דרך ארוכה אבל אפשרית: הגורו הירוק של חיפה לא מתייאש

פורסם: 14 באוק׳ 2009, 11:46 על ידי: Sustainability Org
מועד פרסום: 12/10/2009
 
בגיל 77 יודע יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, ג'ימי קריקון, שהדרך להפחתת זיהום האוויר בחיפה ובקריות עדיין ארוכה ורבת מכשולים. באיזור בו אחוז חולי הסרטן הוא מהגבוהים בעולם, מפעלים מפחיתים בזיהום רק אם מכופפים להם את היד, דבר שהשלטון לא ממש עושה. ראיון מדאיג, וקצת אופטימי.
 
על אף שהעובדות בדבר מצב זיהום האוויר במפרץ חיפה ידועות זה שנים רבות, נראה שרק בשנים האחרונות החלו הארגונים הסביבתיים באיזור להרים ראש, לצאת למאבקים מתוקשרים ולהיכנס לתודעת הציבור כמי שמנהלים קרב על החיים של כולנו באזור הזה.
 
אחד מאלו שאחראים יותר מכל לעובדה שהמאבק הסביבתי מקבל לגיטימציה חברתית, ציבורית ופוליטית, הוא יושב ראש הקואליציה לבריאות הציבור, הפרופסור ג'ימי קריקון, העומד בראש הארגון שהוא אולי המשפיע ביותר על המאבק הסביבתי.
 
קריקון, כך מסתבר, הגיע לתפקיד באופן די מקרי. "הקמתי את הקואליציה בשנת 2005 ביחד עם סטיבן גרנט, שהוא דוקטור לכימיה פיזיקאלית", מספר קריקון. "זה התחיל בשכונת נווה גנים שבקרית מוצקין, מפעולה שכונתית נגד מפעל קליל. אז התחלתי לחקור ולהבין את הנושא של זיהום האוויר, והקמנו גוף של קבוצות וארגונים מצפון מערב הגליל. גם לגרנט וגם לי יש אינטרס כי יש לנו נכדים פה באיזור".
 
איך אתה מרגיש עם זה שבני המשפחה שלך גרים באיזור כזה?
"אני התחלתי לקנות להם פילטרים לבית. במהלך המלחמה התחלתי לנקות את האוויר, כדי שיהיה להם ולכולם אוויר נקי".
 
עד כמה מצב הזיהום במפרץ הוא היום קשה?
"הזיהום לא נמצא רק בחיפה. מדינת ישראל כולה מוכת זיהום אוויר. על פי התקן של המשרד להגנת הסביבה אסור לנו לנשום את האוויר שיש במדינת ישראל. הבעיה היא שבחיפה יש דברים באוויר שלא בודקים אותם טוב. בדקו אותם קצת רק בגלל לחץ של מבקר המדינה. לפי הדוח של מרשם הסרטן, בחיפה יש עשרים אחוזים יותר של מקרי סרטן מיתר חלקי הארץ, ואנחנו חושבים שזה כתוצאה מהמזהמים באוויר".
 
שרשרת המזון הורעלה
קריקון נולד בקובה בשנת 1932, וכשהיה בן אחת עשרה עבר לארצות הברית עם משפחתו, שם גם שירת בצבא וסיים לימודי חקלאות גבוהים. בשנת 1963 עלה לישראל, בין היתר בעקבות בקשה של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון.
 
עם הגעתו התיישב בנגב, שם חי במשך שנים עם משפחתו. כשיצא לפנסיה העתיק את מגוריו לצפון. "עזבתי את הדרום לקרית מוצקין", מתאר קריקון. "לפני כשלוש שנים חזרנו לחיפה בגלל שרצינו להיות קרובים יותר לאוניברסיטה. גם מבחינת תרבות, בחיפה יותר קל להגיע לקונצרטים והצגות.
 
"עבדתי שלושים שנה כחוקר מחלות צמחים. ההשראה של הרבה דברים שאני עושה היום באה משם. כימיה, קרקע, זיהום. בעיקר התעסקתי בהוצאת חומרי הדברה מהאוכל שלנו".
 
