קצא"א נפשם // הפקת לקחים? תשכחו מזה, האסון הבא הוא רק עניין של זמן

נשלח 24 בדצמ׳ 2014, 8:38 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 24 בדצמ׳ 2014, 8:38 ]

אסון דליפת הנפט מצפון לאילת הציף מחדש את תחושת ההזנחה בקרב תושבי הערבה הדרומית ואת אוזלת ידם של הארגונים שאמורים לשמור על הסביבה ■ "אם זה היה צונאמי או רעידת אדמה, זה סיפור אחר. אבל כשמדובר במעשה אדם אנשים כועסים - ובצדק"

מאת ישראל פישר, 13/12/2014

שבוע לאחר דליפת הנפט מצפון לאילת, ברשות הטבע ובמשרד להגנת הסביבה מוטרדים ממזג האוויר. התחזיות ניבאו גשם חזק עם חשש לשיטפונות, והפחד הגדול היה שהם יסחפו עמם את הנפט שעל הקרקע אל מפרץ אילת, מה שיגרום לפגיעה חמורה בסביבה הימית. במהלך שהתנהל כמו מבצע צבאי נערכו אנשי המשרד להגנת הסביבה לאפשרות הזו, ופרשו לאורך מפרץ אילת חסמים גדולים שאמורים למנוע את התקדמות הנפט.

במקביל מתבצעת בשטח פעילות הניקוי של השמורה, למרות הגשם שמאיים לרדת בכל רגע. בתוך השמורה הרגועה בדרך כלל עובדים דחפורים, טרקטורים ומשאיות כדי להוציא את החול המזוהם, בליווי צמוד של פקחים ועובדים של רשות הטבע והגנים. "לא נוכל להוציא את כל החומר החוצה", אומר בעצב יורם חמו, העובד כפקח של רשות הטבע והגנים באזור הערבה הדרומית כבר כמעט 20 שנה. "נעשה כמיטב יכולתנו, אבל בינתיים עוד לא הוצאנו את כל הנפט הנוזלי החוצה".


"זה יום שחור"
צילום: אליהו הרשקוביץ


"אם החסמים לא יעבדו, הסכנה לסביבה הימית גדולה מאוד", מוסיף ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, רני עמיר. "סיימנו להיערך ועכשיו אנחנו מחכים. אנו מוכנים לכל תרחיש. הכל עכשיו תלוי בידי זה שיושב למעלה".

חמו, שמכיר כמעט כל עץ וסלע בשמורת עברונה הפגועה, לא חושב שהאירוע הזה תלוי באלוהים. "זה יום שחור. הייתי בהלם כשזה קרה. כאדם שחי כל חייו בטבע במדבר, מגן על ערכי הטבע ומונע ציד פרוע, שומר על ג'יפאים שייסעו במסלול ומונע כריתה של שיטים, קשה לי מאוד לראות כך את אחד המקומות היפים בדרום. יש פה הרבה כאב, אנשים פה בכו". נחמתם היחידה של כל הנוגעים בדבר היתה שבסופו של דבר הגשם שירד לא התפתח לכדי שיטפונות, והחסמים עשו את פעולתם ומנעו זליגת נפט אל ים סוף.

לאחר שיסיימו לנקות את השטח יעברו הצוותים של הרשות, שהגיעו לסייע מכל רחבי הארץ, לעבודה עדינה של שיקום משני, שכוללת עבודה מקצועית של אנשי שטח, פקחים וגם מתנדבים. "עכשיו אי אפשר להכניס מתנדבים, כי המשרד להגנת הסביבה אוסר על כניסת אזרחים בגלל אדי הדלק. ההערכה שלנו היא שעד תום העבודות, ברגע שאפשר יהיה להיכנס לשטח באישור המשרד, נגייס מתנדבים", אומר חמו.

