בית המשפט נותן רוח גבית לקנסות המוטלים על מי שמפר חוקים להגנת הסביבה

נשלח 2 בינו׳ 2015, 4:45 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 2 בינו׳ 2015, 4:45 ]

העיצומים הכספיים — קנסות — המוטלים בשנים האחרונות על גופים הפוגעים באיכות הסביבה ממריצים אותם למנוע מפגעים. פסקי דין שפורסמו באחרונה מוכיחים שמדובר בקנסות מוצדקים

מאת צפריר רינת, 25/12/2014

המשרד להגנת הסביבה עושה בשנים האחרונות שימוש נרחב בעיצום כספי — קנס המוטל על מי שהפר הוראת חוקים לשמירת הסביבה. כלי זה מכוון לא רק כלפי מי שגרם זיהום, אלא גם נגד מי שהפר הוראות בחוק שנועדו למנוע זיהומים או תקלות סביבתיות. הקנס הוטל בשנים האחרונות בעיקר על מפעלים, אך גם על גופים אחרים. בשנה האחרונה עתרו כמה מהם לבית המשפט נגד ההחלטה לקנוס אותם. פסקי דין שפורסמו באחרונה מוכיחים, שהמשרד להגנת הסביבה, באמצעות פרקליטות המדינה, הצליח להוכיח בבתי המשפט שמדובר בקנסות מוצדקים.

פסק דין אחד, שפורסם החודש, עוסק בתחנה המרכזית בירושלים. על החברה המפעילה את התחנה הוטל עיצום של 708 אלף שקל, לאחר שהמשרד להגנת הסביבה קבע שהיא לא ביצעה את הנדרש על פי חוק אוויר נקי, להקטין את חשיפת הנוסעים לזיהום אוויר באזור ההמתנה לאוטובוסים. החברה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מינהלית, בטענה שיש לבטל את העיצום, או לחלופין להפחיתו. החברה טענה, שאין להטיל עליה את האחריות לפליטת זיהום מאוטובוסים מאחר שהיא אחראית רק להפעלת חניון כלי הרכב הפרטיים והשטח המסחרי בתחנה. כמו כן טענה, שנקטה פעולות שנדרשו להפחתת הזיהום.

השופט יורם נועם קבע בפסק הדין, שיש להקטין את העיצום הכספי ב–20% בגלל פעולות שנקטה החברה לצמצום החשיפה לזיהום, אך למעשה דחה את טענות החברה. על פי פסק הדין, על החברה, כבעלת רשיון העסק של התחנה כולה, חלה אחריות לכל מקור לפליטת זיהום, והיא מחויבת לשמור על איכות האוויר. השופט ציין, שאמנם החברה נקטה פעולות להקטנת החשיפה, אך סיורים שעשו בתחנה אנשי המשרד להגנת הסביבה — בהתרעה מראש, או במפתיע — הראו, שהיו הוראות שלא בוצעו. בין היתר, לא נשמרה ההפרדה בין אזור המתנת הנוסעים לבין רציפי האוטובוסים, והדלתות בין שני המתחמים נותרו פתוחות. המעבר החופשי הוא שגרם לתנועת נוסעים אל הרציפים, שבהם זיהום אוויר גבוה.

התחנה המרכזית בירושלים מיכל פתאל

פרשה אחרת שבה עמדה למבחן מדיניות העיצומים הכספיים נוגעת לרכבת ישראל ונדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט ארנון דראל. בעתירה שהגישה הרכבת היא ביקשה לבטל חמישה עיצומים שהוטלו עליה בגלל הפרות של היתר רעלים, המאפשר לה להפעיל רכבות המובילות מכולות ובהן חומרים מסוכנים.

מדובר בנסיבות יוצאות דופן: רכבת ובה חומרים מסוכנים הושבתה במסוף באזור התעשייה נאות חובב, בעקבות שביתה של עובדי הרכבת לפני שנתיים וחצי. המשרד להגנת הסביבה קבע, בין היתר, שהמכולות לא אוחסנו במקום המיועד לכך, ובו תשתית מתאימה למניעת זיהום קרקע במקרה של דליפת חומרים. כמו כן לא היה במקום צוות חירום, האמור לטפל באירועים של דליפת חומרים מסוכנים. הסכום הכולל של העיצום שהוטל על רכבת ישראל היה בתחילה 5.2 מיליון שקל, והוא הופחת ל–2.7 מיליון שקל לאחר שהרכבת השמיעה את טיעוניה בפני המשרד להגנת הסביבה.

בעתירה נגד העיצומים טענה רכבת ישראל, שלא היה מדובר באחסון חומרים מסוכנים, אלא ברכבת שחנתה על המסילה, כחלק מאילוץ שכפו עליה העובדים ששבתו. השופט דחה טענה זו וקבע, שאם היה מדובר בעצירה לזמן קצר, היה אפשר לקבל את הטיעון, אבל לא כשהיה מדובר בפרק זמן של 48 שעות. רכבת ישראל גם טענה, שאמנם לא היה במקום צוות חירום, אבל היה צוות מאבטחים, שקיבלו הכשרה מתאימה לטיפול בחומרים מסוכנים.

השופט דחה את העתירה. בפסק הדין שפירסם לפני חמישה חודשים קיבל השופט את טיעוני המשרד להגנת הסביבה על כך שהיה צריך להיות במקום צוות חירום, שהוא האמור לתת מענה ראשוני לטיפול באירוע של חומרים מסוכנים. כמו כן לא קיבל את הטענה, שרכבת ישראל לא היתה יכולה לפעול כנדרש בגלל השביתה. השופט סבר, שהיה על רכבת ישראל להיערך גם למצבים כאלה. "חוסר המעש של העותרת הוא שהביא לקביעה כי הפרה את תנאי ההיתר, ולא השביתה", הוסיף השופט.

פסקי הדין האחרונים נותנים רוח גבית למהלך של הטלת העיצומים. יש לקוות, שמנהלי מפעלים וחברות פרטיות וממשלתיות יתייחסו לאמצעי זה כתזכורת חשובה לכך שעליהם לקיים את דרישות החוק. בפסק הדין שכתב ציין השופט דראל, שאמצעי זה נדרש לאחר שהתגלו קשיים רבים בענישה במסלול של אכיפה פלילית. השופט הסביר, שאחד היתרונות בשימוש בכלי העיצום הוא, שמדובר בדרך כלל בעבירות ללא קלון, והטיפול המינהלי בהן — באמצעות העיצום — מקל את העומס הכבד המוטל על מערכת אכיפת החוק הפלילית.

לכתבה בהארץ


Comments