כ- 800 מתים מדי שנה, אלפי אשפוזים בעקבות מחלות לב-ריאה בשל חשיפה לזיהום אוויר, ועלות של כ-8 מיליארד שקלים מדי שנה למשק הישראלי בתוך עשור. התחזית המדאיגה שעולה ממחקר מקיף שערך המשרד להגנת הסביבה בשנתיים האחרונות, מזהירה מפני השפעות הזיהום האוויר על תושבי ישראל אם לא ישתנה הטיפול בעניין. עד לאחרונה לא היתה כל מדיניות ארוכת טווח ויעדים ברורים לפתרון הסוגיה, שמהווה את האיום הסביבתי החמור ביותר על בריאות תושבי ישראל, ולפיכך כמה משרדי ממשלה טיפלו בו במקביל. מצב זה אמור להשתנות היום בישיבת ועדת השרים לכלכלה וחברה, שאמורה לאשר את התוכנית הלאומית הראשונה למניעה וצמצום זיהום אוויר בישראל.

ואולם בזמן שבמשרד אומרים כי מדובר בתוכנית חדשנית, גורמי סביבה מתריעים כי לא זו בלבד שבתוכנית החדשה חלה נסיגה מהמטרות שהוגדרו בחוק אוויר נקי, שנכנס לתוקפו אך לפני שנה, אלא שהתוכנית גם נעדרת את התקציב המתאים ולכן היא "הצהרתית" בלבד.

יש להודות על האמת, בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בכמה מדדים של איכות האוויר בישראל. הזיהום ממפעלי תעשייה ותחנות כוח בישראל, למשל, פחת במידת מה, ולדוגמה זיהום האוויר בתחמוצות גופרית ירד בשיעור של 40% כתוצאה מהכנסת השימוש בגז טבעי במפעלים ותחנות כוח, שקודם לכן השתמשו בדלק מזוט מזהם המכיל תחמוצות גופרית רעילות.

לעומת זאת, הזיהום מתחבורה הפך למשמעותי ביותר, בעיקר מכלי רכב המונעים בדיזל, כאשר בחיפה לבדה, למשל, כלי רכב אלו, שמהווים רק 14.5% מצי הרכב במטרופולין, פולטים לא פחות משני שלישים מתחמוצות החנקן, אחד הגורמים העיקריים לתחלואה של מחלות נשימה. הכנסת דגמים חדישים ונקיים יותר של כלי רכב אמנם הובילה להפחתה של זיהום האוויר בתחמוצות חנקן בעשור האחרון בקרוב ל-20%, אך במשרד להגנת הסביבה מעריכים שעקב הגידול במספר הנסיעות, הזיהום צפוי עדיין לחרוג מהיעדים הנדרשים.

למרות השיפור בכמה מדדים, מצביעים נתוני המשרד להגנת הסביבה גם שאיכות האוויר בישראל רחוקה מהיעדים שהוא קבע. כך למשל, ריכוז החלקיקים המזהמים בערים בגוש דן, אשקלון וחיפה עולה בממוצע שנתי בשיעור של 200% על היעד שקבע המשרד להגנת הסביבה על פי נתוני 2010. כמו כן התברר שב-42% מימות השנה נמדדו בתחנות ניטור האוויר ריכוזי אוזון החורגים מהיעד שקבע המשרד. זיהום זה נגרם כתוצאה מתהליכים כימיים שעוברים חומרים שונים הנפלטים לאוויר.

במשרד להגנת הסביבה תולים תקוות בתוכנית שאמורה לקבל היום אישור, זאת כחלק מהחובות המוטלות על הממשלה במסגרת חוק אוויר נקי שנכנס לתוקף לפני כשנה. כך למשל, היא מציעה להחמיר את התקנים לפליטות חומרים רעילים ממפעלים, להפחית את זיהום האוויר מייצור חשמל באמצעות הורדת תעריפים לחוסכים בחשמל בשעות העומס, ולעודד בכמה דרכים את השימוש בתחבורה ציבורית. לצורך יישום הצעדים השונים צפויה הממשלה להקצות סכום של 225 מיליון שקלים לארבע השנים הקרובות לביצוע התוכנית.

