כך עולה מדו"ח שהוכן בעבור המשרד להגנת הסביבה ■ מנהל רמ"י ליברמן: "נקים מינהלת לפתרון זיהום הקרקעות בכל המתחמים שצה"ל מפנה" ■ פעילי סביבה: ההתניה של טיהור קרקע בביצוע תכנון - לא הגיונית

ד"ר רפי מנדלבאום, מנכ"ל אל.די.די טכנולוגיות שעשתה מיפוי קרקעות מזוהמות עבור המשרד להגנת הסביבה, מעריך את עלות טיהור כלל הקרקעות המזוהמות בישראל ב-10 מיליארד שקל. "טכנולוגיות יש, הבעיה היא בדרך כלל של כסף. אפשר לעשות את זה בצורה נפלאה", אמר. הדברים נאמרו היום (ה'), במהלך כנס "הסביבה של המחר" של TheMarker בשיתוף חברת ואוליה, שנערך בתל אביב.

את המושב פתח מנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן, שהציג את תוכנית הטיהור המקודמת באזור תע"ש השרון, שבעקבותיה צפויות להיבנות במקום עשרות אלפי דירות. "עלות טיהור המים הצפויה היא 600 מיליון שקל, וטיהור הקרקע 2 מיליארד שקל", אמר, "אם לא נשתמש בשיווק הקרקע כאמצעי מימון – אף אחד אחר לא ייתן את הכסף. אנחנו לוקחים אחריות על זיהום הקרקע, נכון, באמצעות שיווק הקרקע. אין פתרון אחר. אפשר להיות אידיאליסט, ולדרוש שהטיהור ייעשה ללא כל קשר, אבל זה לא יקרה.

מימין: גילי טסלר, רפי מנדלבאום, דניאלה פז ארז, קרן הלפרין-מוסרי ואריה נייגר

צילום: עופר וקנין

"אין פתרון אמיתי לזיהום הקרקעות של ישראל, אם לא נדע לשלב את התכנון עם השיווק והדברים שצריך לתכנן כשאתה מגיע למקומות מרכזיים. אחד הדברים הוא מחנות צה"ל. כשהם הוקמו הם היו בפאתי הערים. כיום, 66 שנים לאחר הקמת המדינה, הם הפכו להיות בלב המטרופולין. ועל רצף הזיהום, אנחנו מוצאים שאנחנו לא יכולים להתייחס לנושא כמו בעבר.

לכן החלטנו להקים מינהלת לפתרון זיהום הקרקעות בכל המתחמים שצה"ל מפנה – זה לא היה בעבר. נייצר פתרון רלוונטי לכל מחנה ומחנה. כי כל בעית זיהום היא שונה".

עוד לדבריו, "מדינת ישראל לוקחת אחריות על זיהום הקרקע בתחומה. לדוגמה המזבלה של נתניה. הר זבל ענק שבין היתר העירייה בעצמה יצרה, ולכאורה לא היה בעיה שלנו. אבל אנחנו הקצנו 250 מיליון שקל לטיהור, ודרשנו כי במקום יתבצע תכנון לאלפי דירות".

דברי ליברמן זכו לביקורת מצד עו"ד קרן הלפרין-מוסרי, מאדם טבע ודין, שטענה כי "לזיהום הקרקע יש לא רק משמעות עתידית, יש לו משמעות גם היום. הגזים מהקרקע נכנסים למבנים ולבארות מים. אנחנו צריכים להיות מוטרדים מכך לא רק בהקשר של שחרור קרקעות לבנייה, אלא גם לדאוג לבריאות הציבור.

"אנו מציעים להסדיר בחקיקה את כל נושא הקרקע המזוהמת. לצערנו אותה הצעת חוק מוקפאת לחלוטין, והמשרד להגנת הסביבה לא לוחץ להמשיך לקדם אותה. צריך חוק שיבהיר מה זו קרקע מזוהמת ומה קורה כשמדינת ישראל היא זו שזיהמה אותה. כל הדברים הללו לא כתובים היום בשום חוק. לא נמשיך לתת להצעה הזו להיות תקועה. להתנות את האחריות של הגורם המזהם בכך שיתצע תכנון הוא לא הגיוני".

הפאנל לווה בקריאות מצד פעילים סביבתיים בקהל, שתקפו את מתכננת מחוז תל אביב ברמ"י, גילי טסלר, שהשתתפה בפאנל, וכן את נציג המשרד להגנת הסביבה, בדרישה לפעול לטיהור קרקעות מזוהמות ללא התניית הטיהור בהליך תכנוני. עוד מחו הפעילים על כך שחוק שקודם במהלך הכנסת הקודמת לטיהור קרקע הוקפא, ואף המשרד להגנת הסביבה אינו מחייב את קידומו.

טסלר השיבה לקריאות ואמרה: "אם תצליחו להעביר בכנסת חוק לטיהור הקרקעות ולהשיג תקציב לשם כך מה טוב, בינתיים - מימון הטיהור באמצעות פיתוח הוא כרגע האפשרות היחידה שלנו, ואנחנו קוראים לכם לשתף פעולה איתנו".

עו"ד אריה נייגר, היועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים ואיכות הסביבה, אמר כי "העלויות העצומות של התהליך הזה מחייבות יצירת סדר עדיפויות. מישהו מתאר לעצמו מצב שמחר שר האוצר מצליח לחתוך 10 מיליארד שקל מתקציב הביטחון והכסף יילך לא לבריאות, לא לחינוך, לא לרווחה, אלא רק לטיהור קרקעות? לכן הרשויות צריכות לתעדף, ראשית לפי גודל הסכנה, ושנית - לפי איפה שיש רצון לפתח.

"אי אפשר לנקות בבת אחת בכל מקום. המשרד להגנ"ס פירסם נייר מדיניות בנושא, אבל בהיעדר חוק הסמכויות הנוכחיות של המשרד להגנ"ס יכולות להיות מופנות רק למפעלים. אבל החלק של המפעלים קטן יחסית לצבא ויחסית למתקני התשתיות".