החמרה בפיקוח ובאכיפה על מפעלי תעשייה בארץ

נשלח 3 במאי 2010, 12:28 על ידי Sustainability Org
המשרד להגנת הסביבה הודיע כי הוא מחמיר את הפיקוח על המפעלים במאות בדיקות נוספות מדי שנה. הגופים שיבצעו את הבדיקות יעבדו עם המשרד באופן בלעדי – בחיפה אוכפים את החוק נגד בזן.
 
03/05/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אםוק טיימס
 
המשרד להגנת הסביבה פרסם בסוף השבוע שעבר מכרז לבחירת ספק לביצוע בדיקות פתע במפעלים לדיגומי אוויר בהיקף עבודה של מעל לחמישה מליון ש"ח. תנאי מרכזי במכרז, הוא שהגוף הזוכה ינתק את קשריו העסקיים עם המפעלים.

ארגוני סביבה העירו פעמים רבות במשך השנים, שמצב בו אותן החברות המבצעות את הניטור באחריות המפעלים, הן אלה שאחריות לבדיקות הפתע שמבצע המשרד להגנת הסביבה, אינו תקין ויכול ליצור ניגוד אינטרסים.

המשרד להגנת הסביבה אף הוא כנראה הבחין בכך ופרסם את המכרז, במסגרת הצעדים לשיפור הפיקוח והאכיפה על המפעלים, כך שימנע ניגוד עניינים בעבודת החברה הזוכה. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן אמר עם פרסום המכרז: "זיהום האוויר מהווה אחד המפגעים הסביבתיים הקשים ממנו סובלים אזרחי ישראל ולכן, שיפור איכות האוויר וההערכות ליישום חוק אוויר נקי הוא אחד מהיעדים המרכזיים אותו אנו מקדמים. במסגרת המאמצים להבטחת אוויר נקי בישראל, נמשיך לשכלל את אמצעי האכיפה העומדים לרשותנו ובכלל זה - הידוק הפיקוח על המפעלים".

כלי אכיפה מרכזי לעבירות על חוק אוויר נקי

ביצוע דגימות אוויר בביקורי פתע במפעלים הם כלי האכיפה מרכזי שיש בידי המשרד בענייני איכות אוויר. המטרה של המשרד להגנת הסביבה היא להגביר את האכיפה בנושא איכות האוויר באמצעות בדיקות פתע במפעלים (במקורות מוקדיים ולא מוקדיים, לרבות בדיקת דליפות).

מטרה נוספת היא להכין בסיס נתונים של ריכוזי מזהמים שונים בסביבה הנפלטים מהתעשייה ומתחבורה ולבצע בדיקות סביב אזורי תעשיה לצורך קבלת תמונת מצב, קביעת מדיניות ובדיקת תוצאות פעילות האכיפה. המשרד להגנת הסביבה פרסם את היקפי הבדיקות שיבוצעו בשנה הראשונה ובהמשך:

א. במהלך שנת ההתקשרות הראשונה: מספר בדיקות הארובה המינימאלי- 400 בדיקות לשנה, מספר הבדיקות הסביבתיות המינימאלי- 500 בדיקות לשנה.

ב. במהלך שנת ההתקשרות השנייה והלאה (לרבות תקופת ההארכה אם יבחר המשרד לממשה): מספר בדיקות הארובה המינימאלי - 500 בדיקות לשנה, מספר הבדיקות הסביבתיות המינימאלי- 1,000 בדיקות לשנה.

למנוע ניגודי אינטרסים

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי מספר השחקנים המצומצם בשוק דיגומי איכות אוויר, יוצרים חשש ממשי לניגוד אינטרסים שהמציע הזוכה עלול להימצא בו. לכן, תנאי להגשת הצעה במכרז זה הינו התחייבות מצד המציע, למתן שירותים באופן בלעדי עבור המשרד. החברה הזוכה תנתק כל קשריה העסקיים עם מפעלים או בתי עסק הנדרשים על פי חוק כיום, או שעשויים להידרש בעתיד לבצע בדיקות סביבתיות בכלל ובתחום איכות האוויר בפרט.

על המציע להתחייב לנתק את קשריו העסקיים כאמור, בתוך חצי שנה מיום החתימה על הסכם ההתקשרות עם המשרד.