הציבור נחשף למחקרים לא מעטים שמוכיחים את הקשר שבין הזיהום הסביבתי לבין התחלואה הגבוהה באיזור מפרץ חיפה. עד כמה מדובר בנתונים דרמטיים?
"אני עובד כרגע עם גוף בחוץ לארץ שמאוד מעוניין לבדוק את הנושא. היום העולם מתחיל להבין יותר ויותר שיש קשר ישיר בין סוגי סרטן מסוימים לסוגים שונים של מזהמים. לגבי הקשר שבין אסטמה וסרטן ריאות אין ספק יותר. באיזור חיפה והקריות, לפי הנתונים האחרונים שיש לנו, ישנם לפחות פי שניים ילדים מהממוצע הארצי שמגיעים לאשפוז בבית החולים, בין היתר בעקבות התקפי אסטמה.
 
"נתון נוסף הוא שהקריות מובילות בעולם מבחינת כמות האנשים החולים בסרטן הלימפומה, כולל בעשרים אחוזים יותר מאשר בחיפה. בקריות ובחיפה יש גם מספר גדול מאוד של מקרי סרטן השד, כשבחיפה מדובר ב-18 אחוזים מעל הממוצע הארצי. עודף סרטן בחיפה עומד על אחד לכל אלף תושבים בשנה. בדרום קליפורניה, שזה אחד המקומות עם זיהום האוויר הקשה ביותר, היחס הוא אחד לחמש מאות אלף איש, לשבעים שנה".
 
מה קורה מבחינת פגיעה ישירה בתושבים?
"בשנה מתים באיזור חיפה כשש מאות אנשים כתוצאה מזיהום אוויר, זאת בהנחה שחמישים אחוזים מהם מחלימים. אבל אם לא מחלימים, המספר עולה לתשע מאות. זה מול 450 הרוגים מתאונות דרכים בכל הארץ. יותר אנשים מתים כל שנה באיזור חיפה מזיהום אוויר, מאשר אנשים מתים מתאונות דרכים בכל הארץ".
 
כל התחלואה היא תוצאה של זיהום אוויר?
"אני לא אומר שהכול מזיהום אוויר, אלא גם כתוצאה מחדירה לשרשרת המזון. ברור שאנחנו גם אכלנו אוכל מזוהם יותר מאשר בחוץ לארץ. אנחנו מגדלים את רוב האוכל שלנו בעצמנו בשטח הזה, והתעשיות האלה פולטות חומרים שנכנסים לשרשרת המזון שלנו.
"לפני עשר שנים הייתה בחיפה מחלבה. תוצרת רבה של המחלבה נעשתה מחלב פרות של הקיבוצים פה באיזור, שהקרקעות שלהם נספגו ברעלים. החומרים האלה מאוד מסוכנים. ברגע שהם נופלים על המספוא והפרה אוכלת אותם, הם מתרכזים אצל הפרות בשומן החלב ובשומן הבשר. כך זה מגיע למזון שלנו.
 
"כשאישה נושמת ואוכלת, הדיוקסינים – שזה חומר אורגני שבדרך כלל אנשים מקבלים דרך האוכל, והוא נחשב לחומר הכי רעיל שיצר האדם -  נכנסים לשומן שלה. כשהיא בהריון, העובר מקבל דיוקסינים ישר ברחם ואם האמא מניקה את הילד הוא מקבל את זה גם בשומן של חלב האם. התינוק המסכן שרוצה את החלב הזה מקבל איתו גם דיוקסינים, מתכות וחומרים רעילים אחרים. אני מאמין שזו בעיה של אנשים שגדלו בקריות".
איך זה שהציבור לא נחשף לדבר המבהיל הזה?
"אנשים לא מבינים את זה. פשוט יש איזו אטימות בנושא. אני לא יודע אם בכוונה או לא, אני לא רוצה לשפוט. בחקלאות דואגים שחומרי הדברה רעילים לא ייכנסו לשרשרת המזון, אבל אף אחד לא בדק ולא חשב בכלל על החומרים מהתעשייה, שהם הרבה יותר גרועים מחומרי הדברה. לא צריך הרבה. מספיק שנפלטים כמה גרמים של דיוקסינים, וזה כבר מספיק לכל השטחים שליד הקיבוצים בקרית אתא".
לא תובעים את המפעלים
דוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה לפני כשנה חשף, כי למעלה ממחצית מהמפעלים בארץ לא עומדים בתקן שנקבע בחוק לפליטת רעלים. למרות זאת, טוען קריקון, עד כה לא הוגשה אפילו תביעה אחת ולא ננקטו כל הליכים כנגד המזהמים. "זה מה שמדאיג אותי", הוא אומר בקול שקט. "יש במשרד להגנת הסביבה לשכה משפטית, אז איך יכול להיות שלא הוגשה תביעה אחת עד כה נגד מפעלים שכבר שנים לא עומדים בתקן?".
 
