מחקר: ההערכות לדליפה מקידוחי הגז - לא יושמה

נשלח 2 במרץ 2011, 0:24 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 3 במרץ 2011, 0:12 ]
המרכז למחקר ומידע של הכנסת קובע כי תכנית לאומית להיערכות לזיהומי ים שאושרה בממשלה לפני כ-3 שנים, לא יצאה לפועל. התוצאה: המשרד להגנת הסביבה לא יכול להתמודד עם אירוע דליפה מקידוחי הנפט והגז, בדומה לזה שארע במפרץ מקסיקו
צבי לביא, 21/2/2011

מחקר של המרכז למחקר ומידע של הכנסת קובע, כי במשרד להגנת הסביבה אין ידע הנדסי ויכולת להתמודד עם ההיבט הסביבתי של קידוחי הגז והנפט בים. המחקר הוצג הבוקר (ב') בדיון שערכה הוועדה משותפת לענייני סביבה ובריאות, בנושא מניעת סכנות סביבתיות מהקידוחים ובחינת אמצעי הפיקוח של הרשויות על קידוחים אלה.

כפי שדווח לראשונה ב-ynet, במשרד להגנת הסביבה, שאמון על ההיבט הסביבתי של הקידוחים, רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. לדברי עורך המחקר, איתי פידלמן, המשרד אינו יכול להציב כרגע דרישות סביבתיות במהלך הפעילות הסדירות לחיפושי הנפט והגז, וגם אין לו כלים להתמודד במקרה של דליפה משמעותית מקידוח ימי של נפט במימי הים. 

 

תזכורת: בדיקת ynet

כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע / יעל דראל

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם
לכתבה המלאה

באשר לאפשרות של דליפת נפט בים מצוין במחקר, שקיימת תוכנית לאומית למוכנות לזיהומי ים, בין השאר מנפט, אבל עד היום לא יישמו החלטת ממשלה שהתקבלה לפני שלוש שנים ולפיה יש להעביר לתוכנית 33 מיליון שקל ותקני כוח אדם. עד כה, התקציבים טרם הועברו והתקנים לא אושרו, כך שלמשרד אין היום כוח אדם מספק וציוד מתאים להתמודד עם אירוע דליפת נפט בדומה לזה שארע במפרץ מקסיקו.

 

עוד מתברר, שאין נכון להיום הכרות מספקת עם ההיבטים הסביבתיים הייחודיים של הים התיכון מול חופי הארץ. מצב זה מקשה על הגורמים הרלוונטיים לרדת לעומק ההשלכות הסביבתיות האפשרויות כתוצאה מקידוחי הנפט.

 

המחקר, שסקר את המצב בחמש מדינות גדולות בעולם שמתמודדות עם קידוחים ימיים, מצא כי בכולן, למעט בישראל, קיים משרד או אגף ממשלתי שתפקידו לרכז את הטיפול בהיבטים השונים לרבות הסביבתיים של קידוחי נפט וגז בים. 


בנוסף נמצא, כי בכל המדינות קיימת חקיקה ורגולציה שמסדירות את ההיבטים הסביבתיים של קידוחים אלה. גם הפיקוח של הרשויות קיים ברוב המדינות לאורך כל שלבי הקידוחים, החל מתהליך החיפוש וההפקה של הנפט והגז עד לאחר שהבאר מתייבשת.

 

חברות הקידוח בודקות את עצמן

המחקר, שהוכן לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ דב חנין (חד"ש), מצטט גם גורמים ממשרד התשתיות, שאמרו כי נעשות מספר פעולות כדי לשמור על ההיבט הסביבתי של הקידוחים מול חופי ישראל. בין היתר הוזכרו החלת הרגולציה האמריקנית, פינוי תוצרי הלוואי של הקידוחים כגון שמן ודלק בצורה מסודרת, ומשלוח החומרים המוצאים מהקרקע הים לבדיקה מיוחדת כדי לבחון אם הם מכילים רעלים.

 

המשרד להגנת הסביבה ציין בדיון, כי חברה חיצונית ששכרה חברת נובל אנרג'י - השותפה של קבוצת דלק בקידוחים בשדות ים תטיס, תמר ולוויתן - בודקת את פעילות המחפשים ומדווחת לרשויות. עם זאת, המחקר מפקפק באובייקטיביות של בדיקה, שנעשית בידי גורם שמקבל את שכרו מהיזמים.

