דו"ח בגליל: מפעלים מזהמים, רשויות לא מפקחות

פורסם: 29 בינו׳ 2012, 5:03 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 29 בינו׳ 2012, 5:15 ]
עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל פרסמה דו"ח ירוק שלישי תחת הכותרת הצינית "שקט תעשייתי". גם הפעם התוצאות מדאיגות: פחות מרבע מהמפעלים ביצעו בדיקות איכות אוויר ושפכים, תקני העבודה ישנים ומקלים ומידע על מפגעים לא נגיש לציבור. "אין פיקוח על רוב המפעלים"
מאת בילי פרנקל, 29/1/2012
 
להמשך הכתבה באתר ynet לחץ כאן

ללא פיקוח: מפעלי הצפון מזהמים בריאות התושבים 
 

רק שתי בדיקות פתע למזהמים, נתוני השפכים בלתי מושגים, תפקידים חשובים לא מאוישים ודרישות סביבתיות בסיסיות שלא מוצגות למפעלים. דוח של "אזרחים למען סביבה" מציג תמונת מצב מדאיגה. "אין אכיפה, חומרים מסוכנים עלולים להגיע לאוויר שאנו נושמים ולמים שאנו שותים", מזהירים מחברי הדוח

עדי חשמונאי | 29/1/2012 7:15 
תגיות: תעשייה (סביבה), זיהום אוויר,אכיפה סביבתית,המשרד להגנת הסביבה
 
החשש: אלפי טונות של חומרים מסוכנים
החשש: אלפי טונות של חומרים מסוכנים צילום: איי-אף-פי
בשנתיים האחרונות מקדם המשרד להגנת הסביבה במרץ חוקים והחלטות סביבתיות מהפכניות המעוררות תשומת לב ציבורית גדולה - אבל הדוח החדש שמפרסמת הבוקר (א') עמותת אל"ס (אזרחים למען סביבה) תחת הכותרת הסנסציונית "שקט תעשייתי" חושף תמונה עגומה ומטרידה.

על פי הדוח בשנתיים הללו חלה התדרדרות חדה ומשמעותית בכל הנוגע לפיקוח ולאכיפה של המשרד והרשויות המקומיות אחר מפעלים תעשייתיים ומט"שים (מכוני טיהור שפכים).
הדוח השלישי בסדרת "שקט תעשייתי" שערכו ליאורה אמיתי וג'מילה הרדל, בדק שלושים מפעלי תעשייה, בתי חולים ומט"שים הממוקמים אמנם בצפון הארץ בלבד, אבל הוא חושף מגמה מטרידה של התרופפות השימוש בכלים הבסיסיים ביותר שנדרשים כדי להגן על הסביבה. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הדוח מציג תמונה מטעה לגבי אופן טיפול  המשרד להגנת הסביבה במפעלי הצפון".

הדוחות הקודמים:
המידע הסביבתי אינו זמין כעת
מי מפקח על התעשייה בגליל? ברדק גדול
כשלים בפיקוח הסביבתי על מפעלי הגליל

כך עולה לדוגמה כי אם בשנים כתיקונן המשרד להגנת הסביבה ערך 200 בדיקות אוויר למפעלים הפולטים מזהמים, אז במחוז הצפוני, נערכו בשנתיים האחרונות שתי בדיקות פתע כאלו בלבד. גם בדיקת הפיקוח של הרשויות המקומיות חושף תמונה מטרידה ביותר. מתוך 12 רשויות אזוריות ומקומיות עולה כי רק עיריית קריית שמונה אוספת מידע ודיגומים ממפעלים שבתחום השיפוט שלה.

תמונה מטרידה יותר עולה מהיעדר הפיקוח על איכות השפכים התעשייתיים והסניטרים בגליל העליון והתחתון המהווים את רוב שטח אגן ההיקוות של הכנרת ומאיימים ישירות על האגם הלאומי ועל הנחלים ומי התהום הזורמים אליו. "את רוב בדיקות השפכים לא היה אפשר להשיג כלל, לא מהרשויות המקומיות ולא מהמשרד להגנת הסביבה", נכתב בדוח, "אחת הסיבות לכך היא שבשנים 2009-2010 במחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה התפקיד של רכז שפכים תעשייתיים לא היה מאויש, ולא נאסף כמעט שום מידע".
שיטת עבודה

"ברוב המקרים אין פיקוח על איכות השפכים הנפלטים מהמפעלים לרשות הביוב הציבורית ולכן אי אפשר למנוע כניסת חומרים מסוכנים שהמט"ש אינו מסוגל לטפל בהם", לשון הדוח. יותר מ-260 אלף דונם הושקו בקולחין בשנת 2010 רק במחוז הצפון בכמות של יותר מ-120 מיליון מ"ק. כחמישית מכלל השפכים הם שפכים תעשייתיים המוזרמים למכוני הטיהור העירוניים מאחר שלמפעלים רבים אין כלל מתקני טיפול מיוחדים משלהם.