חמו מנסה להסביר את הנזק, שאולי לא מובן לכולנו. רוב הציבור אינו מתייחס בחומרה לאסונות אקולוגיים, הנושאים מלבד נזק כלכלי גם הצצה לדרכי הפעולה של גופים ממשלתיים בלתי מפוקחים. "שמורת עברונה מאופיינת בבעלי החיים עם נופים של הרי אדום. זה בית הגידול של זעמן, שועל, יעל, שחור זנב, סלעית, שממית וגם חרדון צב - לטאה באורך של מטר, ממש דינוזאור קטן", הוא אומר בהתלהבות. "תחשוב ששמורת עברונה היא הבית שלהם. אין להם משהו אחר. אם אתה מוציא אותם החוצה, הם לא שורדים אפילו שעה אחת. תחשוב איזה דבר טראומטי הם עוברים עכשיו. יש כאן עדר של עד 300 צבאים, מהגדולים בישראל".


ברשות הטבע והגנים אומרים שהם חששו ממקרה כזה והתריעו מפניו
צילום: רויטרס


גיא סמט, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, קיבל את ההודעה על הדליפה בערבה ביום רביעי שעבר ומיד ירד לאילת, אחרי יום שלם של התרוצצויות. העדיפות הראשונה היתה לבנות סכרים קטנים ונקודות איגום כדי למנוע מהנפט להגיע לירדנים. "הגעתי לכאן וראיתי בריכה ענקית שעומקה חמישה־שישה מטרים", הוא נזכר. "תפקיד המשרד במקרה כזה, כממשלה, הוא לקחת את כל הגורמים יחד, לשים אותם בחפ"ק ולהתחיל לעבוד מסודר. עשינו סיור בשמורה באמצע הלילה כדי לראות מה המצב, להבין את התמונה. לא הייתי שבוע בבית. אומרים שאתחיל לשלם כאן עוד מעט ארנונה. הלילה ישנתי שעה וחצי, אבל יהיה בסדר. כולם עושים את זה באהבה. גם העובדים של קצא"א הם אנשים טובים. אני אומר להם את זה. יש לנו לפעמים עימותים וצעקות, אבל בסך הכל הם אנשים טובים וכולם מבינים. חלקם אפילו חשים מבוישים".

אודי גת, ראש המועצה האזורית אילות, מנסה להרגיע. "אין השפעה יום־יומית על התושבים, חוץ מקצת השפעה פסיכולוגית. יש עדיין ריח, שהולך ופוחת, אבל כשאנשים מריחים ריח לא טוב הם חוששים שתהיה לכך השפעה בריאותית, אף שהמדידות מראות שאין כאן סכנה בריאותית. זה כמו הרפת בקיבוץ קטורה - אתה מריח את הפרות, אבל לא מדובר בנזק בריאותי".

כועסים על קצא"א, על המשרד להגנת הסביבה ועל הממשלה

מאז יום רביעי שעבר עמלים אנשי רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ואנשי הרשות האזורית על ניקוי השטח והרגעת תושבי האזור. כל אחד אוחז ברעיונות משלו באשר לדרכים שבהן צריך לנקוט והוויכוחים נשמעים מכל עבר, אבל על דבר אחד כולם מסכימים: החברה שהפעילה את צינור הנפט, קצא"א (קו צינור אילת־אשקלון), אשמה. בדרך עולות טענות של הארגונים, כל אחד בתחומו, נגד גופי הפיקוח במדינה, שהעלימו עין מהאזהרות, ורומזים שיכול להיות שהמדינה מעדיפה להתעלם מהפריפריה.