תגובת עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל

שאלנו את ליאורה אמיתי ואת עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלות העמותה " אזרחים למען הסביבה בגליל" שפרסמה לאחרונה את הדו"ח "שקט תעשייתי". אחת הטענות של הדו"ח היו שקיים ניגוד אינטרסים בעובדה שחברות המבצעות דגימות לניטור עצמי של מפעלים הן אותן החברות שנותנות למשרד להגנת הטבע את השירות של ביצוע דגימות פתע, לעיתים באותם המפעלים עצמם.

"אנו שמחות ומקדמות בברכה את היוזמה של המשרד להגנת הסביבה" אמרו אמיתי והרדל ואכים כשהתבקשו להגיב לידיעה. אמיתי אמרה שהיא מקווה כי יתרחב היצע החברות המתמחות בניטור אוויר. לדעת אמיתי יש לערוך בדיקות לא רק במפעלים הגדולים אלא גם במפעלים קטנים, לעיתים מספר מפעלים קטנים בסמיכות יכולים לגרום לזיהום גדול יותר מאשר מפעל אחד גדול. "בשל העדר פיקוח עד עתה, ישנם מפעלים קטנים העושים שימוש בחומרים מאוד מסוכנים והנזק שלהם יכול להיות גדול מאוד".

חוק הרשויות המקומיות – חובת פיקוח

עו"ד הרדל ואכים העירה באותה הזדמנות שעם הפעלת חוק הרשויות, מחובתן של הרשויות לפקח גם על נושאים סביבתיים. כזכור במסגרת החוק נדרשות הרשויות המקומיות שמספר התושבים בהן 20,000 תושבים ויותר, להסמיך פקחים ולהתחיל בפיקוח בנושאי סביבה לרבות זיהום אוויר. "אחד התמריצים לרשויות המקומיות, הוא שהקנסות שייגבו בגין העבירות הסביבתיות יופנו לקופתן של הרשויות" אומרת עו"ד הרדל ואכים.

אמיתי מסבירה שעד היום הרשויות לא עסקו באכיפה בנושא סביבה וזיהום אוויר כי הדבר אולי לא השתלם להם. המפעלים שילמו ארנונה וסיפקו מקומות עבודה. "למה שהרשויות יטפלו רק בדו"חות חניה?" שואלת אמיתי ומוסיפה כי עתה ניתנת לרשויות המקומיות ההזדמנות לדאוג לרווחת התושבים ולבריאותם.

אכיפת החוק במפרץ חיפה

המשרד להגנת הסביבה הוציא צו פינוי רעלים לבתי הזיקוק (בזן) בחיפה בשל הבוצות שהצטברו במפעל. בתהליך זיקוק הנפט נוצרים במפעל בוצות משני סוגים המוגדרות כפסולת מסוכנת ביולוגית, מתהליך הטיפול בשפכים, ושומנית, שמקורה בניקוי תחתיות זיקוק ומכלי אחסון. בוצות אלו נצטברו בבתי הזיקוק ולא פונו כפי שנדרש מהמפעל. בסוף שנת 2009 דווח למשרד להגנת הסביבה כי היקף הבוצות מגיע ל-12 אלף טון ומדי שנה מתווספים 3,000 טון.

השר להגנת הסביבה הצהיר: "לא ניתן להמשיך את הסחבת שבטיפול בפסולת מסוכנת שמקורם בבתי הזיקוק. על המפעל לפנות את המפגע הסביבתי בהקדם". המשרד להגנת הסביבה דורש מהמפעל לסלק חלק מרעלים אלו לאתרים מורשים עד לחודש ספטמבר 2010 לכל המאוחר ובמקביל, להקים מתקן לטיפול בבוצות בתחומי המפעל עד לחודש ינואר 2011.

יוסף רוזן, יו"ר בזן חיפה (בתי זיקוק), השתתף בחודש מרץ השנה בכנס "סביבה 2020" וטען אז נגד הרגולציה שאינה ברורה: "ידוע לכל כי איכות הסביבה היא לא עניין חולף". אך מיד קבע ש"חבל שהרגולציה במדינה מתייחסת אליו ככזה". רוזן גם טען אז נגד התמודדות קשה עם רגולציה רטרואקטיבית.

פנינו לבזן בבקשה להגיב לידיעה והנה התגובה: "בזן פועלת בנושא פינוי הבוצות בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, והיא תבצע את הנחיות המשרד בנושא".

לכתבה באפוק טיימס

Comments