יתרה מזאת, הדוח חושף מפעלים שכלל לא ידעו כי תנאי רישיון העסק שלהם מחייבים בדיקות תקופתיות מאחר שהמשרד והרשויות לא פיקחו על קיום התנאים. "במפעל אלקטרוניקה המשתמש בכמויות מים השוות לעיר בת 25 אלף תושבים, אמרו לנו שהם אמורים לעשות שימוש חוזר במים, אבל הם לא מסוגלים לעשות זאת-  אבל מצד שני אף אחד גם לא מפקח ודורש מהם לעשות זאת", אמרה ג'מילה הרדל מנכ"לית שותפה באל"ס ל-nrg מעריב.

"המשמעויות של הדוח אינן מוגבלות למחוז הצפון בלבד שכן שיטת העבודה של הרשויות כאן אינה שונה מהשיטה הנהוגה ביתר מחוזות המדינה", מסכמת ליאורה אמיתי, מנכ"לית שותפה באל"ס. לדבריה, אין פיקוח ולכן אין גם אכיפה והמשמעות היא שבפועל מאות ואלפי טונות של חומרים מסוכנים יכולים להגיע לאוויר שאנו נושמים, למים שאנו שותי ולים. "אין כמעט אף מנגנון של בקרה למנוע מציאות חמורה זו שמסכנת את חייהם ובריאותם של כל תושבי המדינה", הוסיפה אמיתי.

"בכל האמצעים"

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: הדוח מציג תמונה מטעה לגבי אופן טיפול  המשרד להגנת הסביבה במפעלי הצפון. המשרד פועל ללא לאות ומציב דרישות בלתי מתפשרות מכל מי שפעילותו פוגעת בסביבה ואנו דוחים על הסף כל ביקורת או רמיזה הטוענת כי התנאים המוצבים על ידי המשרד ניתנים שלא על בסיס מקצועי בלבד. טענות אלו ראוי שלא תעלנה מבלי שנבדקו היסודות העובדתיים להם.

"אנו מצויים מדי יום בהתקפות של התעשייה על הקשיים המוערמים עליה לטענתם בשל החמרות בדרישות הסביבתיות ומנגד נאבקים להקצאת תקציבים וכח אדם נוספים הנדרשים לפרויקטים סביבתיים והטלת מחויבויות סביבתיות על המשק הישראלי בכדי לקרבו לסטנדרטים הסביבתיים הנהוגים במדינות המערב. המשרד עושה שימוש בכל האמצעים שבידו ובכח האדם המצומצם העומד לרשותו בכדי לפקח על מאות אלפי המפעלים ובתי העסק הפועלים במדינת ישראל.

"כדי לייעל את הפיקוח, יזם המשרד רפורמה בנושא רישוי עסקים במסגרתה מופו מפעלים ועסקים המהווים את מקורות הזיהום והסיכון הפוטנציאלי הגבוהים ביותר ובהם ממוקדות פעולות הפיקוח והאכיפה, תוך שקיפות מלאה ודיווח לציבור (אתר אוויר נקי). כמו כן, המשרד גיבש לראשונה תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל, אך לצערנו, בשל התנגדות האוצר, טרם הובאה התוכנית לאישור הממשלה.

יודגש, כי אחד מיעדי הליבה של השר ושל המשרד להגנת הסביבה, הינו הגברת האכיפה. במסגרת זו נקבע כבר לפני כשנתיים נוהל אכיפה המצמצם ומגביל את מסגרת הזמן להגעה לכתבי אישום ומונע את הימשכות הדיונים מול המפעלים בשלב האכיפה המנהלית. כמו כן, משתמש המשרד באמצעי של  הטלת עיצומים כספיים על מפעלים מפירי חוק בהתאם לחוק החומרים המסוכנים והחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. אנו מברכים את פעילות העמותה ורואים בה  מכפיל כח נוסף של המשרד במאבק לסביבה נקייה יותר לכולנו". 

 
Comments