 

ד"ר יעקב מימרן, מנהל רישוי אוצרות טבע במשרד התשתיות, קרא בדיון "להוריד את מפלס ההיסטריה" שקיים בנושא בעקבות האסון האקולוגי במפרץ מכסיקו. ח"כ חנין הגיב בתרעומת: "שינה בשקט לא הולכת ביחד עם קידוחים ימיים. גם במפרץ מכסיקו ישנו בשקט, אך התעוררו לקול הרעם". מימרן השיב שמשרדו כבר יצר קשר עם המשרד להגנת הסביבה כדי למלא את הפערים הסביבתיים שהתגלו ולהתכונן לתרחישי חירום.

 

בדיון הוזכרה גם הסכנה למתקני התפלת מי הים, במקרה שיתקרב כתם נפט משמעותי לחופי ישראל. "אנחנו עם היד על הדופק ואתם יכולים לישון בשקט", אמר בתגובה רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, "ספק אם יהיה בטוח לשאוב את המים אפילו ממעמקי הים".

 

"לדרוש מהיזמים להגן על הסביבה הימית"

בדיון התייחסו גם לסוגיית הסמכויות המוגבלות של ישראל באזורים שבהם נערכים הקידוחים - המים הכלכליים, שממוקמים מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל. מימרן ציין כי הרגולציה האמריקנית שנקבעה בעקבות אסון מפרץ מכסיקו חלה אוטומטית גם על המים בישראל, אבל הוא לא בטוח כי מה שנכון במשפט הבינלאומי תואם את המשפט המקומי. 

 

עו"ד בני רובין ממשרד המשפטים הגיב על כך ואמר: "מקומם אותי הרעיון שאין לממשלה סמכות במים החוץ-טריטוריאליים. לממשלה בעלת סמכות לאשר קידוח ימי, יש סמכות לדאוג גם להיבט הסביבתי של הקידוח".

 

צפריר גדרון מעמותת צלול ציין, כי "המדינה שיודעת לדרוש תמלוגים מזכייני הגז והנפט, יכולה לדרוש מהם גם לנקוט באמצעי הגנה על הסביבה הימית". הוא הוסיף כי השאלה היא לא אם יתרחש גם בישראל אסון אקולוגי ימי, אלא מתי זה יקרה ולכן כבר עכשיו כדאי לנקוט באמצעי הגנה, שעלותם זניחה לעומת מחירי הנזקים ותיקונם.

 

עו"ד נועה יאיון מהחברה להגנת הטבע תמכה בממצאי מחקר הכנסת."בניגוד לעולם, אצלנו אין קשר בין הקידוחים להגנת הסביבה בגלל מחסור בתקציבים וידע", אמרה. יאיון הזכירה גם כי משרד התשתיות נלחם בדרישת הארגונים הירוקים לצרף נציג סביבתי למועצת הנפט, עם אותה הרגעה לפיה "הציבור יכול לישון בשקט". "איך אפשר לישון בשקט כשהרשויות לא ממלאות את חובתן הציבורית ואין לדאגה לסביבה ביטוי בחקיקה או במאמצי חקיקה? לא ברור על סמך מה מקבלים החלטות בהעדר גורמי בקרה סביבתית במנגנוני החקיקה וקבלת ההחלטות", אמרה.

 


היו"ר ח"כ דב חנין אמר בסיכום, כי הוא מסיים את הדיון מוטרד. "ההשפעה של אסון אקולוגי כמו של מפרץ מכסיקו תהיה קטלנית פי כמה על החופים ומפעלי התפלת המים שלנו. אני מוטרד מהחשש כי אצלנו קיים אותו כשל מבני כמו בארצות הברית, בהתנגשות בין האינטרס המסחרי של מחפשי הנפט והגז לאלה של הרשויות. את אסון מכסיקו היה ניתן למנוע אם האחראים היו מפסיקים את הקידוח בזמן אלמלא עמד לנגד עיניהם היה השיקול של הפסד ענקי לבעלי המניות של מיליון דולר לכל יום קידוח".

 

יו"ר הוועדה הוסיף כי הוא מוטרד גם מכך, שישראל טרם השוותה את החקיקה הסביבתית לזו של מדינות אחרות בעולם, ושהיא מזניחה את התכנית הלאומית להיערכות לזיהומי ים. "זו התנהלות שלא מתקבלת על הדעת. אנחנו לא יכולים להיתפס כאן לא מוכנים", חרץ.


לכתבה באתר ynet


כתבות קשורות:

ארה"ב אישרה קידוח נפט במפרץ מכסיקו

כתם הנפט הענק במפרץ מכסיקו הגיע לחוף; הקידוחים יופסקו

מוכה אסון: מפרץ מקסיקו – איזור מת

קידוחי הגז יפגעו בסביבה הימית?

Comments