"קשה לי מאוד לראות כך את אחד המקומות היפים בדרום"
צילום: רויטרס

"זה קרה כבר בעבר", משיב חמו לשאלה אם הוא חשש מאסון אקולוגי מעין זה, ובעצם טוען כי הכתובת היתה על הקיר גם הפעם, בוודאי לאחר שבספטמבר 2011 פגע טרקטור בצינור שהוביל דלק סילוני, שנשפך בנחל צין. "הייתי שם אז כשזה קרה. הגעתי שעה־שעתיים לאחר הפיצוץ. תהליך השיקום לקח שנים. אני חושב שלהבדיל מדלק סילוני, התוצר של הנפט הגולמי נראה ויזואלית הרבה יותר רע. דלק זה שקוף, פחות כואב בעין, נראה כמו שלולית מים".

חשבת שארוע כזה יכול להתרחש שוב?

"לאחר האירוע ההוא, כשהיינו בתהליך השיקום והיינו שבעי רצון משיתוף הפעולה עםקצא"א, התחילה בדיקה של מבקר המדינה, שעדיין לא נסגרה. כשראינו שבדיקת המבקר לא נסגרת כמה שנים אחרי האירוע, שאלנו את עצמנו מה זה אומר. התשובה היא שעולם כמנהגו נוהג, וזה רק עניין של זמן עד שיתרחש אירוע נוסף. אם המבקר לא קובע שרמת הפיקוח צריכה להיות גבוהה יותר, ולא הסיקו מסקנות לגבי האחראים לאירוע בנחל צין, אפשר להבין שזה רק עניין של זמן שיהיה אירוע נוסף".

בכלי התקשורת עסקו בהרחבה בדליפת הנפט, אבל בניגוד לתפישה הרווחת, סיור במקום הדליפה ממחיש שלא מדובר בפיצוץ פתאומי שגרם לחור או לסדק בצינור, אלא להיפרדות של שני חלקים בו. לפיכך עולות השאלות לכיוונם של גופי הפיקוח, שהיו אמורים לוודא שקצא"א מרכיבה את הצינורות כהלכה. שורת פרסומים בכלי התקשורת בימים שאחרי הדליפה העלו תהיות לגבי פעילות החברה, שהוקמה בשנות ה-60 כמיזם משותף לישראל ולאירן. גם גופי הרגולוציה ספגו אש כשניסו להבין איך קרה האסון האקולוגי החמור בתולדות ישראל, שבו הוזרמו לשמורת עברונה יותר מ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי.


דליפת הנפט בנחל עברונה
צילום: ששי חורש

"התושבים כועסים. הם כועסים על קצא"א, על המשרד להגנת הסביבה ועל הממשלה - שלא הצליחו למנוע את זה", אומר גת. "אף אחד לא חשב על זה אף פעם. אני נמצא בתפקיד 15 שנה ומעולם לא היתה בעיה בצינור קצא"א אצלי במועצה, זה לא באג'נדה. באירוע בנחל צין זה היה טרקטור שפגע בצינור. זה מעשה ידי אדם. אם זה היה צונאמי או רעידת אדמה, זה סיפור אחר. אבל כשמדובר במעשה אדם אנשים כועסים - ובצדק".

אירועי השבוע החולף התרחשו במקביל לכנס אילת־אילות לאנרגיות מתחדשות, שעוסק, איך לא, בשאלה איך אפשר לגמול את העולם מנפט. "האבסורד הכי גדול הוא שזה קורה במקביל לכנס שבו אנחנו מדברים על אנרגיות חלופיות, בזמן שיש לנו שמש כל השנה ושיש אפשרות לייצר ולעשות, ובתחומי המועצה שמדברת על כך הכי הרבה זורם צינור נפט אינסופי", אומר גת.

גת היה זה שחתם על רישיון העסק של קצא"א בתחומו, אבל כמועצה אזורית קטנה כל כך אין לו יכולת לפקח על הענקת הרישיון, בוודאי לא אחרי שהחברה הגישה לו, לטענתו, את כל האישורים הדרושים מהמשרד להגנת הסביבה. "המשרד חותם להם שהם עמדו בהנחיות, ורק אז אני חותם. לא אחתום למי שלא ביצע את ההנחיות של הגורמים המקצועיים. זה לא תפקידי לפקח. אמנם אני ראש הרשות, אבל אני יותר הצד הטכני. הצד המקצועי נעשה על ידי הגורמים המקצועיים".