אילו תעשיות הפועלות היום במפרץ חיפה הם המזהמות והמסוכנות ביותר?
"באיזור חיפה ישנן תעשיות מסוימות שפולטות כמויות גדולות של דיוקסינים. היה בזמנו את בית החרושת של ה-PVC שנמצא דרומית לעכו. הוא אמנם נסגר לאחרונה, אבל את הירושה שלו תושבי האיזור ימשיכו לסבול עוד עשר שנים. אנחנו יודעים שהזיהום משם הגיע גם לקריות.
"חומר הגלם של המפעל הורכב משני חומרים מסרטנים ופלט פי עשרת אלפים ממה שמותר. אני שואל איך משרד הבריאות אפשר את זה? דרשתי ועדת חקירה ממלכתית אבל בינתיים לא כינסו ועדה, כי יש דברים יותר דחופים".
 
כיצד ניתן להקטין את שיעור התחלואה באזור המפרץ?
"צריך לשמור על סביבת עבודה נקייה. לעבוד נקי עולה כסף, אין פה חוכמות. אני לא מאמין בלהעביר מפעלים. אפשר פשוט לעבוד אחרת. אנחנו הוכחנו את זה, וזה היה הדבר הגדול שעשינו. בתי הזיקוק בחיפה הוציאו בעבר פי 12 יותר חומרים מסרטנים מאשר מתקן זהה בקליפורניה.
"בעבר יצאו מבתי הזיקוק 8,000 טונות של חומרים כאלה בשנה. היום הם אומרים שזה עומד על 3000 טונות. אנחנו אמרנו להם להתקין מזהה דליפות. הם במשך שנים עבדו ללא מזהה דליפות, שזה דבר מינימאלי. היו דליפות, אנשים מתים מסרטן ואף אחד לא חשב שאפשר למנוע את זה".
 
מה מצב הקישון היום?
"היום המצב יותר טוב, אבל עוד יש הרבה בעיות. עד שלא מוציאים את הבוצות הוא לא יחזור לקדמותו. זה הכול שאלה של כסף. אני יודע שיש תוכניות. יודעים מי זיהם וכמה זה יעלה, אבל בינתיים לא זז כלום. הם יודעים בדיוק מה אפשר וכדאי לעשות, אבל יש ויכוחים כמה ישלם כל אחד".
 
תרבות של זיהום
כיצד אתה רואה את התפקוד של המשרד להגנת הסביבה לאורך השנים?
"למשרד יש בעיה מאוד קשה. יש רקע כל כך מלוכלך, שקשה להם להתמודד עם מה שנשאר בקרקע ועם ההיסטוריה שאנשים התרגלו לזהם. זו תרבות של זיהום. רוב המפעלים במדינה עבדו עד היום בלי למנוע פליטה של מזהמים לאוויר. כשאני אומר את זה לקולגות בחו"ל הם לא מאמינים. קשה להם לתפוס את זה בכלל. אמנם היו כבר אמצעים למיגון, אבל זה עלה כסף".
 