עם זאת בעמותת "אדם טבע ודין" אומרים כי בסעיפים רבים חלה נסיגה לעומת התוכנית הקודמת, בין היתר תקציבית, וקראו שלא לאשר את התוכנית. כך למשל, 80 מיליון שקלים צפויים להיות מוקצים לטובת גריטה (הוצאה מכלל שימוש) של כלי רכב ישנים, שהם בדרך כלל מזהמים במיוחד. עד היום נגרטו כבר יותר מ-20 אלף כלי רכב ישנים והדבר כבר הביא להפחתה בשיעור של 3% בפליטה מתחבורה של שני סוגי מזהמים.

ואולם ד"ר אריה ונגר מהמחלקה התכנונית-מדעית בעמותת "אדם טבע ודין" מציין כי "היקף הסיוע לתוכנית צומצם לרבע מההיקף הקודם שאותו הציע המשרד להגנת הסביבה". שולי נזר, סמנכ"ל במשרד להגנת הסביבה, אמרה כי "נכון שהתוכנית המקורית צומצמה בגלל אילוצי תקציב, אבל אנחנו עדיין מרחיבים את הפעילות הזאת שהוכיחה גם את כדאיותה הכלכלית".

במוקד ההמלצות: התחבורה הציבורית

התוכנית כוללת סעיפים רבים שנוגעים לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית בישראל. כך בין היתר היא קובעת שהממשלה תקדם הקמת מערכת לתעבורת אוטובוסים מהירה הכוללת הקצאת נתיבים בלעדיים לאוטובוסים. ניסיון העבר מלמד עם זאת כי מכשולים רבים עומדים כיום בפני הקמת מערכות כאלו, בין היתר כפי שנראה בירושלים, בגוש דן ובאזור השרון. עיכובים אלו מקורם בוויכוח בין הרשויות על התוואי של קווי התחבורה, וכן בקושי בהשגת מימון. עד היום אין אף קו אוטובוס מהיר המקשר את תל אביב לערים מסביב, ומערכת הרכבת הקלה שתוכננה לגוש דן תתחיל לפעול ככל הנראה רק בסוף העשור, וגם אז תתבסס על קו אחד בלבד. בתוכנית אין הצעות או פתרונות כיצד להתגבר על מכשולים אלו.

לצורך הפחתת הזיהום מצד האוטובוסים שפועלים כבר היום, נקבע בתוכנית כי שרי הגנת הסביבה והתחבורה יקבעו אמות מידה לתמיכות בחברות התחבורה הציבורית שיפעלו להפחתת הזיהום, כשהסיוע המובטח יהיה 30 מיליון שקלים לשנתיים הקרובות. במקביל מוצע כי שרים אלו יקדמו כבר השנה תוכנית חלוץ (פיילוט) להפעלה של שלושה אוטובוסים עירוניים באמצעות גז טבעי דחוס. כמו כן יינתנו הטבות מס לנהגי מוניות שירכשו וישתמשו במוניות היברידיות. במקביל, הפיץ השבוע המשרד להגנת הסביבה תקנות המחייבות תחנות דלק להתקין אמצעים לפליטת אדי בנזין לאוויר ויישומן אמור להפחית ב-90% פליטת אדים אלה שחשיפה להם עשויה לגרום לסרטן.

ואולם לדברי וגנר גם כאן ישנה נסיגה מיעדים קודמים. "הם ביטלו את הסעיף שקבע הענקת תקציב לחברות תחבורה ציבורית לצורך הצטיידות מוקדמת יותר באוטובוסים פחות מזהמים", הוא אומר. מנגד טוענת נזר שמנגנון התמיכה שמציע המשרד להגנת הסביבה עשוי להיות יעיל יותר. "אנחנו סבורים שהוא יעודד תחרות שתביא לכך שלחברות תחבורה יהיה תמריץ לבצע צעדי הפחתה כדי לזכות בסיוע והתקציב המוצע יגיע לא רק לחברות הגדולות".