נזק עצום לשמורת הטבע
צילום: ששי חורש

ברשות הטבע והגנים אומרים שהם חששו ממקרה כזה והתריעו מפניו, וברשות המקומית טוענים שאין ביכולתם לבדוק את הדברים, וגם במחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה טוענים שהם פשוט לא יכולים לעמוד בעומס המשימות שמוטל עליהם, בעיקר בגלל המשאבים הדלים שמוקצים למשרד. "אתה לא יכול להתריע מפני מישהו שלא יעבוד כמו שצריך", אומר סמט, מעל הבור הפעור במקום שבו פרץ הנפט מהצינורות.

מפקח אחד ל-60% משטח המדינה

"ביקורת תמיד יש", טוען סמט בהתייחסו לשאלה על תפקוד המשרד שמפקח על קצא"א. "יש לי צוות של כ-30 ומשהו עובדים - כשכולם נמצאים ולא בחופשה או משהו אחר. בתחום של זיהום קרקע יש לי עובד אחד. בחור נהדר, באמת. הוא אחראי על קרקעות מזוהמות בכל הדרום, מאילת ועד אשדוד, על פיקוח במפעלים, בכל המפעלים. כשיש בעיות עם מפעל סוגת בקריית גת הוא אחראי, כשיש בעיות בבתי הזיקוק באשדוד הוא אחראי, וכשיש בעיה באילת הוא אחראי. אלה המשאבים שהמדינה מקצה, ועם זה אנחנו צריכים להתמודד.


כמויות אדירות של נפט - תהליך השיקום יהיה ארוך
צילום: אליהו הרשקוביץ

"אירועים סביבתיים מתרחשים. תשומת הלב שלי נתונה יותר לחומרים המסוכנים. אני אחראי על 60% משטח המדינה. יש לי את רמת חובב, את מישור רותם ואת אשדוד. יש שם מפעלים עם חומרים מסוכנים שעליהם אני מסתכל. במהלך המבצעיים הצבאיים חמאס מנסה לפגוע בהם נקודתית. החשש המיידי הוא בכיוונים של חומרים מסוכנים, וגם שם יש אירועים. היה אירוע בנתיבות של דליפת אמוניה במפעל לייצור קרטיבים, שלא ממש עניין את הציבור, אולי כי זה בנתיבות. אנחנו מצפים שחברה כמו קצא"א - לא מפעל קולורדו לארטיקים בנתיבות - תהיה רצינית, אחראית ומסודרת, ושדברים כאלה לא יקרו, ובטח שלא שוב".

סמט מסביר שעם כוח האדם הדל אין באפשרותו לרוץ אחרי כל מפעל. "והאמת? לא צריך לרוץ אחריהם. למנהלים בחברות יש אחריות. גם לקצא"א יש מנכ"ל ומנהלים והם אלה שאחראים, לא הגשם ולא המשרד להגנת הסביבה. זה לא נכון ולא ישים שהציבור ישים מפקח על כל אדם שפועל במפעל. לנו יש מידת אחריות ולא צריך לברוח ממנה, אבל היא של פיקוח מסוים. אנחנו עובדים לפי תקנים, ואם מישהו לא מבצע את התקנים, אין לנו דרך לאכוף".


החברה שהפעילה את צינור הנפט, קצא"א (קו צינור אילת־אשקלון), אשמה
צילום: אליהו הרשקוביץ

במועצת אילות חושבים שההתעלמות התקשורתית לא היתה מכוונת, אלא נבעה קודם כל מהתעלמות ממשלתית. "אין ספק שהמדינה יצאה מכאן מזמן", אומר גת ומונה שורה של בעיות במועצה בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור ועוד. "בחבל אילות אנחנו הכי פריפריאלים ומתים פה יותר מוקדם ויותר מאשר כל מקום אחר, מכיוון שאנחנו רחוקים מבית חולים ובשביל לעשות ביקורת שגרתית שלא מבוצעת ביוספטל, אתה צריך לנסוע לתל אביב.

