כשר אך מזהם: המלח של תעשיית הבשר יוזרם לים

פורסם: 9 בינו׳ 2010, 21:29 על ידי: Sustainability Org
תאריך פרסום: 7/1/2010
 
רק בישראל עושים שימוש ברבבות טונות של מלח בשנה כדי להכשיר בשר. הבעיה: עודפי המלח הללו גורמים להרס הקרקע, ממליחים את מי התהום ומגיעים אפילו לשדות בהם מגדלים את המזון שלנו. לאחר מחלוקות רבות מצאו במשרד להגנת הסביבה פתרון: המלח יאסף ויוזרם לים. אפילו ברבנות מברכים.

לישראל יש הרבה בעיות, אך שתיים הייחודיות רק לה גורמות לנזק סביבתי חמור: הבעיה העיקרית מבין השתיים קשורה לטונות של מלח שמקורו בתהליכי הכשרת הבשר, שכמוהם אין באף מדינה אחרת בעולם. עודפי המלח מושלכים לאתרי הפסולת, מחלחלים שם לאדמה ופוגעים בקרקע ובמי התהום.  

הבעיה הנוספת קשורה לשימוש הגדול שעושה ישראל בשפכים בחקלאות. המלח שזורם לביוב מגיע גם למכוני טיהור השפכים, אך לרוע המזל שורד את התהליך. המכונים יודעים אמנם להתמודד עם מגוון של חומרים, אך פשוט אינם יודעים לסנן את המלח וכך הוא מוצא את דרכו גם אל השדות החקלאיים.

במשרד להגנת הסביבה מודאגים כבר זמן רב מעודף המלח הזה, שמגיע לאתרי הפסולת, ומתריעים כי הוא גורם נזק בלתי הפיך לקרקע ועלול להמליח את מקורות המים. לאחרונה, לאחר שיושבו מחלוקות פנימיות גובש הפתרון: בקרוב יחוייבו כל המשחטות ובתי המטבחיים בישראל להעביר את פסולת המלח שלהן לים. 

בימים אלה עובדים במשרד על הכנסת תנאי שכזה לרישיון העסק של המשחטות ובתי המטבחיים הכשרים. במקביל נערכים לאפשר לשני מסופי קולחין רלוונטיים להזרים את עודפי המלח לים, תחת פיקוח ובלי לעבור על החוק. גם הרבנות הראשית נרתמה למהלך, והיא מצידה תומכת בהפחתת המלח שבשימוש המשחטות. 

כמה מלוח? 30 אלף טון בשנה

למה המלח שבו משרים את העוף והבשר כה מטריד את המשרד להגנת הסביבה? הנתונים הבאים ממחישים את חומרת הבעיה: לצורך המלחת 11 טונות בשר יש צורך בממוצע בכטון מלח. וכך, בכל שנה צורכים בישראל כ-30 אלף טונות של מלח כדי להכשיר את הבשר והעוף. רוב המלח מוצא את דרכו בתום התהליך לאתרי הפסולת. כמות לא מבוטלת גם נשטפת לביוב, אך מכוני טיהור השפכים אינם ערוכים להתמודד עימה. 

אלפי טונות מלח בשנה. הכשרת עופות (צילום: המשרד להגנת הסביבה) 

"בעניין הזה של המלח, אנחנו מדינה ייחודית: אין אף מדינה בעולם שיש בה תעשיית הכשרת בשר", הסבירה ל-ynet ד"ר יעל מייסון, ראש האגף לשפכי תעשייה, דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה. "במקביל, אין אף מדינה בעולם שמשתמשת במי השפכים המטוהרים שלה להשקיה בחקלאות, בוודאי לא בהיקפים הללו", אמרה מייסון, שמובילה את מהלך סילוק פסולת המלח לים.  

אכן, ישראל היא מעצמת השקיה בקולחין. כיום משיב משק המים הישראלי כ-75 אחוז מהשפכים המטוהרים שלו לשדות החקלאיים. מדובר בכמות חסרת תקדים ברמה עולמית; לשם השוואה, במקום השני בעולם בתחום זה של השקייה בקולחין נמצאת ספרד, שמשיבה כמות של 10 אחוזים בלבד ממי השפכים שלה לחקלאות.  