למרות זאת יש כיום תחושה שכן מתרחש שינוי במשרד.
"אני מאמין שהשר הנוכחי, גלעד ארדן, הוא שר שרוצה קידום. ישבתי איתו לפני שהוא נבחר להיות שר. הצבעתי על עניין הכסף. כל הטיפול בחולים עולה למדינת ישראל ולמשלם המיסים מאות מיליוני שקלים מדי שנה. רק החולים של איזור חיפה עולים למדינה כ-700 מיליון שקלים בכל שנה.
"אני חושב שיש רצון טוב של ארדן. הוא עשה דברים מדהימים מבחינת המאבק בעישון וזה כבר לזכותו. הוא הבין מה זה עישון. הבעיה עם איכות הסביבה זה שההתנהגות המזהמת היא מושרשת. הקישון היה דוגמא לכך. במקום להיפטר מהרעל זרקו אותו לתוך הנחל. איפה נשמע דבר כזה? כמה נחלים כבר יש לנו בארץ?".
 
כיצד מתנהלת אכיפת החוקים על ידי המשרד?
"המשרד מבצע אכיפה, אבל זה לא מספיק. ייתכן שקשה לשנות תפיסות בתוך חצי שנה של עבודה. השר הקודם והמנכ"ל הקודם של המשרד לא עשו כלום, הם היו הכי גרועים וגרמו לנסיגה. אם אין התקדמות יש נסיגה. בכל מקרה אנחנו מושיטים יד לכל מי שרוצה לעזור".
אתם חושב שהמשרד עושה די כדי להגן על הציבור?
"אני חושב, למשל, שמנהלת האגף לזיהום אוויר במשרד, שולי נזר, התחשבה ברוב המכריע של הזמן באינטרסים של המפעלים ולא של בריאות הציבור. לדוגמא מפעל פרוטרום, ששייך לד"ר לכימיה מניו יורק.
 
"הוא אפשר למפעל שלו להוציא חומרים מסרטנים בכמויות גבוהות. על פי החוק מותר להוציא חמישה מילגרמים למטר מעוקב. על כן אני שואל את נזר, איך זה שאחרי שהם קיבלו את הדוח מהמפעל היא נתנה להם להמשיך לעבוד? אני חושב שוועדת חקירה צריכה לבדוק את זה". 
הבעיה היא רק במשרד לאיכות הסביבה?
"היה ידע אבל לא במקום הנכון, קרי משרד הבריאות. הוא לא יוצא יותר טוב מזה. כתבתי מכתבים לפני חמש שנים למנכ"ל משרד הבריאות פרופסור אבי מיכאלי, בו פירטתי את כל הנתונים האלה. הוא אפילו לא טרח לענות לי. עכשיו יהיה מנכ"ל חדש ואנחנו מקווים מאוד שהוא יתייחס לזה, כי משרד הבריאות מוכרח לטפל בנושא אחרי שהקואליציה מטפלת בו.
 
"למשרד הבריאות נוח להתעלם מזיהום אוויר. הם טוענים שהחוקים הם לא שלהם. זה נכון, אבל התוצאות הן כן. המשרד להגנת הסביבה לא מסוגל להבין את המספרים כי אנשיו הם לא אנשי רפואה. הייתה גם ועדה מחוץ לארץ שבדקה את כל הפאשלה הזו שנקראת איכות הסביבה. גם הם קבעו שאין קשר בין המשרדים והם לא מדברים אחד עם השני".
 
מהי הסיבה לחוסר ההתייחסות מצד הממשל והגורמים האחרים?
"יש תרבות במדינת ישראל, לפיה מפעלים לוקחים לעצמם יועצים ומומחים במשפטים, שזה לגיטימי ואין לי בעיה עם זה. יש לי בעיה עם עובדי מדינה שממלאים תפקידים מאוד בכירים ובנוסף לכך, בשקט, הם גם עובדים כיועצים למפעלים. באחד מהם, עובד משרד הבריאות, אנחנו כבר מטפלים.
 
"אני טוען שיש בכך ניגוד עניינים מובהק. השכל פשוט לא תופס את זה. כמוהם גם אנשי אקדמיה ורופאים, שמצד אחד עובדים עם הציבור ומצד שני מייעצים למפעלים המזהמים".
 
