצמת הקשר בין הזיהום לתחלואה נמצאה נמוכה, כך שההשפעה על בריאות אוכלוסיית האזור קטנה.

כדי לנסות ליישב את הסתירות פנה "הארץ" לשני אפידמיולוגים בכירים בישראל, פרופ' שי לין, דיקן הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה, שעמד בראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה, וד"ר מיכה ברחנא, לשעבר מנהל הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות וחוקר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

לדברי ברחנא, "התוצאות עצמן, כפי שהן מובאות בנספחי הדו"ח, בעייתיות מאוד ולמרות שפרופ' רנרט חוזר וכותב 'סיכון יתר נמוך' זה בכלל לא כך". לדבריו, "עלייה מובהקת של 29% בסרטן רק בשל פליטות בז"ן זה נתון היסטרי ובתחום הסרטן זה סיכון ענק. אומדן של 1.2 (כמו שלמשל נכתב ביחס לפניות למיון ואשפוז בשל מחלות נשימה, ר"ח) משמעותו בשפת בני אנוש היא 20% עודף (או עלייה) בתחלואה וזה ממש לא נמוך. לכתוב בסיכום ש'חשיפות ל-SOX (תחמוצות גופרית) קשורות לסיכון נמוך של עד 1.5 שנמצא מובהק ושיטתי, הרי ש-1.5 זה עלייה של 50%. אם מישהו חושב שזה סיכון נמוך אז או שהוא לא מבין בתחום או שהוא רוצה ליצור מצג שווא של 'סיכון נמוך'".

פרופ' לין אומר כי "במחקר הם מסתייגים מכך שבז"ן גורם רק ל-50%-25% מכל המזהמים ולכן אי אפשר לדעת כל כך אם זה בגללם. אני חושב שעצם ההכרזה שהם 25% מהזיהום – שלא לדבר על 50% – זה ניכר".

רנרט סייג את הממצאים בדו"ח כיוון שהמחקר לא בחן את היסטוריית העישון של החולים ומשך המגורים באזור חיפה. לגבי החשיפה לחלקיקים, נכתב בדו"ח כי "הממצאים הנוגעים לחשיפה לחלקיקים עולים בקנה אחד עם הידוע ממחקרים דומים בעולם. מתוצאותיהם של מחקרים רבים עולה כי חשיפה לחלקיקים מכל המקורות קשורה לעלייה בשיעור התחלואה הלבבית החריפה והתמותה הלבבית". מתחם בתי הזיקוק תורם שליש מהחשיפה לזיהום חלקיקים באזור.

לדברי מנכ"לית הקואליציה, רונית פיסו, "הפרשנות המילולית המופיעה בסקר זה מקלה ראש בממצאים ומסתמכת על העובדה שבודדים בקרב הציבור יכולים להבין את הנתונים. לא ערכנו ניתוח חדש של הנתונים, אלא בחרנו להציג את הנתונים הקיימים בשפה מובנת. אלה נתוני תחלואה קשים מאוד, ולראשונה בז"ן מודים לא רק בגרימת זיהום אוויר, אלא גם בתוספת תחלואה שלה השלכות קשות על החולים ועל משפחותיהם, על איכות החיים הכללית ועל הקופה הציבורית שנאלצת לממן תרופות, אשפוזים וטיפולים למחלות שנגרמות מפעילות מפעל פרטי".

בתגובה ל"הארץ" אמר רנרט כי "הסקר היה גלוי לחלוטין, הן בנתוניו והן בפרשנותו ונקרא על ידי שורה ארוכה של אנשי מקצוע שבעיקרון לא השיגו על מסקנותיו. ממצאי הסקר – אם זיכרוני אינו מטעני, לקח למעלה משנתיים לבצעו בעומק רב – היו דלים למדי. בתחום הסרטן בעצם לא נמצא שום קשר בין רמות המזהמים הרלוונטיים, ודווקא בתחום התחלואה הקרדיו-וסקולרית נמצאו כמה ממצאים שצריך היה לתת עליהם את הדעת. אבל שוב, למיטב זיכרוני לא היו מרעישי אמות ספים".

רנרט סירב להתייחס לעיבוד הנתונים של הקואליציה לבריאות הציבור ולדבריהם של ברחנא ולין. לדבריו, "מטרתנו היתה לבחון הקשרים בין חשיפה לחומרים שונים הנפלטים על ידי מפעלי המפרץ לבין שיעורי תחלואה, תמותה ושימוש בשירותי בריאות שונים, בהסתמך על כל מקור מידע הקיים בישראל ותוך ניצול היכולות האקדמיות של חלק מבכירי המדענים באזור שהם חסרי עניין 'פוליטי' ואמונים על תיאור מיטבי של ה'אמת המדעית' הנשקפת בפניהם ותוך ניתוח הנתונים בסרגל המדעי המקובל לנושא.