"קחו למשל קבוצת כדוריד מתנ"סית שצריכה לשחק בבאר שבע - מה עם הנסיעות? המדינה נותנת כסף שווה בשווה לקבוצות האלה ואנחנו פשוט לא במקום שווה. גם בחינוך זה ככה. יש לי בית ספר אחד - יסודי ותיכון בקמפוס אחד - עם כ-900 תלמידים, שמרכז את כל האזור. אנחנו משקיעים, כמועצה, הרבה מעבר למה שמשרד החינוך נותן, מכיוון שמגיע לילדים האלה לחיות כמו כל ילד במדינה ישראל. אם הוא רוצה ללמוד תקשורת או אמנות - יש לו מורים. אנחנו לא מוכנים למצב שבו מפני שהוא גר בחבל אילות הוא לא יהיה זכאי למורה לאמנות.

"גם מצב הדיור בעייתי. אנשים שמצאו עבודה פה, לא יקנו דירה ביום הראשון. הם ירצו לשכור דירה - לראות אם הם שורדים את אוגוסט, אם הם השתלבו במקום העבודה. אין פה דיור להשכרה. כל הפרויקטים שהמדינה מכינה הם בערים גדולות - ולא פה. אם אתה רוצה לקחת משכנתא, הבנק לא רוצה לתת לך כי לא בטוח שיהיה בכלל ערך לבית שקנית. אז מה הבנק יעשה אתו? המדינה לא עוזרת כאן כי אנחנו פחות מדי מעניינים אותה. אז אנחנו גאים ומרוצים פה ומקימים משפחות, אבל זה לא בן גוריון, וכנראה שאין כמוהו היום בשום מפלגה, שיידע להגיד שהוא משקיע מעבר לנדרש כדי ליישב".

מחכים לשר שיתעורר

השאלה שמרחפת מעל היא מה יהיה בעתיד ואם יצליחו למנוע אסון דומה בעתיד. "את השאלה הזו צריך להפנות לקצא"א", אומר עמיר. "קצא"א אמורה להחזיק תוכנית למצבי חירום כאלה, בדיוק כמו כל גוף אחר. הם עושים את זה. למזלם, זה לא קרה בים, כי אז היינו בצרה צרורה. יש לנו סמכויות פליליות. אנחנו מתפקדים כשוטרים לכל דבר ועניין בתחומים שלנו. קצא"א תיחקר ונמצא את האמת באירוע הזה", הוא מבטיח.

"מה מבטיח לנו שזה לא יקרה שוב בעוד שבועיים?", שואל גת. "עשו מעקף לצינור והזרימו בו הרבה נפט, והם רוצים מאוד להמשיך ולהזרים. הם רוצים לתקן ולגמור את החקירה, כי עד אז הם לא יוכלו להזרים. המרחקים בין המגופים (סוגרים של מקטע בצינור, י"פ) של קצא"א באזור שלנו הם 32 ק"מ. אם יש תקלה, בדומה למה שקרה הפעם, והם סוגרים את המגופים, אז בעצם כל מה שבין המגופים נשפך החוצה. שאלתי את קצא"א למה המגופים רחוקים כל כך זה מזה, והם השיבו שזה התקן. ובכן, זה התקן של קצא"א כי אין פיקוח. הכל פנימי".