אתם מקבלים תמיכה וסיוע מהמשרדים השונים?
"יש ויש. בתוך כל משרד יש אנשים שעוזרים ויש שלא. בתוך חיפה קיבלנו תמיכה כל הזמן. לא התעסקנו עם השר אלא עם מנהל המחוז רוברט ראובן. אצלו הייתה לנו אוזן קשבת והוא ראה אותנו כשותפים. במצב הנוכחי הוא עשה עבודה שיותר טוב ממנה לא יכול היה להיות. אנחנו מוכנים לעבוד גם עם המחליף שלו, שלמה כץ, ועם האנשים שלו. לנו אין שום אינטרסים. מי שעושה את העבודה חושב ששווה לעשות את זה. יש לנו שיתוף פעולה עם כל ראשי הרשיות, אבל אני לא יודע כמה הם כבר יכולים לעשות".
 
אתה לא מרגיש לפעמים כאילו אתה נלחם בטחנות רוח?
"כן ולא. קודם כל יש שינוי. יש מפעלים שבגלל העבודה שלנו הכניסו ציוד למנוע פליטה של דיוקסינים. המפעלים היום עובדים אחרת. אני באמת חושב שהקואליציה עשתה עבודה יוצאת מן הכלל. זה לוקח יותר זמן ממה שחשבתי, אבל יש דור המשך. יש סטודנטים ורופאים שאני פוגש, והם מספרים לי שהם שמעו את הדברים שלי ואחר כך בחרו להתמחות בתחום הזה. זה מאוד מרגש אותי, עשיתי את שלי ואני לא צריך יותר מזה. כשאני רואה את דור ההמשך אני לא דואג. מדינת ישראל תהיה מקום יותר נקי. זה ייקח זמן, צריך להשקיע הרבה כסף, אבל זה יקרה".
 
מה הצעד הבא?
"כרגע הדבר החשוב ביותר הוא הבאת הגז הטבעי לחיפה, כמה שיותר מהר. צריך להפסיק עם כל המלחמות שמונעות את זה. הם רבים ואנחנו צריכים לשלם על זה. חיפה היא האיזור היחיד בארץ שעוד עובדים בו עם מזוט. בכל שנה שורפים באיזור חיפה 3000 טון מזוט.
"הגיעו מים עד נפש שהאיזור שהכי נגוע בזיהום הוא היחיד שעדיין לא עובד עם גז טבעי. הקואליציה ואני באופן אישי מוכנים ללכת עם ראש העירייה לראש הממשלה, ולהסביר לו את ההכרח שבדבר. גם המפעלים עצמם מפסידים עשרות מיליוני שקלים בגלל שאין גז טבעי, שהוא הרבה יותר זול מהמזוט.
 
"אחד מהחומרים היוצאים משריפת מזוט הוא ניקל, שזה חומר מסרטן. עכשיו יצא דוח שבאזור חיפה קיימת הרמה הגבוהה ביותר בארץ של ניקל. תושבי חיפה נושמים ניקל בכמות הזהה לחמש קופסאות סיגריות ביום".
 
תגובות
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "צר לנו כי רב אי הדיוק על הדיוק בדברים של מר קריקון, ואנו מצפים שלהבא ידייק בדבריו".
ממשרד הבריאות נמסר כי "לאחרונה התהדק שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד להגנת הסביבה, כולל הקמה של פורום משותף  לנושאים של בריאות וסביבה ודיונים משותפים בנושא של חוק אוויר נקי ונושאים אחרים. כמו כן, מתוכננת הקמה של מחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות.
 
"לגבי הטענה כי עובדים מייצגים מפעלים מזהמים, משרד הבריאות יתייחס למקרים ספציפיים ככל שאלה יועלו לפניו".
 
מבז"ן נמסר בתגובה כי "בז"ן פעלה ופועלת כל השנים בהתאם לתקנים המחמירים שהושתו עליה על ידי המשרד להגנת הסביבה. על פי סקר בריאותי שבוצע על ידי מומחי אפידמולוגיה מן השורה הראשונה ואשר הוגש לרשויות, אין קשר בין הפליטות מבז"ן לבין עודף תחלואה. בז"ן תמשיך לפעול באופן מיטבי בתחום ההגנה על הסביבה, כפי שנהגה עד כה".
 
לכתבה ב-nrg
Comments