מי הפלט של בריכות הדגים נושאים עימם חומרי הזנה, הפרשות וכימיקלים ופוגעים בנחלי ישראל. דוח חדש מציג תוכנית פעולה בעניין
nrg מעריב | 6/5/2010 7:42
פלט בריכות הדגים, המוזרם לנחלים ופוגע במערכות החי הצומח שבהם היא אחת הסיבות לזיהום נחלי הארץ. עלות רפורמה שמטרתה לעצור את הנזק שגורמות 45 בריכות דגים לנחלי הארץ, נאמדת בכ-120 מיליון שקל לענף, ובכ-3.5 מיליון שקל למדגה. כך קובע דוח כלכלי של הכלכלן אסף עופר מ"צנובר עובד גובי" שהוכן עבור עמותת צלול. הדוח יוצג היום (ה') במסגרת יום העיון "נחלים ובריכות דגים" שיתקיים על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, ארגון מגדלי הדגים, מוסד "שמואל נאמן" בטכניון ועמותת צלול.
בריכות הדגים במעגן מיכאל. חלק ממי הפלט המתאפיין במליחות גבוהה, מוזרם לנחלים צילום: חגי נתיב
בריכות דגים פועלות בעיקר בקיבוצים, לאורך נחל הירדן, נחל חרוד, נחל הנעמן, נחל חדרה ובדרום הארץ. מקורות המים העיקריים של הבריכות הם מים מליחים (ברמות מליחות שונות, נביעות, קידוחים ומי שיטפונות). בתום תהליך הייצור, חלק ממי הפלט המתאפיין במליחות גבוהה, מוזרם לנחלים. מים בעלי רמת מליחות התחלתית נמוכה, באופן יחסי, משמשים בסוף השימוש להשקיה. מי הפלט נושאים עימם שאריות של חומרי הזנה, הפרשות דגים, תרופות, כימיקלים, חומרים אנאורגאניים, חנקן, זרחן וכמות נוספת של מוצקים מרחפים. אלה עלולים לפגוע במערכות הצומח ובמערכות החי בנחלים ולגרום להם לנזקים.
הרפורמה בענף
בריכות הדגים מתעכבת לאורך זמן רב, בעיקר בשל העלות הכלכלית הגבוהה. זאת אף על פי שיש הסכמה בין משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה שיש להוציאה לפועל. מהדוח שנחשף היום עולה, כי על הרפורמה שתביא להסדרת מי הפלט ולהפיכת משקי הדגים לאקולוגיים יותר, לכלול שינוי בממשקי גידול, שינוי בהליך הזנת הדגים, הקמת מערכות סינון למי הפלט, הקמת מערכות שיקוע, טיפול בבוצה, טיפול בזרחן וחיטוי, בהתאם לאפיונים הייחודיים של כל משק ומשק.
על פי הדוח, העלות השוטפת של הטיפול במי הברכות, צפויה להיות כ-0.1 שקל למ"ק. כמו כן מדגיש מחבר הדוח שהרפורמה תביא איתה גם אמצעים חדשים שיאפשרו התייעלות בתפעול המדגה, שבמרכזם חסכון בצריכת המים. לדעתו, חסכון של 17% בצריכת המים יאזן את העלות השוטפת. חסכון נוסף בשימוש במים יאפשר אף את העלאת הרווחיות של המדגים
עוד עולה מהדוח כי הרפורמה (שעלותה כ-120 מיליון שקל לענף כולו וכ-3.5 מיליון שקל לכל משק תייקר את עלות גידול דגי המאכל בארץ בחצי שקל עד שקל לקילוגרם דגים. לכן, נטען בדוח שאם הממשלה חפצה בהמשך קיום הענף, עליה לשאת בחלק הארי של עלות הרפורמה, כפי שעשתה במסגרת הרפורמה בענף הרפת ובמסגרת הרפורמה בענף הלול.