"אני סתם אזרח פשוט בעל ניסיון מדעי עשיר למדי שחי בחיפה כמעט 50 שנה והתבקש לחוות דעת מדעית ומבוססת נתונים בנושא טעון זה. הצגת נתונים מעוותת או מגמתית עשויה אולי לשרת את צרכיהם של בעלי עניין מצד זה או מצד אחר של הדיון, אך לא תשרת לא את בריאות האוכלוסייה ובוודאי לא תסייע למצוא דרכים לשיפור מה שאולי דורש שיפור. עדיף לדעתי להסתמך על נתוני האמת המוצגים בדו"ח".

רנרט סירב להתייחס לפער בין הממצאים בתוככי הדו"ח לבין המסקנה, בין השאר בהתייחס לעלייה שנמצאה בשיעור של 29% בסרטן. "עיקרון חשוב שלמדתי בשנים ארוכות של ועדות בדיקה וחקירה שונות הוא שהדו"ח המסכם שנכתב מדבר עבורך ואין זה נכון לפרשו מעבר למה שנכתב בו. דבר זה נכון גם כאן", מסר. הוא גם סירב לחשוף את התשלום שקיבל עבור המחקר, אך אישר שבז"ן הם אלה שפנו אליו. לדבריו, "ביצענו את העבודה במימון בז"ן לפי דרישת משרדי הממשלה". הוא הוסיף כי היה לו נוח יותר אם הממשלה היתה מממנת את הדו"ח וכי "לאחר הגשת הדו"ח זכותם של המשרדים לפרשו בכל דרך שירצו, כולל לקבל או לדחות את פרשנותנו ולמען האמת לא זכורה לי בדיוק התנגדות כזו או אחרת כי כמו שציינתי, לא היו בדו"ח ממצאים שהיו חריגים באמת".

זה לא מדויק. מפרוטוקול דיון שנערך בוועדה המחוזית ביולי 2008, נכתב כי משרד הבריאות חולק על רנרט וקובע כי "הדו"ח מדגים השפעות בריאותיות ותחלואה עקב פליטות מבתי הזיקוק". במשרד הבריאות טענו (אז וגם עתה) שבמחקרים מסוג זה קשר חלש שנמצא עשוי להעיד על קשר אמיתי וחזק יותר וכי משמעות הממצאים היא 2,600 מקרי אשפוז נוספים של מחלות נשימתיות בשש שנים עקב חשיפה לתחמוצות גופרית. בנוסף, במשרד הבריאות ביטלו את הטענה מהדו"ח שלפיה כיוון שעוצמת הקשר נמצאה נמוכה ושהמזהמים עומדים בתקן, ההשפעה על בריאות האוכלוסייה באזור קטנה. המשרד טען אז כי "אין רמה בטוחה של זיהום אוויר וכל תוספת זיהום אוויר תוביל לתוספת תחלואה ופגיעה בבריאות הציבור". לפיכך, המליצו במשרד הבריאות, "לא להוסיף מקורות זיהום באזור חיפה כי הזיהום הנוכחי פוגע בבריאות התושבים" והמליצו להקטין את הפליטות מארובות בז"ן.

ואולם, למרות הדברים הללו, במשרד הבריאות לא עצרו את התוכנית ואפשרו לקדמה עד לשלב ההפקדה להתנגדויות הציבור. מהמשרד נמסר ל"הארץ" כי "כיום למתחם בתי הזיקוק (בז"ן) אין תוכנית בניין ערים (תב"ע) מאושרת. המשרד סבור שיש חשיבות רבה בהסדרת מתחם בז"ן על ידי הוראות תב"ע מפורשות, שיכילו מגבלות בנוגע לרמת פליטות מותרות מהמתחם".

לעניין ממצאי המחקר נאמר כי "המחקר מוכר למשרד הבריאות המפרש אותו כמצביע על תחלואה הקשורה בבתי הזיקוק, דבר המצדיק פעולה שתגביל פליטות כאמור". עוד נמסר כי "לראשונה מאז שנות ה-80 הדגים המחקר הנוכחי השפעות בריאותיות נוספות ולראשונה ניתן לייחס תחלואה לפליטות מבתי הזיקוק".

