לפי מחקר שנערך בארצות הברית, כמות גזי החממה וכן החומר המסרטן בנזן בקידוחי גז טבעי ונפט היו גדולים פי שבעה מכפי שהעריכו הרשויות

קידוחי גז ונפט גורמים לזיהום סביבתי גדול הרבה יותר מכפי שהעריכו עד היום הרשויות המפקחות בתחום; כך טוענים מדענים ממרכז מחקר באוניברסיטת קולורדו, הפועל באמצעות המינהל הפדרלי לחקר האוקיינוסים והאטמוספירה (NOAA) בארה"ב. לפי המחקר, כמות גזי החממה וכן החומר המסרטן בנזן היו גדולים פי שבעה מכפי שהעריכו הרשויות.

ממצאי המחקר החדש, שהתפרסמו החודש בכתב העת Journal of Geophysical Research, מתבססים על מעקב שנערך באמצעות מכשירי מדידה במשך יומיים בשנת 2012. החוקרים הפעילו את מכשירי המדידה במהלך טיסה במורד הרוח המנשבת מהאזור שבו נמצאים הקידוחים. הם עקבו אחר פליטות מזהמים שונים במחוז וולד קאונטי בקולרדו שבו יש כיום לא פחות מ-24 אלף קידוחי נפט וגז טבעי, המעידים על ההיקף העצום של ניצול משאבי אנרגיה אלו בשנים האחרונות באזורים שונים בארצות הברית.

על פי המדידות הוערכה כמות המתאן שנפלטה לאוויר מהקידוחים ב–19 טונות לשעה: פי שלושה מכמות הפליטה הממוצעת לשעה ממתקנים באזור זה, לפי הערכת הסוכנות הפדראלית להגנת הסביבה. מתאן הוא גז חממה בעל השפעה חזקה במיוחד, ולכן פליטתו לאוויר נחשבת גורם המחמיר מאוד את בעיית שינויי האקלים.

אתר קידוח גז בארצות הברית. צילום: Bloomberg

ממצא מדאיג נוסף היא שכמות הבנזן הנפלטת לאוויר בשעה היא 173 קילוגרם. מדובר בכמות גדולה פי שבעה מזו שאותה העריכו גופים כמו הסוכנות להגנת הסביבה. משמעות הדבר היא שלא רק כלי רכב ומפעלי תעשייה מהווים גורם משמעותי לפליטת חומר זה, אלא גם הפעילות בקידוחים שבמהלכה משתחררים בשלבים שונים לאוויר הגזים שמדדו החוקרים. בנזן הוא חומר מסרטן ולכן יש חשש רב מפליטות גדולות של חומר כזה לאוויר.

בנוסף לכך הגיעו החוקרים למסקנה שבמשך שעה נפלטים מקידוחי הנפט והגז 25 טונות של תרכובות נדיפות מסוגים שונים, הגורמות בהמשך להיווצרות אוזון בשכבה הנמוכה של האטמוספירה. החשיפה לאוזון נחשבת כאחד הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה הקשורה בזיהום אוויר. ההערכה של הרשויות עד היום היתה שפליטת תרכובות אלו ממתקני הקידוח היא 13 טונות בלבד.

יש לציין שההערכה של פליטת מזהמים מקידוחי גז ונפט יצרה מחלוקות רבות בין מדענים ופורסמו הערכות שונות לגבי הכמויות של פליטות אלו. סביר להניח שהמחקר החדש לא ישים קץ לוויכוחים אלו; החוקרים שביצעו אותו מקווים שהוא יעודד בדיקות נוספות ואולי כתוצאה מכך גם יביא לשיפור בשיטות למניעת דליפות ובכך יקטין את סכנת הזיהום הסביבתי. מכיוון שהמדענים לא בודדו בחישובים שלהם את הפליטות מקידוחי גז טבעי, קשה להעריך עד כמה גז זה, נחשב עד היום להרבה פחות מזהם, מהווה גם הוא בעיה סביבתית.