סעיף נוסף שנוגע לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית מציע לפעול לקידום הסעות מאורגנות, כך שמשרדי הממשלה יקבעו תעריפים למתן עדיפות לכלי רכב אלו בכבישי אגרה. כמו כן מוצע לפעול להפחתת תקני חנייה, ולבחון מתן הטבה חלופית במקום הוצאות רכב הניתנות כיום במקומות עבודה רבים, אמצעי זה יקודם תוך התייעצות עם ההסתדרות. "אנחנו מקצים 107 מיליון שקלים להענקת תמיכה למעסיקים שיקדמו תוכניות להפחית את השימוש של עובדים ברכב פרטי", הוסיפה נזר. "זה כולל אמצעים שונים ובהם עידוד של CARPOOL (נסיעה משותפת של כמה עובדים)".

תקני פליטות חדשים לתעשייה

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר על זיהום האוויר הוא ייצור החשמל, שמוביל לפליטות של תחמוצות חנקן, מהגורמים העיקריים למחלות לב ונשימה. התוכנית החדשה מבקשת להביא להפחתת זיהום זה. כך למשל מוצע כי שר האנרגיה והמים יפעל לבדיקת תעריפים מוזלים לחוסכים בחשמל בשעות העומס, צעד שכבר הוחל השנה ביישומו.

אמצעי כלכלי נוסף וחשוב הנכלל בתוכנית הלאומית החדשה הוא קביעת שיעורי מס שונים לפי מידת הזיהום של דלק המזוט שבו נעשה שימוש בתעשייה ובתחנות כוח. ככל שסוג המזוט מזהם יותר, כך ייקבע שיעור גבוה יותר של מס, ובכך מקווים במשרד לעודד מעבר לשימוש בדלק מזהם פחות.

לעומת זאת הוצאה מהתוכנית החדשה ההצעה לבחון הכנסת שיקולים סביבתיים-בריאותיים בעת הפעלת תחנות כוח, הצעה שמשמעותה שחברת חשמל תצטרך לקחת בחשבון גם השפעות על זיהום האוויר לפני שתקבל החלטה באילו תחנות לעשות שימוש. לדברי נזר, הסעיף לא נכלל בתוכנית "כי בתמורה דרשו משרדי ממשלה האחרים שלא נוסיף דרישות חדשות להפחתת זיהום מתחנות כוח ולכך לא הסכמנו".

בכל הקשור לצעדי אכיפה כלפי התעשייה, קובעת התוכנית שיוחמרו התקנים הנוגעים לפליטת גופרית דו-חמצנית ממפעלים, וכמו כן יחויבו מחצבות להפחית את חלקיקי האבק שהן פולטות.

מאז כניסתו לתוקף של חוק אוויר נקי, הכלי העיקרי של המשרד להגנת הסביבה להפחתת זיהום אוויר מתעשייה הוא באמצעות "היתר פליטה" שאותו מוציאים המשרד לכל מפעל בנפרד. היתר כזה קובע מה רמות הזיהום שמותר לכל מפעל לפלוט, והוא מחייב את המפעל להשתמש בטכנולוגיה הטובה ביותר הקיימת בשוק.

עם זאת, ארגונים סביבתיים טוענים שהמשרד נוטה שלא להחמיר בדרישות שהוא מציב לתעשייה. לעומתם, טוענים התעשיינים כי המשרד יצר מנגנון ביורוקרטי מסובך של מתן היתרים שמשאיר אותם במצב של חוסר ודאות כיצד ולמה להיערך בכל הקשור להתקנת אמצעים לזיהום אוויר.

יישום האמצעים השונים הנכללים בתוכנית אמור להביא להפחתה משמעותית של זיהום האוויר בעשור הקרוב, בין השאר של 61% בתחמוצות חנקן. עם זאת יעדי הפחתת הזיהום הם נמוכים יותר לעומת התוכנית המקורית, בגלל אילוצי תקציב.