אך לרוע המזל, הייחוד הישראלי הכפול - הכשרות וההשקיה בקולחין - יוצר גם בעייתיות כפולה עבור הסביבה. זאת משום שאין תשתית המסוגלת להתמודד עם כמויות המלח הגדולות המגיעות לקרקע ולמי התהום.  

הבשר כשר, אבל הקרקע והמים נפגעים

אם המלח מגיע לאתרי הפסולת, מספיק שירד קצת גשם או שהמלח יבוא במגע עם פסולת רטובה, כדי שהתמלחת תישטף לאדמה. עודף המלח הזה עלול להמליח את מאגרי מי התהום, שממילא מצויים בסכנת המלחה טבעית; הוא גם עלול לפגוע בהרכב הכימי של הקרקע. קרקע שנפגעה כך אגב, אי אפשר עוד לשקם. 

צילום: גדי קבלו
 גם המשחטות רוצות להפחית במלח (צילום: גדי קבלו)

הבעיה קיימת גם במכוני טיהור השפכים. הם יודעים אמנם להתמודד עם מגוון רחב של חומרים שנמצאים בביוב, אבל לא עם כל כך הרבה מלח.  

הנזקים הסביבתיים הקשורים לתעשיית הכשרות הטרידו את המשרד להגנת הסביבה מזה זמן, אך המפנה חל לפני כשנה. אז, חרף מחלוקות פנימיות בין אגפי המשרד, הוחלט עקרונית שאת עודפי המלח ישליכו לים.  

הרבנות בעד

לאחרונה הוחלט לנסות ולפתור חלק מהבעיה גם במקור. במפגש בין נציגי המשרד לנציגי הרבנות הראשית עלתה בקשה לצמצם את כמויות המלח במשחטות, והיא נפלה על אזניים כרויות. ברבנות הסכימו עקרונית לבקשה, והבהירו כי אין מניעה הלכתית להפחית את המלח כל עוד הבשר מומלח מכל צדדיו כנדרש.  

בשיחה עם ynet אישר הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצי ברבנות הראשית, כי מדובר בנושא שעומד על סדר היום. הוא ציין כי מסיבות שונות - כלכליות בעיקר - גם המשחטות מבקשות להפחית את כמויות המלחים. "הבעיה היא שכיום המלחת הבשר נעשית באופן ידני, ולכן קשה לשלוט בכמויות. לנו אין התנגדות שיפחיתו בכמות המלח, בתנאי שהבשר יומלח כהלכה", הוא אומר.  

הרב סבג ציין עוד כי בימים אלה נבחנים ברבנות מספר פתרונות אפשריים להפחתת ההמלחה. "ישנו פרויקט נסיוני באחת המשחטות להמליח את הבשר במכונה - בפיקוח אנושי. אם זה יילך וניתן יהיה להפחית את המלח, אנחנו נתמוך", אמר הרב.  

רגע, ומה עם הים? 

במשרד להגנת הסביבה לא תולים תקוות רבות בהפחתת השימוש במלח במשחטות. "הפתרון היחידי שמסתמן כרגע הוא העברת המלחים לים, בתנאי כמובן שהם יעמדו בכל הקריטריונים הסביבתיים. לשם כך ישנם שני מסופים מרכזיים שבהם ירוכזו כל מלחי המשחטות", הסבירה הממונה על שפכים תעשייתיים, אתי נתן.  

איך יעשו זאת בפועל? לדברי נתן, במשרד יאלצו את המשחטות (ברישיון העסק - י.ד) לאסוף את המלח ולהכינו לפינוי. במקביל, ינתן לשני מסופי קולחין (שפד"ן בראשון ואל"א בעכו) היתר הזרמה לים של עודפי המלח.  "אנו מנסים לגבש גם פתרון לוגיסטי לאחסון המלח ולשינועו למסוף ההזרמה לים - גם זו סוגיה חשובה במהלך", הוסיפה נתן. 

האם אין סכנה בהזרמת כל המלחים הללו אל הים? "אגף ים וחופים במשרד הציב קריטריונים ברורים למלחים שיוזרמו, ואנו ערכנו בדיקות ראשוניות שמראות שאין בעיה עקרונית לעמוד בהם", השיבה מייסון.
 
Comments