עם זאת, במשרד נזהרו בביקורת וטענו כי הבנת הקשר בין זיהום האוויר לבין התחלואה באזור מפרץ חיפה מוגבלת, בין היתר מפני ש"בגישה שבה נעשה המחקר אין מידע על גורמים נוספים העלולים להשפיע על הקשרים שהודגמו, כגון גנטיקה, תעסוקה ועישון". גישה זו, סבורים במשרד, "אינה מאפשרת קביעת קשר סיבתי ולא ניתן לחשב מה תרומת זיהום האוויר לתחלואה ומה תרומת גורמים אחרים כמו עישון וחשיפה תעסוקתית".
במשרד מציעים ניטור בריאותי רב שנתי שייעשה בהשתתפות התעשייה והרשויות המקומיות, בדומה לניטור זיהום האוויר, ואף פרסמו קול קורא לשלוח הצעות למחקר מסוג זה.

בז"ן: נתונים חלקיים

התוכנית להרחבת בז"ן כוללת הגדלת זכויות הבנייה בשטח המפעלים ותוספת מתקנים וכן מכשירה בנייה של מתקנים שנעשתה לאורך השנים ללא היתרים. אך לא צוין אילו מתקנים יוקמו. בקואליציה לבריאות הציבור טוענים כי העמימות בתוכנית תאפשר להקים מתקנים שיוסיפו לזיהום.

גם בעיריית חיפה חוששים שהתוכנית תאפשר להוסיף לזיהום האוויר על חשבון ההישג שהתקבל עם הפעלת בתי הזיקוק בגז טבעי. כיום אין בתוכנית הגדרה כמותית של רמת הפליטות המרבית אלא מסתפקים בדרישה לעמוד ב"ערכי איכות אוויר", כפי שהוגדרו בחוק אוויר נקי. בעיריית חיפה טוענים כי בשנים האחרונות ריכוזי המזהמים הנמדדים בחיפה נמוכים מערכים אלו, וייתכן שעמידה ב"ערכי איכות אוויר" משמעה הרעה באיכות האוויר בעיר.

עיריית חיפה, שעד כה תמכה בתוכניות של בז"ן (כמו הפצחן המיימני), הופתעה מעוצמת ההתנגדות הציבורית, וראש העירייה יונה יהב קרא ליו"ר הוועדה המחוזית, יוסף מישלב, למנות חוקר לבחינת ההתנגדויות. יש לציין כי הבעלים של בז"ן, משפחת עופר, תרמו לעיריית חיפה כמאה מיליון שקלים לצורך הקמת אצטדיון חדש בעיר. החברה גם היתה אמורה לתרום להרחבת היכל ספורט בשכונת רוממה, אולם זה לא יצא אל הפועל, ככל הנראה בשל טיוטת הנחיות של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה להגבלת תרומות מגופים עסקיים בעלי אינטרסים. בנוסף, דורשת עיריית חיפה מבז"ן ארנונה והיטלי השבחה בסך 612 מיליון שקל.

מחברת בז"ן נמסר כי "מאז עברו בתי הזיקוק מבעלות ממשלתית לבעלות הנוכחית ב-2007, השיקה הנהלת החברה תוכנית חומש לשיפור איכות הסביבה בהשקעה של למעלה ממיליארד שקלים, אשר על פי נתוני איגוד ערים חיפה, שהינו גוף אובייקטיבי, הביאה לשיפור דרמטי של עשרות אחוזים באיכות האוויר בחיפה. אנו סבורים שהשימוש האובססיבי בנתוני עבר, בין 9 ל-18 שנים אחורה, בזמן שבשנים האחרונות היקף הפליטות ירד בעשרות רבות של אחוזים, הינו מניפולציה. מה עוד שגם במסגרת מסמכי התב"ע בז"ן מחויבת ומתכוונת להמשך עמידה בתקנים המחמירים הנקבעים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

"מסקנות הקואליציה לבריאות הציבור לניתוחים חלקיים שהתפרסמו במסגרת הסקר האפידמיולוגי מנוגדות לחלוטין למסקנות עורך הסקר, פרופ' גד רנרט. מבדיקה ראשונית עולה כי מסקנות הקואליציה לבריאות הציבור מבוססות על ניתוחים חלקיים שהתקבלו מעיבוד ראשוני של חלק ממודל סטטיסטי בסקר, וזאת תוך התעלמות מוחלטת מהמתודולוגיה של הסקר, ממסקנותיו ומחוות דעתו של המומחה עורך הסקר, ששיטת עבודתו אושרה על ידי משרד הבריאות. לכן, לא ברור האם הגורמים המצוטטים בפנייתך (ברחנא ולין, ר"ח) נחשפו למלוא הנתונים והשיקולים כפי שהיו בפני פרופ' רנרט, קודם שחיוו את דעתם. יתרה מכך, בימים אלה מתבצע סקר אפידמיולוגי עדכני על ידי משרד הבריאות וארגון ערים חיפה המבוסס על נתונים עדכניים מהאזור".

לכתבה בהארץ