הבעיה העיקרית: מחסור בכוח אדם

בתחשיב כלכלי שערכו במשרד לבדיקת המשמעות של הפעילות להפחתת זיהום אוויר, נמצא כי אי-עמידה בתקנים לפליטת זיהום שעליהם ממליץ המשרד, תגרום לכך שבעוד עשור העלות של הנזק תגיע לשמונה מיליארדי שקלים מדי שנה. אלו נובעים בין היתר מההוצאות הכבדות של מערכת הבריאות בגלל התמודדות עם נזקי זיהום האוויר.

נזר מהמשרד להגנת הסביבה משוכנעת שהתוכנית החדשה תביא לשינוי של ממש בטיפול בבעיות זיהום האוויר בישראל. "זו פעם ראשונה שיש תוכנית ממשלתית שבה משתלבים כל משרדי הממשלה, והיא לא מתבססת רק על הסמכויות והיכולות של המשרד להגנת הסביבה", אמרה. "קיימנו תהליך מאוד ארוך עם משרדי התחבורה, האנרגיה והמים ומשרדים נוספים, והצלחנו להגיע איתם להסכמות - ומעתה הם יצטרכו לקחת בחשבון שיקולים סביבתיים במהלך פעילותם".

היא ציינה כי חוק אוויר נקי קובע שכל משרד יצטרך לדווח פעם בשנה על הפעולות שנקט להפחתת הזיהום. "זה נכון שהתוכנית מפרטת יותר את הפעולות שהמשרד להגנת הסביבה יבצע אבל היא בהחלט מטילה משימות גם על המשרדים האחרים".

ואולם בין המומחים לאיכות אוויר היו אתמול חלוקים באשר לסיכויי ההצלחה של התוכנית. גורם מקצועי אחד טען שהיא "הצהרתית" ונעדרת אמצעים מספיקים לביצוע או תמריצים כלכליים להפחתת זיהום. מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד עמית ברכה, ציין גם הוא כי המענה חלקי בלבד. "נוסח התוכנית החדשה הוא התקפלות של הממשלה מול יעדי חוק אוויר נקי. ממשלה שחפצה בשמירה על בריאות תושביה ועל הסביבה חייבת להסיר את נוסח התוכנית הנוכחית מסדר היום ולהחליפה בתוכנית שאפתנית ובלתי מתפשרת".

לעומתו, אומר ד"ר מיכאל גרבר, לשעבר ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה, שהיה שותף בוועדת המומחים שייעצה לגיבוש התוכנית בשלביה הראשונים, כי לנוכח האילוצים השונים, התוכנית טובה ותואמת חלק גדול מההמלצות של ועדת המומחים. "אין לי מושג אם התקציבים שמציעה התוכנית מספיקים לביצועה, ונראה כי הסכומים שהוקצו מדי שנה הם קטנים למדי - ולאור הקיצוצים שמקדמת הממשלה, הם עוד יצטמצמו בהרבה", הוא אומר, "מצד שני, טוב שיש למשרד להגנת הסביבה תקציב שאפשר להתחיל לעבוד אתו".

עם זאת, לדבריו, הבעיה העיקרית אינה התקציבים, אלא היעדר כוח אדם במשרד להגנת הסביבה ליישומן והפעלתם של הסעיפים הרבים. הוא ציין כי הבעיה עלתה גם בזמן אישור חוק אוויר נקי לפני ארבע שנים, וגרמה לעיכובו. "לא מספיק שיהיה לך תקציב, אתה צריך גם מספיק אנשי מקצוע. לאור זאת קשה לי לראות איך התוכנית הזאת שלדעתי היא טובה מיושמת בפועל בשטח ובלוח זמנים מתקבל על הדעת".

לכתבה בהארץ

עידוד תחבורת אופניים בתכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר בישראל