גת דורש יותר שקיפות ויותר פיקוח על קצא"א. "תפקידי להילחם על זה, לתקן את זה. בואו נלמד מהאירוע, גם במקרה של קצא"א. אני מתנגד להמשך פעילות הצינור אבל אם אין ברירה והוא חייב להמשיך לפעול, שיעשו זאת כמו שצריך מבחינת פיקוח, עבודה ושליטה, לא בפיקוח שלהם על עצמם, אלא בפיקוח חיצוני".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, המשמש בימים אלה גם השר להגנת הסביבה מאז התפטרותו של עמיר פרץ, ביקר במקום רק ביום שלישי, כשבוע לאחר הדליפה. באותה הזדמנות הוא גם הודיע על מינויו של אופיר אקוניס לסגן שר להגנת הסביבה, כדי שיהיה אחראי על ניקוי האירוע מהשולחן, לפחות עד הבחירות. שר האנרגיה והמים ולפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, התנער גם הוא מאחריות לאירוע, ואמר שקצא"א לא נמצאת תחת סמכויות משרדו.

"אנחנו מצפים להרבה יותר משר בממשלה שאמון על כל הדברים האלה", אומר גת. "הנה, יש לך הזדמנות להוביל מהלך ממשלתי שיתקן את המצב, כדי שלא ייגרר עוד. בין אם זה במשרד שלך ובין אם אתה לא אחראי ספציפית על קצא"א - אתה אחראי על נפט, על אנרגיה. תתעורר".


אודי גת, ראש המועצה האזורית אילות
צילום: ישראל פישר

ברשות הטבע והגנים ובמועצת אילות מבינים שהזרקור התקשורתי שמופנה עכשיו לערבה הדרומית הוא הזדמנות לקדם את הדברים שמפריעים להם. "אחרי שאנשים ראו את המראות הקשים האלה של נפט בשמורת טבע ייחודית - שמורה יפהפייה, בית גידול של סוואנה אפריקאית עם אלפי שיטים ומאות מינים של בעלי חיים - 
הם אולי מבינים שפגיעה בסביבה בסופו של תהליך פוגעת גם בהם", אומר חמו באופטימיות, ומקווה שהמקרה יוביל לשינוי במדיניות הסביבתית בישראל.

"קיבלתי טלפונים של קבוצת מטיילים ממודיעין. היה צריך להרגיע אותם בטלפון. יש כעס נורא על קצא"א. אני חושב שאולי זו נקודת שבר, נקודת מפנה, שמהיום כל גופי התשתית, ובעיקר קצא"א, שהפיקוח עליהם מוגבל, ישימו יותר לב".

ברשות הטבע והגנים מתכוונים גם לעודד את התיירים שיגיעו בחנוכה הקרוב אל אילת לעצור בדרך במצפור שמשקיף על שמורת עברונה ועל הפעילות שם. "לא נעשה את זה כדי לסגור חשבונות עם קצא"א", מדגיש חמו, "אלא כי הציבור מתעניין. אפשר לראות משם את כל שמורת עברונה והנזק לשטח. השמורה מוקפת בתשתיות אנושיות, לא כולל את גבול ירדן שרווי בפעילות של צה"ל. ועכשיו נוסיף על כל זה גם את 
מסילת הברזל המתוכננת להיסלל, שתגרום נזק עצום לסביבה.

"יש לנו כאן הזדמנות להראות לציבור שהאיומים על השטחים הפתוחים הם בלתי נסבלים. לא נוכל לעמוד מהצד ולהגיד שלא קורה כאן שום דבר. יש כאן הזדמנות להגיד שאנחנו גם מתנגדים לכך שקו הרכבת לאילת יעבור בלב השמורה".

גת סבור כי האסון האקולוגי הוא גם הזדמנות לחשוב אחרת. "מי צריך את הנפט הזה לעזאזל? האבסורד הוא שאנחנו המובילים של אנרגיות מתחדשות בגלל כמויות הקרקע והשמש שיש לנו. דווקא אצלנו הנפט מתפוצץ ונהפך לשלוליות ואגמים שחורים?".


גיא סמט, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה
צילום: ישראל פישר


Comments