נחלת העבר: החקלאים ביפן אינם יכולים לסמוך עוד על מקור פרנסתם

פורסם: 15 בינו׳ 2012, 12:35 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 15 בינו׳ 2012, 12:36 ]

האסון הגרעיני בפוקושימה היה מכה שהחוות המשפחתיות ביפן יתקשו להתאושש ממנה; לאחר שהמגזר החקלאי ספג הפסדים של 30 מיליארד דולר, סופה של מסורת בת 2,500 שנה נראה בלתי נמנע

ג'ון ליונה | 15/1/2012 18:00
תגיות: יפן (כלכלה),חקלאות
 
במשך כ-40 שנה סמך החקלאי איצ'י פוקודה על הפרי שתניב אדמתו ועל יכולתה של האדמה לסייע למשפחתו ולשאר העם היפני. אלא שלאחרונה ראה החקלאי הוותיק כיצד אדמתו הופכת להיות רעילה: כ-10 חודשים לאחר שרעידת אדמה הכתה במתקן הגרעיני בפוקושימה, וגרמה לשחרורו של צסיום רדיואקטיבי אל האטמוספירה, חקלאים רבים אינם יכולים לסמוך עוד על מקור פרנסתם.

הידאקי, בנו הבכור של פוקודה, מסרב לנהוג בטרקטור ללא מחיצת זכוכית שתגן עליו מפני האבק הנישא ברוח. בני המשפחה מגרדים את מגפיהם ואת בגדי העבודה שלהם מיד עם עזיבתם את השדה כאמצעי הגנה מפני משקעים רדיואקטיביים. והגרוע מכל - הם אינם אוכלים יותר את המזון שהם מגדלים.

"לראשונה בחיי אני מפחד מהיבולים שלי", אמר פוקודה (60), דור שלישי למשפחת מגדלי אורז וירקות. שטח אדמתו של פוקודה נמצא קילומטרים ספורים בלבד מהמתקן הגרעיני. "עכשיו אנחנו קונים הכל משווקים, אנחנו קונים דברים שגודלו הרחק מטווח השפעתו של המתקן הגרעיני".
צילום: אי-פי
חקלאים בשדה ביפן. התאונה הגרעינית שינתה את הכל צילום: אי-פי
 
מכסי המגן בדרך לביטול

אין ספק שמדובר בימים שחורים עבור חקלאי יפן: סערה פוליטית, כלכלה מתמוטטת ואסון טבע מאיימים כולם להרוס צורת חיים שקיימת כבר 2,500 שנים.

בזמן שחקלאים במחוז טוהקו מתמודדים עם האסון שפקד אותם בעקבות דליפת המתקן הגרעיני, מתגלה איום נוסף על המשך קיומו של משק החקלאות המקומי. לאחרונה נודע כי ממשלת יפן שוקלת להצטרף לשותפות הטרנספסיפית, שהנה ברית סחר חופשי שנויה במחלוקת, שתבטל את המכסים על יבוא סחורות ליפן, שכיום מגנים על תוצרת יפנית מפני תחרות עם ייבוא זול יותר.

מגדלי אורז כמו פוקודה ייפגעו בצורה החמורה ביותר. תבואתם של מגדלי אורז יפנים מוגנת כיום על-ידי מס של 800% על אורז מיובא. חקלאים זועמים דחקו לאחרונה את הטרקטורים שלהם אל תוך רחובות טוקיו העמוסים, במחאה על שימוש בברית הסחר החופשי כאמצעי להמריץ את כלכלתה השוקעת של יפן.

מנגד טוענים אנליסטים כי יפן חייבת לעמוד בקצב הפיתוח של מדינות כמו דרום-קוריאה, שחתמו לאחרונה על הסכם סחר חופשי עם ארה"ב. לטענת אותם המומחים, חברות בשותפות הטרנס-פסיפית עשויה לחזק את קשריה של יפן עם שכנותיה ועם ארה"ב, ולהפחית את הנזק שנגרם מצניחתו של הין היפני. 2.4 מיליון משפחות חקלאיות נקלעו אל מרכז המהומה הפוליטית.

האסון הגרעיני נתפס על-ידי רבים כמכה ניצחת על תעשייה גוועת. המגזר החקלאי של יפן סובל מהפסדים של 30 מיליארד דולר מאז רעידת האדמה במרס והצונאמי הקטלני שהציף את היבולים וגרם נזק למערכת הקירור במתקן הגרעיני בפוקושימה, שבתורו גרם להתכה של כורים גרעיניים ודליפה של קרינה. בחודשים האחרונים התגלו רמות עודפות של צסיום רדיואקטיבי בכ-40 סוגי מוצרי מזון מפוקושימה.

יוג'י סאקאי, נציג המשרד של מחוז פוקושימה בקואופרטיב החקלאות היפני, כינה את החקלאות "מסחר מזדקן" משום שבמשקים רבים עובד כעת הדור האחרון של משפחות חקלאים מרובות שנים.

צילום: אי-פי
אחד הכורים הפגועים בפוקושימה. האסון הגרעיני נתפס על-ידי רבים כמכה ניצחת על תעשייה גוועת צילום: אי-פי
 
היתה חווה
יותר מ-70% מתוך 15 אלף החקלאים שמשרדו של סאקאי מייצג הם בני למעלה מ-65, ורק ל-10%מהם יש בן או בת שימשיכו את העסק המשפחתי. מלבד זאת, מחקר מצא כי רק אחד מתוך שלושה חקלאים יפנים מעוניינים שילדיהם ירשו אותם בעבודת החקלאות.

עם עזיבתם של צעירים את החוות, סאקאי מבכה את עתיד החקלאות ביפן. הוא מאמין כי חקלאות יפן עתידה לדמות לזו שבארה"ב, שם שולטים תאגידים חקלאיים בקנה מידה גדול ולא עסקים משפחתיים קטנים. "החוות הגדולות והמגוונות יותר ישרדו", הוא אמר, "אבל סביר להניח שלא כך יהיה גורלן של החוות הקטנות".

בעודו שוקל הצטרפות לברית הסחר החופשי הרב-לאומית, הבטיח ראש ממשלת יפן יושיהיקו נודה להגן על המסורת התרבותית של יפן ועל הכפרים החקלאיים היפנים.

אך החוואי פוקודה מאמין כי חוות כאלה הן כבר נחלת העבר. "בכנות, אני לא יודע אם תהיה פה חווה בשביל בני הבכור כשהוא יגיע לגילי", הוא אמר. כשרעידת האדמה התחוללה בפוקושימה, הוא כבר התכונן לקצור את העגבניות שזרע. במקום זאת, נאלצה משפחתו לנטוש את החווה ולהותיר את היבולים להירקב. כשחזר לבסוף לעונת האורז, פוקודה לא היה משוכנע כי הוא צריך לזרוע את שדותיו. "חשבתי לעצמי 'מה תוליד האדמה אם אזרע פה? האם הגידולים יזיקו לבני אדם?' כל החוואים דאגו", סיפר פוקודה.

באותה תקופה התעוררו בבנו מחשבות מחודשות על עתידו כחוואי. הוא אינו רוצה לשתות את המים המקומיים והוא דואג שבניגוד לאביו, הוא יחיה מספיק זמן כדי לחוות את ההשפעות המזיקות של חשיפה לצסיום, מחלת הסרטן למשל. "מי היה מנחש שהצונאמי יביא לכזה אסון נוראי? " אמר פוקודה. "מוצרי פוקושימה היו בעבר שם נרדף לאיכות גבוהה ובטיחות, אבל התאונה הגרעינית שינתה הכל".
Comments